שתף קטע נבחר

נהגי ליסינג, שימו לב: "המלשינון" יהפוך לחוק

מכירים את המדבקה עם מספר טלפון לדיווח על עבירות תנועה? בינתיים היא בגדר רשות, אך לאחר החלטת הממשלה, צפויה להפוך לחוק. ח"כ ביילסקי: נהגי רכב חברה נוטים לנהוג בתוקפנות שמסכנת את הנהג והסביבה"

הממשלה תומכת בהפיכת ה"מלשינון" לחוק מחייב. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אמש (א') הצעת חוק של ח"כ זאב בילסקי, לפיה חברות יחויבו להדביק על כלי הרכב שברשותן מדבקת "איך אני נוהג?", הכוללת מספר טלפון לדיווח על נהיגה מסוכנת של עובדי החברה. העונש לחברה שלא תקיים את החוק יעמוד על סכום של עד 25 אלף שקל. לאחר האישור בוועדת השרים, צפויה הצעת החוק לזכות ברוב הנדרש בקריאות הנחוצות במליאת הכנסת.

 

ח"כ בילסקי מציין כי מטרת הצעת החוק "היא להביא להפחתה משמעותית בתאונות, על-ידי שיפור בתרבות הנהיגה של הנהגים הנוהגים ברכב שהם מקבלים מהחברה". לדבריו, לנהיגה ברכב חברה יש השפעה שלילית על אופי הנהיגה: "מאחר שרכב החברה אינו בבעלותו הפרטית של הנהג, במקרים רבים קיימת נטייה לנהיגה תוקפנית, המביאה לסיכון גבוה מהרגיל של הנהג והמשתמשים האחרים בדרך". לטענתו, מדבקת "מלשינון" מקטינה את מספר התאונות במכוניות חברה ב-20% עד 50%. 


"בזמן שיחה בנייד - הסיכוי לתאונה הוא בערך פי 4" (צילום: רועי צוקרמן) 

 

"ציות להוראות הנוהל - בגדר רשות"

ב-2005 החל משרד התחבורה ליישם נוהל חדש ("נוהל 6"), לפיו חברות מתבקשות להדביק על כלי רכבן "מלשינון" - מדבקה הכוללת מספר טלפון אליו ניתן להתקשר כדי לדווח על נהיגה שלא בהתאם לחוק. עוד כולל הנוהל דרישה לקיים מעקב אחר התלונות באמצעות מוקד ייעודי. אלא שמומחים טוענים כי יישומו של אותו נוהל על-ידי משרד התחבורה נעשה באופן לקוי וחלקי בלבד. ח"כ בילסקי אף מציין כי הנוהל הוא "הסדר בלתי מחייב, מאחר שציות להוראות הנוהל הינו בגדר רשות".

 

ראוי לציין כי מומחי בטיחות הזהירו בעבר נגד יישום "חוק מלשינון", בטענה כי הוא עלול דווקא להחמיר את מצב הבטיחות, וזאת מאחר שהוא מעודד בפועל שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה. על-פי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, "הסחת דעת כתוצאה משימוש בטלפון נייד - דיבור או שליחת סמסים - היא הנפוצה והמסוכנת ביותר. בזמן שיחה בטלפון הנייד הסיכוי להיות מעורבים בתאונה הוא בערך פי 4".

 

ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים אמרו היום (ב') ל-ynet הם אינם חולקים "על חשיבות הנגשת הדיווח בנוגע לנהיגה מסוכנת בחברות. עם זאת, הרשות סבורה כי אין הצדקה לעיגון הנושא בחקיקה, וכי ניתן להסתפק בנוהל שנקבע על-ידי משרד התחבורה". במשרד התחבורה ציינו כי שר התחבורה, ישראל כץ, לא תמך בוועדת השרים בהצעת החוק של ח"כ בילסקי.

 

"ספקות לגבי השפעת המדבקה"

ח"כ בילסקי מסביר היום כי "אישורה של הצעת החוק על-ידי ועדת השרים תביא להפחתת הקטל בדרכים, בכך שיתווספו אלפי אנשים למאבק בבריונות ובאלימות בכבישים". בדברי הסבר להצעת החוק, מציין בילסקי כי הצעתו נסמכת על "ניסיון ישראלי ובין-לאומי", שלדבריו מוכיח כי "פעולה פשוטה כהדבקה של מדבקה, ועליה השאלה 'איך אני נוהג?', מפחיתה את שיעור התאונות שבהן מעורבים עובדי החברה בכ-20% עד 50%".

 

על-פי הצעת החוק, כל חברה שבבעלותה יותר מ-40 כלי רכב פרטיים תחויב להדביק את אותה מדבקת "מלשינון", ועליה יצוין מספר טלפון המאפשר דיווח על עבירות תנועה שביצע נהג החברה. כדי לקלוט דיווחים אודות עבירות תנועה או נהיגה פרועה, תחויב כל חברה להפעיל מענה טלפוני אנושי, ללא מערכת משיבון אוטומטית.

 

בילסקי מתייחס לטענות לפיהן הצעת החוק עלולה ליצור הסחת דעת של הנהגים, ואומר כי "אין נתון סטטיסטי המצביע על עלייה בשיעור תאונות הדרכים שנגרמו כתוצאה מיישומו של 'נוהל 6', ולעומת זאת חלה ירידה בשיעור הכללי של תאונות הדרכים... (לכן) סביר שחיוג לצורך דיווח על עברייני התנועה ישפיע לטובה על התנהגותם של הנהגים".

 

אלא שמחקרים שנערכו בישראל, ופורסמו בעבר על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אינם כה חד-משמעיים. למשל, במחקר שהוגש לרשות באוגוסט 2008 - כשלוש שנים לאחר יישום "נוהל 6" - נמצא כי "רק חמישית מהנהגים שעל רכבם מדבקה ולא התלוננו עליהם בעבר, מאמינים שיש למדבקה השפעה רבה (22.7%), ורבים מהם טוענים שאינם זוכרים את קיומה".

 

עורך המחקר, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, אף הוסיף בהמשך כי "רוב המשיבים (בסקר) אינם מאמינים שהדיווחים זוכים להתייחסות הולמת, מלבד נהגים שהתלוננו עליהם בעבר". יתרה מזאת: כל הנשאלים בסקר שנערך במסגרת המחקר - "העלו ספקות לגבי השפעת המדבקה על שיפור בטיחות הנהיגה".

 

"הדרך הלא נאותה בה הנוהל נולד"

ח"כ בילסקי מציין כי הצעת החוק שזוכה כעת לתמיכת הממשלה, הוגשה בעבר על-ידי חברי הכנסת גלעד ארדן ועמרם מצנע בכנסת ה-16. הצעת החוק של ארדן ומצנע אף אושרה בקריאה טרומית וזכתה לתמיכת הממשלה, אך מאוחר יותר הופסק קידומה כדי לאפשר למשרד התחבורה לקבוע את ההסדרים הנחוצים ליישומה באמצעות תקנות.

 

יש לציין כי במחקר שנערך ב-2006 עבור משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נטען כי "נוהל 6" יושם בעקבות לחץ של בעלי אינטרסים כלכליים: "מספר רב של מרואיינים ציינו את הדרך הלא נאותה בה הנוהל נולד... עלה באופן קבוע שם של איש עסקים שמפעיל מוקד לקבלת דיווחים מזה שנים, והוא יזם וקידם את הרעיון".

 

אגב, בדיון שנערך בוועדת הכלכלה ב-6 באוגוסט 2007 התייחס ח"כ ארדן למי שמייחסים להצעת החוק שהגיש את התואר "מלשינון", ואמר כי "אני הייתי מכנה את אלה שמכנים אותו מלשינון בשם גנאי אחר, אבל אני לא אגיד אותו לפרוטוקול. מי שרוצה להזהיר את הציבור על נהג שיכול להרוג אותו, זה לא נקרא הלשנה בעיניי... אני חולק על הכינוי המטופש והמטומטם 'מלשינון' למי שמדווח על נהג שמתפרע".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ח"כ זאב בילסקי: "נטייה לנהיגה תוקפנית"
צילום: חיים צח
ח"כ גלעד ארדן: "מלשינון הוא כינוי מטופש"
צילום: גיל יוחנן
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים