שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    מקור ראשון: על מה מרכלים הנשרים בישראל?
    ביקרתם במסעדה מעולה ורצתם לספר לכל העולם? אתם לא לבד. מחקר משותף של המעבדה לאקולוגיה של תנועה באוניברסיטה העברית בירושלים ורשות הטבע הגנים, גילה כי גם הנשרים בארץ "מרכלים" על אוכל וחולקים ביניהם את המידע על מקומות ראויים לביקור גסטרונומי

    הנשרים המקראיים, דורסים גדולים המצויים בסכנת הכחדה עולמית, סובלים מירידה ממספרם בישראל בשנים האחרונות עקב הרעלות, ירי והתחשמלויות. כדי לגלות לאן עפים הנשרים והיכן הם מוצאים את מזונם, החל לפני כשלוש שנים מחקר על אוכלוסיית הנשרים המקומית ובו לוקחים חלק חוקרי המעבדה לאקולוגיה של תנועה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף רשות הטבע והגנים. השבוע הוצג המחקר במסגרת הכנס ה-39 של האגודה הישראלית לאקולוגיה בעין השופט.

     

    צוות החוקרים, רועי הראל, אור שפיגל ופרופ' רן נתן, בשיתוף עם אנשי רשות הטבע והגנים, הצמידו בשלוש השנים האחרונות, משדרי GPS ל-43 נשרים מקראיים, כדי לעקוב אחרי מסלולי התנועה ודפוסי הפעילות שלהם בטבע. היתרון הטכנולוגי של המשדרים הוא שהם מסוגלים לספק מיקום מדוייק של הנשר בכל מספר דקות, ומצויידים במדי תאוצה המאפשרים לחוקרים לפענח את התנהגות הדורסים הגדולים. כך ניתן לדעת האם הנשר עמד, היה עסוק באכילה, הלך, עף בטפיחות כנף או דאה בכל מקום לאורך מסלול תנועתו.

     


    צילום: נמרוד בן אהרון

    נשר עם משדר GPS (צילום: נמרוד בן-אהרון)

     

    "מרבית הפגרים מהם ניזונים הנשרים מסופקים בתחנות ההאכלה שמפעילה רשות הטבע והגנים, דבר שמאפשר לנו לצפות עליהם, לשלוט בכמות המזון ובפיזור שלו", אומר ל-ynet רועי הראל, אחד מצוות החוקרים. "אך הנשרים ניזונים גם מפגרים מזדמנים של חיות בטבע, אותם הם מוצאים בכוחות עצמם בשטח, דבר שמשפיע על מסלולי התעופה. במקרה זה, מסלולי החיפוש שלהם מפותלים יותר ולוקח להם הרבה יותר זמן למצוא את המזון".

     

    מושבות הלינה של הנשרים - מוקד לרכילות על אוכל

    המחקר הראה כי מושבות הלינה של הנשרים מתפקדות למעשה כמרכזי מידע בהם מחליפים מידע ו"מרכלים" זה עם זה. "כך לדוגמא, נשר מסוים אכל במקום כלשהו ומגיע בסוף היום למושבה שבה יש פרטים שלא מצאו מזון באותו יום. אם יש מעבר מידע בצורה זו או אחרת בין הנשר שאכל לנשרים שלא אכלו במושבה, נצפה שלמחרת הם יעקבו אחריו אל המזון ויאכלו ביחד". 

     

    להערכת החוקרים, לאור משטר ההאכלה הנהוג בארץ, המזון אינו משאב המגביל את אוכלוסיית הנשרים בישראל. פגר של חיה גדולה, כדוגמת כבש, פרה או גמל, יכול לספק מספיק מזון לעשרות נשרים האוכלים יחד. "כל אחד יכול לאכול ביום אחד בערך קילוגרם של בשר ולכן לא קשה לחלוק בשר של פגר פרה בין עשרות ואפילו למאות פרטים. האתגר הגדול יותר של הנשרים הוא למצוא את הפגרים, שבמצב טבעי מיקומם קשה לחיזוי", הוא מפרט.

     

    "לכן, לפי התיאוריה, נצפה יתרון להתנהגות של שיתוף מידע באוכלוסייה של נשרים. נשר אחד ישתף אחרים במידע על קיומו של מזון, כדי שבפעמים הבאות, נשר אחר ישתף אותו".

     


    צילום: נרי לאופר

    משתף את החברים במיקום מסעדות בשריות בטבע (צילום: נרי לאופר)

     

    הנשרים משפרים את החיפוש ומשתפים מידע

    החוקרים מסבירים כי חוסר ודאות לגבי מיקום משאבי המזון מציב אתגר גדול בפני בעלי חיים המחפשים מזון. לדבריהם, נשרים יכולים להשתמש במידע שקיים אצל נשרים אחרים במושבה כדי לשפר את יעילות החיפוש האישית של כל אחד מהם אחרי מזון.

     

    פרופ' רן נתן, המנחה את המחקר, מציין כי "אחד הראשונים להציע מנגנון תיאורטי של שיתוף מידע בחיות חברתיות המתקבצות ללינה או לקינון במשותף היה פרופ' אמוץ זהבי מאוניברסיטת תל אביב. אולם האם אכן קיים מנגנון כזה בחיות בר בטבע? תשובה על שאלה זו איננה קלה, במיוחד במינים כמו נשרים שתחומי הניידות שלהם כה גדולים".

     

    נתן מוסיף כי "בזכות נתוני התנועה וההתנהגות של הרבה נשרים מסומנים, בשילוב תצפיות באתרי הלינה וההאכלה במדבר יהודה", התאפשר לצוות חברי המחקר לבחון את את התיאוריה באוכלוסיית הנשרים המקומית.

     

    נשר שהגיע למזון מאפשר לחבריו לעקוב אחריו 

    תודות לנתונים שהופקו מהמשדרים, יכלו החוקרים להבחין בנשרים שאכלו וניצפו עם זפק גדוש במזון, או בנשרים שמד התאוצה שלהם הראה כי הם הספיקו לאכול באותו יום בתחנת האכלה או בפגר שאיתרו באופן מזדמן בטבע. כמו כן, התאפשר לחוקרים לאתר פרטים הלנים באותה מושבת נשרים שלא אכלו מזון באותו יום.

     

    המטרה הבאה של החוקרים לאחר שזיהו את הנשרים, היתה לבדוק האם ישנה התאמה בין המועד בו עזבו את הנשרים את מקום הלינה. "מצאנו התאמה במועד העזיבה בין פרטים שכבר מצאו מזון לפרטים שטרם מצאו מזון.

     

    לעומת זאת, לא נמצאה התאמה במועד העזיבה של שני פרטים שלא אכלו ביום הקודם", מסביר נתן. "באופן דומה בדקנו גם את מסלולי התנועה. הבדיקה הראתה אף היא על התאמה בין מסלולי התנועה של פרטים שאכלו ובין אלה שלא אכלו ביום הקודם, וחוסר התאמה במסלולים של שני פרטים שלא אכלו ביום הקודם".

     

    נתן והראל ציינו ציינו כי המעקב אחר נשרים באוכלוסיה המקומית, מסייע לבחון לא רק שינויים בהתנהגות העופות לטווח ארוך, אלא גם למצוא מקומות חשובים ללינה של הנשרים או בהם ישנם מקורות מזון או סכנות הרעלה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נשר מקראי. מחפשים מזון ומספרים לחבר'ה
    צילום: נרי לאופר
    המחקר עדיין בעיצומו
    צילום: נמרוד בן אהרון
    מומלצים