שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    די לזרום עם הילד: בונים סמכות הורית ב-10 צעדים
    הורים שרוצים לגדל את הילד כ"נפש חופשייה" ולא מציבים לו כללים וגבולות, עשויים לגלות שהילד חסר ביטחון ולפעמים אף חרד. סדרת כתבות חדשה תלמד אתכם לבנות סמכות הורית כבר בשלב מוקדם ולקחת חזרה את האחריות על "תיק החינוך" בבית

    לפני כמה שנים צפיתי בטלוויזיה בשחקן הטניס המפורסם אנדרה אגאסי, משחק על גגו החשוף ונטול המעקה של הבניין הגבוה ביותר בנסיכות דובאי. צפיתי במופע המוזר הזה ותהיתי איך זוג השחקנים חש שם, במה שנראה כמרחק פסיעה מנפילה לתהום של מאות מטרים (רק בתקריב ניתן היה לראות שרשת גדולה פרוסה מסביב למגרש).

     

     

    האם הם מסוגלים באמת להתרכז במשחק? האם הם מפנים את האנרגיות למשחק או טרודים בבדיקת המרחק שבו הם נמצאים מקצה הגג? האם ניתן לשמור על הכללים גם בתנאים משונים אלו?

     

    עם הזמן הפך האירוע הזה למטאפורה להצבת גבולות שבה השתמשתי בשיחותיי עם הורים, כשאלו טענו שלטובת הילד צריך לאפשר לו לגדול כ"נפש חופשייה" ולא להציב לו גבולות שיעצרו אותו.

     

    הילד מדומה לשחקן הנמצא על המגרש אך אינו מכיר את החוקים, ולכן מתקשה מאוד לשחק. הוא גם לא יודע מהם גבולות המגרש שלו, ואם לא ייזהר הוא עלול לחצות אותם - ובכך טמונה סכנה גדולה. כיוון שהוא עסוק בבדיקת גבולות, האנרגיות שלו אינן ממוקדות במשחק ומשאביו אינם מופנים להתקדמות ולהתפתחות. מחסור זה בכללים ובגבולות, שעליה נוספת תחושת החופש המוגזם, יוצרת ילד חסר ביטחון ולעתים אף חרד.

     

    האם היה עולה בדעתו של הורה שפוי לסמוך על ילדו הצעיר לאפשר לו להתהלך חופשי על גג חסר מעקה, כשתהום פעורה סביבו? אני בטוחה שהתשובה ברורה מאליה. ההורה האחראי אינו רוצה למעול בתפקידו. הוא יודע כי עליו להציב גבולות, לטובת הילד. הבעיה היא שלא תמיד הוא יודע כיצד לעשות זאת.

     

    לא להורות ה"זורמת"

    לו התבקשנו לאפיין את סגנון ההורות השכיח בשנים האחרונות, ניתן היה לאפיין אותו כ"הורות זורמת". הורים גאים מצהירים בפה מלא שהם זורמים עם התינוק, זורמים עם הילד, זורמים עם המתבגר. לאן כולם זורמים? זו שאלה מטרידה, ואני חוששת שלא רבים יודעים לאן. מרוב "זרימה" יותר מדי ילדים והורים מוצאים את עצמם נשטפים עם הזרם, אבודים.

     

    עידן הזרימה הזה שבו אנו חיים נובע מתפיסות לא מבוססות דיין של הורים על התפתחות הילד ובהבנת הצרכים שלו. ההורים החיים בחברה המערבית הדמוקרטית נהנים מערכיה השונים, ובאופן מוטעה מיישמים אותם במשפחתם. הם אינם מבינים שגם אם המשפחה המודרנית נהנית מהתפיסות הערכיות של הדמוקרטיה, יש מקום לשקול לעומק אם וכיצד מעתיקים תפיסות אלו אל תוך המשפחה.

     

    אך יותר מכך - הורים רבים אינם מבינים שמאפייני ההתפתחות של ילדים בגילים שונים אינם מאפשרים להם ליהנות מיישום ערכים אלו עליהם.

     

    אנו עוסקים רבות בהדרכת הורים להצבת גבולות בגילי בית הספר וגיל ההתבגרות, אך המציאות היא שיש לדאוג הרבה קודם לעיצוב המשמעת ולבניית סמכות הורית, בשנים הראשונות לחיי הילד.

     

    בכתבות כאן אציג תוכנית בת עשרה מרכיבים לבניית הסמכות ההורית והצבת גבולות לילדים, שלב אחר שלב. הצבת גבולות אינה מעשה חד פעמי או מקרי, אלא תהליך מובנה ומורכב. מובא בפניכם "מתכון" להצלחה, אם רק תקפידו על שימוש נכון בכל מרכיביו.


    הייתם נותנים לילד להתהלך לבדו על גג פתוח? (צילום: shutterstock)

     

    חזון ההורות הסמכותית

    משום מה חלק מההורים חשים רתיעה מסוימת מהרעיון של הורות סמכותית, בניית משמעת והצבת גבולות ומשייכים לה קונוטציות שליליות. הם טועים לחשוב שההורות הסמכותית נוקשה, מנוכרת וזרה לרוח האהבה ששורה על יחסי הורה וילדו, אך הדבר אינו כך כלל וכלל.

     

    ההורות הסמכותית מאופיינת כהורות חמה ומטפחת, סבלנית, רגישה ומתחשבת. עם זאת, זו גם הורות תקיפה, היררכית ודורשת. זהו שילוב קסום המכיל בו את כל היתרונות. הורות סמכותית מתרחשת בסביבה חינוכית חמה, תומכת, נענית לצרכים, המכבדת את הילד ואת רגשותיו ומעודדת אותו.

     

    על רקע כזה אין מקום להורה הסמכותי לחוש שהוא ה"שוטר הרע", להפך! כשההורה הסמכותי אוסר דבר מה, קובע כללי התנהגות, בא בדרישות הכרחיות והוגנות - הוא מבין שבעזרת כל אלה הוא תורם תרומה חשובה לעיצובו של הילד כבעל ביטחון עצמי, התחשבות בזולת, יכולת דחיית סיפוקים, עמידה בתסכול, הערכה עצמית, מוטיבציה וכוחות התמודדות.

     

    זהו המטבע המנצח, ויש לו שני צדדים: רובם ככולם של ההורים ה"טובים" שולטים היטב בצד של האהבה, החום, המגע, ההתחשבות, הקשב וההכלה, אך רבים מתקשים ביישום הצד השני - זה של הכללים, הדרישות, הגבולות.

     

    יעד ראשון: מטרה הורית נחרצת

    המרכיב הראשון הוא התשתית שעליה נבנית הסמכות ההורית. הוא החשוב ביותר, הוא העיקרי. לעתים די בו כדי ליצור סמכות הורית, אך בלעדיו - גם אם יבואו כל השאר, הסיכוי להצבת גבולות מוצלחת נמוך ביותר. עד כדי כך הוא קריטי.

     

    בהורות ה"זורמת" ההורה מוותר על תפקידו כקובע מטרה חינוכית, מתוך תפיסה שקולו של הילד במשפחה שווה לקול ההורה. ההורה סומך על הילד שהוא יודע מה הוא רוצה, ולכן יש לתת לו להכתיב את השתלשלות העניינים. הילד, לכאורה בטוח ברצונותיו, רואה מולו הורה נבוך וחסר ביטחון שאינו יודע להחליט. בכך ההורה פשוט מעביר אל הילד, בתהליך רציונליזציה אלגנטי, את האחריות על ניהול תיק החינוך בבית.

     

    ייתכן שהילד אכן יודע מה הוא רוצה, אך אין זה אומר שהוא יודע מה הוא צריך, וחשוב להבדיל בין השניים. הבסיס להורות סמכותית ולהצבת גבולות נעוץ בהכרה של ההורה שהוא עצמו יודע מה הילד צריך, והוא שקובע את ההתנהלות החינוכית בבית. ההורה הסמכותי מכיר בכך שהוא המחליט מה המטרות החינוכיות והוא האחראי על מימושן.

     

    בחירת המטרה

    לאחר שההורה ביסס את אחריותו בנוגע למטרות החינוכיות, מגיע השלב שבו הוא מאתר את התחומים החינוכיים שבהם הוא רוצה לשנות ולהשפיע. למעשה, בעיצוב התנהגותם של ילדים, היכן שלא נשים את האצבע ניגע בתחום חינוכי: אכילה, שינה, התחום החברתי, לימודים, גמילה מחיתולים ועוד נושאים רבים ומגוונים.

     

    לשם המחשה, נראה איך הצבת גבולות באה לידי ביטוי בתחום ששכיחות הבעיות בו גבוהה - השינה.

     

    בעיות השינה מגוונות ורבות: תינוקות הנרדמים רק על הידיים, תינוקות המתעוררים מספר פעמים בלילה, תינוקות האוכלים לאורך הלילה, פעוטות הנרדמים רק אם שוכבים לידם או רק במיטת ההורים ועוד. רוב הבעיות נובעות מכך שההורים נתנו לילד להכתיב את ההתנהלות או נכנעו לרצונותיו ולדרישותיו, וזאת תוך שהם מרגיעים את עצמם ש"הילד יודע מה הוא רוצה" ושהם בוחרים ל"זרום איתו".

     

    הורה מודע יבין בשלב מסוים שיש לו כאן בעיה חינוכית. עליו לקחת אחריות ולקבוע מטרה נחרצת: יצירת דפוסי שינה נכונים לילד. כדי להגיע לנחרצות הדרושה לפתרון הבעיה, עליו להגדיר עם עצמו את גישתו ואת מטרותיו - מה תהיה שעת השינה, מה תהיה דרך ההירדמות, מה יהיה מקום השינה, הימנעות מהאכלה לילית או הוצאה מהמיטה וכן הלאה.

     

    כל עוד ההורה יהסס לקחת את המושכות לידיו ולא יאמין שהוא, ורק הוא, קובע את כללי המשחק - הוא יתקשה להשיג שינוי ויישבר מול ההתנגדויות והקשיים שהילד צפוי להעמיד מולו.

     

    לעומת זאת, ההורה הנחרץ יחוש שדרכו החדשה נכונה, שהוא שלם עם דרישותיו ועם השינויים החינוכיים שהוא עומד ליישם. בהתאם לכך, הוא יעמוד באתגרים שהילד יציב בפניו.

     

    עד כאן המרכיב הראשון בתהליך הצבת הגבולות - קביעת מטרה חינוכית נחרצת על ידי ההורה הסמכותי. זהו הבסיס שאליו יחברו בהמשך מרכיבים נוספים, כדי שהצבת הגבול הזאת תתבצע בהצלחה.

     

    הכותבת היא יועצת חינוכית-התפתחותית בעלת תואר M.A מאוניברסיטת בר אילן. מחברת הספר "היענות לצרכים - גמילה (מוקדמת) מחיתולים "


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "די לזרום עם הילד: בונים סמכות הורית ב-10 צעדים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סמכות הורית. ההורים מיישמים בטעות את עקרונות הדמוקרטיה במשפחה
    צילום: shutterstock
    תשתית לבניית סמכות הורית. דפנה תייר
    עטיפת הספר
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים