לג'יי.סי.סי הגעתי לבושה בשמלה לבנה וכתר עלים זהוב לראשי. הופתעתי לראות שהמסורת הלבנה לא הגיעה עד למנהטן, אבל למרות זאת אווירת החג עטפה את כל שבע הקומות של הבניין, שתמיד נדמה בעיני קצת לחממה. הסיבה לחגיגה - תיקון ליל שבועות. על פי המסורת, בני ישראל האריכו בשינה ולא התעוררו בזמן למתן תורה וצריך היה להעירם. כתיקון למחדל מתן תורה המקורי בהר סיני התגבש המנהג ללמוד כל הלילה בערב שבועות, מועד מתן תורה, כדי להיות מוכנים בכל שנה מחדש למאורע המכונן. על פי החסידות והקבלה, יש ערך מיוחד ללימוד תורה בלילה זה ויש בכוחו להשפיע על איכות הלימוד במהלך כל השנה הבאה אחריו.

זו השנה השמינית שחוגגים בג'יי.סי.סי את התיקון לפי הנוסח שהתקבע במכון "עלמא" בתל-אביב. בעשר בלילה נפתחות דלתות המרכז לחגיגה של לימוד, שיחה, מוזיקה, קולנוע, ריקודים ועוגת גבינה שנמשכת עד זריחת החמה. אני מיהרתי לפגוש את דנה ברגר, ששילבה הופעה אקוסטית של להיטיה המוכרים עם סיפור חייה הסוער הכולל שני גירושים, נישואים שלישיים מוצלחים, ילד ושישה דיסקים. זאת הייתה רק ההתחלה.

כעשרים אירועים התרחשו בו זמנית בכל רגע נתון ברחבי הבניין. הופעות מוזיקליות, סטנד אפ, מדיטציה, יוגה, טנגו, הורה, ציור, הקרנות סרטים, סדנאת הכנת בייגלס, הרצאות על שלל נושאים הנוגעים בעולם היהודי וכמובן לימוד תורה מסורתי. מטרת האירוע הייתה לספק לכל חברי הקהילה היהודית בעיר, מכל מגזר, אפשרות להתחבר לחג בדרכם שלהם. ללילה לא היה ציביון דתי וגם לא חילוני אלא שילוב של אפשרויות מזמינות והחופש לטייל בין כל הפעיליות השונות. מצאתי את עצמי מטיילת לא מעט בין ההרצאות השונות, קוטפת בדרך פיתה עם חומוס או פרוסת עוגת גבינה וכוס קפה, שהוגשו חינם במשך כל הלילה.

השיחה שתפסה אותי בסופו של דבר נערכה על ידי קבוצה שנקראת (JQY) Jewish Queer Youth. פאנל של חברי הקבוצה, הומוסקסואלים אורתודוכסים, שיתף את הקהל בסיפורם האישי ובפעולות האירגון. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי ששמעתי בחור, בן קהילת חב"ד, מדבר בפתיחות על נטיותיו המיניות. הוא סיפר על ה"תרפיה המתקנת" שעבר במשך שנים במטרה להכחיד את נטיותיו ההומוסקסואליות. ה"תרפיה" כללה הדרכה ע"י מדריכים שבעצמם "נרפאו" דרך אותם התרגילים שהם העבירו לתלמידיהם, שנשמעו כמו הטרדה מינית לשמה. גיליתי עולם שלא הכרתי מעודי וששמחתי להכיר בליל התיקון, עולם של יהודים אמיצים, חכמים, עליהם אני גאה להגיד שהם חלק מהעם שלי.

זה היה היופי האמיתי בתיקון ליל השבועות הזה: אנשי הג'יי.סי.סי הצליחו ליצור אווירה חמה ומקבלת בה לכל אחד היה מקום, גם אם המקום הזה היה הלובי, בו נשבה רוח קהילתית יהודית ששטפה גם את הנוכחים הפסיבים ביותר. אני הצלחתי להחזיק מעמד עד שתיים לפנות בוקר, אבל לפני שעזבתי שמעתי קבוצה נרגשת של בני שבעים מדברים בציפיה על שיעור ריקודי העם, שאמור היה להתחיל בשעה ארבע לפנות בוקר. אני רק מאחלת לעצמי לחגוג כמוהם בתיקון ליל השבועות 2061.