שתף קטע נבחר

מפלט רפואי לפליטים

פעולתם של רופאי בית החולים יוספטל, שדיווחו ל"רופאים לזכויות אדם" על הפגיעה בפליט, היתה יוצאת דופן. אך את הנדיר יש להפוך לתדיר, גם באמצעות חקיקה

ביום שני שעבר מת בבית החולים סורוקה מבקש מקלט שהגיע לישראל דרך סיני כשבועיים קודם לכן. סמוך להגעתו לישראל הוא הובא לבית החולים יוספטל באילת כשהוא סובל מפגיעת ראש קשה. לרופאים דווח על-ידי כוחות הצבא כי הוא קפץ מרכב נוסע. הרופאים שטיפלו בו - ד"ר תמיר שי וד"ר קובי ארד - שמו לב כי תיאור האירועים על-ידי הצבא אינו תואם את הממצאים העולים מבדיקתו, ופנו לעמותת רופאים לזכויות אדם על מנת לדווח על המקרה.

 

הנושא אינו האירועים שהובילו למותו של מבקש המקלט. כמו כן אין כאן כוונה להטיל דופי בצה"ל, משום שמיד נפתחה חקירה - שטרם נסתיימה - והועברה תגובה עניינית לתקשורת, בלי לנסות להתחמק או להסתתר. הדברים נכתבים כדי לציין את התנהגותם המופתית של הרופאים מבית חולים יוספטל, שהדגימו לחברה בישראל, ובעיקר לקהילה הרפואית, מהי התנהגות נאותה של רופא מבחינה אתית ומקצועית.

 

אנשים הנמצאים במשמורת, עצורים ואסירים, ידועים כאוכלוסיה החשופה יותר מאחרות לפגיעה בזכויותיה ועלולה להיות נתונה לפגיעות מצד המערכות העוצרות והכולאות. לעתים פגיעות פיזיות אלה מצריכות הפנייתם לטיפול בבית חולים.

 

בחוק בישראל ובעולם, באמנות בינלאומיות ובכללי האתיקה הרפואית, קיימת מודעות למצבם הרגיש של כלואים ולהגנות המיוחדות להן הם זקוקים בהיותם אוכלוסיה מוחלשת. לפיכך קיימות הנחיות לרופאים להתייחס באופן מיוחד לפגיעות שהם מזהים בכלואים, לתעד אותן ולדווח עליהן באופן שיקדם בירורם של המקרים. באופן לא מפתיע, במדינות רבות בעולם, רופאים מתקשים לממש מחוייבות זו.

 

לעגן את חובת הדיווח בחוק

רופאי בתי חולים נוהגים לפגוש כלואים כשהם מלווים בנציגים של מערכות הביטחון ויוצאים מתוך הנחה שהאחראים על הכלוא יטפלו גם בתלונותיו על פגיעה. בישראל לא קיים מנגנון דיווח מסודר, הנגיש לרופאים המעוניינים לדווח לגורם חיצוני על חשש לפגיעה במטופל כלוא. קיים גם חשש, שדיווח לנציגי מערכת הביטחון על כך שאנשיהם מעלו בתפקידם, לא יזכה להתייחסות הראויה.

 

עמותת רופאים לזכויות אדם נאבקת שנים על כך שחשד לפגיעה בכלואים על-ידי כוחות הביטחון יתועד וידווח באופן נאות. לשם כך לא די לומר שזו חובה, אלא שצריך להעלות את המודעות של צוותי הרפואה לדרישה זו, ולתת בידיהם כלים והגנות, כפי שנעשה בחוק להגנת חושפי שחיתויות. במקביל יש לפעול בנחרצות נגד מי שמעלימים עין מחשדות לאלימות, גם זאת כמקובל בעניין קבלת ילדים מוכים לבתי חולים.

 

לפיכך, מעבר לציפייה שלנו להתנהגות אתית של הרופאים, מן הדין ליזום חקיקה של חובת דיווח על פגיעה בעצורים ובכלואים. יש לכלול בחקיקה זו גם הגנה משפטית על המדווחים. עידוד ציבורי בתחום זה יסייע לכלול אותנו בין המדינות הנאורות הדואגות דאגת יתר לזכויותיהם של חסרי המגן.

 

בהיעדר מנגנונים כאלה ובלא הגנה על המדווחים, פעולתם של ד"ר שי וד"ר ארד מיוספטל היתה יוצאת דופן. על הקהילה הרפואית לשאול את עצמה, כיצד להפוך את הנדיר לתדיר. כאשר באים סטודנטיות וסטודנטים לרפואה לבחור להם רופא שישמש דמות לחיקוי, מן הראוי שישאו עיניהם לא רק למנתח המעולה, אלא גם לרופא השומר על האתיקה הרפואית ונלחם על יישומה.

 

פרופ' רפי ולדן, רופאים לזכויות אדם, סגן מנהל המרכז הרפואי שיבא

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חשופים לפגיעה בזכויות. פרופ' רפי ולדן
מומלצים