שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שמירת הריון - מדריך הזכויות שלך
    לעתים רופא הנשים ממלא עבור נשים בהריון אישור לשמירת הריון המיועד אל המוסד לביטוח לאומי. הן מפסיקות לעבוד ומגישות למוסד תביעה לשמירת הריון. מספר חודשים לאחר מכן הן מופתעות לגלות כי תביעתן נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי. מה עושים, לאן פונים ואולי משתלם יותר לקחת ימי מחלה?

    לא אחת, נשים בהריון מגיעות אל הרופא שלהן ואומרות שהן "לא מסוגלות לעבוד יותר". הרופא בטוב ליבו ממלא עבורן אישור לשמירת הריון, המיועד אל המוסד לביטוח לאומי. הן מפסיקות לעבוד ומגישות למוסד לביטוח לאומי תביעה לשמירת הריון.

     

     

    מספר חודשים לאחר שהגישו את האישור לשמירת הריון מופתעות לא מעט מהנשים לגלות כי תביעתן לגמלת שמירת הריון נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי, ולמעשה הן מוצאות עצמן ללא מקור הכנסה בתקופה הרלוונטית ובמצוקה כלכלית. מה מביא לדחיית בקשתן? עו"ד מירב אפרים, מומחית למימוש זכויות רפואיות ותביעות מול המוסד לביטוח לאומי אומרת, כי הבעיה היא שנשים רבות אינן מבינות את ההגדרה של החוק, בשל הניסוח המעומעם: "היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב".

     

    הבעיה, אם כן, היא המלים אישור רפואי, אולם אותן נשים מגלות בשלב מאוחר שלא די בכך שיש בידיהן אישור רפואי בכתב של רופא הנשים, אלא יש לבחון האם מדובר חלילה במצב רפואי אשר מסכן את האם ו/או את העובר.

    אם כך, מה על הנשים לדעת בטרם הן מגישות למוסד לביטוח לאומי את התביעה לקבלת הגמלה?

      

    עפ"י החוק היבש – מתי האישה זכאית לקבל גמלת שמירת הריון?

    בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, גמלת שמירת הריון משולמת כאשר אשה נעדרת מעבודתה בתקופת ההריון, בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.

     

    ישנם שורה של תנאים בחוק בהם האישה צריכה לעמוד: האישה צריכה להיות תושבת ישראל, שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום בו הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההריון.

     

    כמו כן, היא נדרשת להמציא אישור מרופא מומחה נשים על שמירת ההריון (תקופת השמירה הראשונה לא תפחת מ-30 ימים רצופים, כאשר כל תקופה נוספת של שמירת הריון לא תפחת מ-14 ימים לפחות). בנוסף לכך, החוק קובע כי היא תהיה זכאית לגמלה אם לא משולם לה תשלום בעד תקופת שמירת ההריון מגוף אחר.

     

    מה הפרודצדורה לקבל הגמלה ?

    הגשת תביעה לגמלת שמירת הריון נעשית על גבי טופס מיוחד לכך של המוסד לביטוח לאומי, אליו יש לצרף אישור רופא נשים, המפרט את הסיבות לשמירה ואת תקופת השמירה עליה הוא ממליץ. ניתן להאריך את האישור מפעם לפעם, או לקבל אישור רפואי עד ליום הלידה. הכל בהתאם למצבה של האשה.

     

    האם האישה שהפסיקה את עבודתה מסיבות אחרות והגישה לאחר מכן תביעה לקבלת גמלה, תהיה זכאית לקבלה?

    לדברי עו"ד אפרים, מקרים לא מעטים נדחים על ידי ביטוח לאומי כאשר האישה מפסיקה את עבודתה מסיבות שאינן בהכרח קשורות להריון (כגון התפטרות) ורק לאחר מכן מגישה תביעה לגמלת שמירת הריון. מקרה כזה לא יאושר אף אם תהיה הצדקה רפואית לשמירת ההריון, שכן הפסקת העבודה נבעה מסיבות אחרות.

     

    אפרים מציינת, כי יש לשים לב שדרישת החוק היא להפסקה מלאה של העבודה במקום העבודה המסכן את האישה, ולא צמצום היקף המשרה או עבודה חלקית. יש לאבחן בין מצב בו האישה עובדת במקום עבודה אחד ומבקשת לצמצם את שעות עבודתה, שאז תביעתה תידחה, לבין מצב בו אישה עובדת במספר מקומות עבודה, ומפסיקה לעבוד רק באחד המקומות אשר עלול לסכן את ההריון (כגון טכנאית רנטגן), שאז היא עשויה לקבל גמלת שמירת הריון.

     

    נשים רבות סובלות מכאבי גב או ראש שעוצמתן גוברת בשל ההריון. האם ביטוח לאומי מכיר בכך?

    ישנם מקרים בהם במהלך ההריון סובלת האישה מתופעות שונות, לפעמים אף מתופעות מהן סבלה במידה פחותה, לפני ההריון כגון כאבי גב או כאבי ראש. חלק גדול מהתביעות המוגשות ע"י נשים שסובלות מתופעות נלוות כמתואר לעיל, נדחה ע"י המוסד לביטוח לאומי בטענה כי לא מדובר במצב רפואי אשר נבע מההריון אלא במצב תחלואי אשר היה קיים קודם לכן, ונבע למשל מבעיה אורטופדית.

     

    חשוב לדעת כי החלטת המוסד לביטוח לאומי בעניין זה אינה סוף פסוק וכי ישנם מקרים רבים בהם ההריון גורם להחמרה במצבה של האישה, כגון למשל במקרה בו עליית המשקל כתוצאה מההריון מחמירה את המצב הרפואי ועלולה להוות סכנה לאם או לעובר.

     

    מהי מידת הסיכון לאישה או לעובר הנדרשת בהתאם לסעיף החוק, על מנת להיות זכאית לקבלת הגמלה?

    "בפסקי דין רבים קבע בית הדין כי המחוקק התכוון לסכנת חיים ממשית", אומרת עו"ד אפרים. "בפסק דין אשר ניתן לאחרונה, גילה בית הדין האזורי מידה של גמישות מחשבתית, בעת שקבע כדלקמן: יישום תכלית גמלת שמירת ההריון, יוביל למסקנה כי גם החמרת מצב רפואי שייגרם ליולדת בשל השפעת סוג עבודתה על המשך העסקה בהריון נכנס בגדר הסעיף. סעיף 58(2) מדבר על סיכון ליולדת או לעוברה, ואין מדובר בסיכון חיים דווקא אלא בסיכון רפואי. על כן, החמרת מצב רפואית כמתואר בחוות דעתו של המומחה הרפואי נכנסת בגדר הסיכון הקבוע בסעיף זה. במקרה זה היה מדובר באשה אשר סבלה מכאבי גב אשר הוחמרו מאוד בתקופת ההריון בשל המשקל הנוסף שהעלתה".

     

    האם ביטוח לאומי יכול לדחות את התביעה על הסף ?

    פקיד התביעות של ביטוח לאומי יתייעץ עם רופא מוסמך בביטוח לאומי אשר עשוי לאשר או לדחות את האישור של רופא הנשים. יחד עם זאת, אומרת אפרים, "בית הדין הארצי קבע (בעבל 479/97 המוסד לביטוח לאומי נגד לימור גבאי), בין היתר כי היה והמוסד לביטוח לאומי סבור שאין להסתמך על האישור הרפואי שהמציאה האשה ההרה, עליו לדרוש הבהרות ופרטים נוספים לרבות רישומים רפואיים בכל עניין הקשור באישור הרפואי ולחוות את דעתו בדבר הצורך בשמירת הראיות ותקופת השמירה. ככל שהמוסד לביטוח לאומי בוחר שלא לעשות כן, עליו לקבל את האישור הרפואי שהוגש ע"י האשה ההרה ככתבו וכלשונו".

     

    אני משתכרת שכר גבוה ולרשותי עומדים ימי חופשה רבים. האם כדאי בכל מקרה להגיש תביעה לקבלת גמלה?

    גמלת שמירת הריון היא גמלה מחליפת שכר, היא נועדה לפצות את האישה על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת הריון. גמלת שמירת ההריון ליום אחד תהיה, שכרה של האישה ברבע השנה שקדם לשמירת ההריון לחלק ל-90, או 275 שקל ליום, לפי הנמוך מבין השניים. מכאן כי מי ששכרה לפני שמירת ההריון היה מאוד גבוה, ויש ברשותה מספר רב של ימי מחלה צבורים, ייתכן שמבחינה כלכלית כדאי לה לשקול לנצל את ימי המחלה המגיעים לה מהמעביד, במקום להגיש תביעה לביטוח לאומי.

     

    התביעה לקבל גמלה נדחתה . מה עלי לעשות ?

    אישה שתביעתה נדחתה רשאית להגיש תביעה כנגד החלטת הדחייה של המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה. ככל שהחלטת הדחייה מבוססת על טענה רפואית, ימנה בית הדין האזורי מומחה רפואי בתחום, לשם קבלת חוות דעתו בסוגייה. הליך זה הוכיח את עצמו לא פעם, שכן המומחה הרפואי אשר ממונה ע"י בית הדין, עשוי לתמוך בדעתו של רופא הנשים המטפל באשה על פני דעתו של הרופא של המוסד לביטוח לאומי.

     

    ישנם מקרים בהם בית הדין מינה אף שני מומחים אשר נתנו את חוות דעתם בשאלת הצורך בשמירת הריון, ובמידה בה חוות הדעת היו סותרות, בחר בית הדין לקבל את חוות הדעת של המומחה אשר תמך בתובעת, ולו רק בשל הספק.

     

    לדברי עו"ד אפרים, קיימות חלופות אחרות: "אישה שתביעתה לשמירת הריון נדחית מסיבה שאינה קשורה למצבה הרפואי, לדוגמא בשל העדר תקופת אכשרה, יכולה לבחון אפשרות של הגשת תביעה לקצבת נכות כללית. יחד עם זאת, יש לשים לב כי אם תקופת שמירת ההריון מתחילה רק בחודש השישי להריון, לא יהיה טעם כלכלי בהגשת תביעה לנכות כללית, בשל תקופת ההמתנה של 90 ימים מיום תחילת המצב הרפואי ועד למועד ממנו משולמת הקצבה. ניתן גם לבחון תביעה לגמלת הבטחת הכנסה, בכפוף להתקיים כל תנאי הזכאות הרלוונטים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים