אחי, בוא לשאוב השראה וכוח מגבר שבגברים

>>> כך תשיג כל בחורה על אי בודד - מדריך לרווק התקוע

44. גלה מה יש לארץ המגף להציע לך

בתור גבר ישראלי, ודאי יש לך מה להציע לרווקות הפוטנציאליות, ישראליות או זרות. רוב הסיכויים ששירתת תקופה בצבא ואם אכן כך, יש לך חמש יכולות יקרות מפז שאין לעמיתיך בעולם. אתה יודע ליפול, לצפות, לזחול, לטווח ולירות אש. האם ניתן להמעיט בחשיבותן של אלה?

בואו לדבר על גבריות גם בפייסבוק של ynet יחסים

אהיה יותר ספציפי. אני מבקש שתשאב השראה וכוח מגבר שבגברים, איטלקי אמיתי בשם טוטו קוטוניו. קוטוניו, שזכה באירוויזיון אי-אז בשנות ה-80 של המאה שעברה, באלף שעבר, כשעוד לא ידעת רווקות מהי ואמא תמיד היתה בסביבה, התפרסם במיוחד בשירו של דורון מזר, "אני חוזר הביתה".

45. אל תחתום על שום דבר דואר

זוהי עצה מספר 45 ואחרונה לעת עתה. תראה כמה רחוק כבר הגעת. נכון יותר, הגענו יחד. כשהתחלתי לכתוב את המדריך, עוד כשהייתי על האי הבודד שלי ואחר כך עם בת הזוג שמצאתי על אותו האי ממש, חשבתי עליך, הקורא, זה שזכה בכבוד יוצא הדופן להיות פליט חסר אשה על אי בודד. חשבתי גם על הקוראים האחרים, שאמנם לא הקיפו עצמם באוקיאנוס אמיתי אלא רק בכמה קירות וחלונות סגורים, והם אולי מביטים בי. רציתי להיות בטוח שלא אתה ולא אף אחד אחר מהקוראים לא יחזור על השגיאות שאני עשיתי, בתמימות או מחוסר ידע. כדי להיות רווק על אי בודד צריך ניסיון. המכשולים רבים כל כך, שמפליא אותי בכל פעם מחדש לגלות את אותם מתי מעט שהצליחו לעשות זאת והגיעו בסופו של דבר אל החוף שאליו ביקשו להגיע. לבד, ביחד או באיזו דרך ביניים. 

אני מתכוון, למשל, לתרגיל הדואר. לא אחד ולא שניים נפלו קורבן לטריק הפשוט הזה. אתה שוכב על הגב, על מגבת החוף שפרושה כבר שבוע על אותו מקום אהוב שממנו אפשר לראות רק מים כחולים ושמיים ירוקים, או להיפך, ולפתע מזהה דמות שמתקרבת אליך, רכובה על אופניים או אולי הולכת ברגל.

האיש מתגלה כלא אחר מאשר פקיד הדואר האזורי, ולאחר שהוא מציג את עצמו הוא מתנצל על שלא הגיע בשבועיים האחרונים למסור את דברי הדואר. "בכל זאת, פאקינג אי בודד", הוא מתרץ, וחיוכו החביב משכנע אותך שהצדק עמו.

מהבנק, לקנסות החנייה או להודעות המרגיעות האחרונות מפיקוד העורף.

ואז, אז הוא שולף מעטפה אחת, דקה, דקיקה, אנורקסית מתוך התיק המרוט שעליו סמל רשות הדואר ואומר, "בבקשה, זה בשבילך, תחתום לי כאן... וכאן. דואר רשום".

מתוך הזדהות עם מצוקתו של הדוור אתה לוקח ממנו את העט, מחווה בראשך לעברו של האיש המזיע, כמו מתוודה על הימים בהם גם אתה עבדת בעבודות דחק שכאלה, מנסה לרמוז לו שלא תמיד היית רווק מאושר על אי בודד. הרווק המאושר על האי הבודד. אתה חותם על איזה דף שניתן להבחין בקלות כי חתמו עליו גם לפניך, והרבה יותר מאיש אחד. משום מה נדמה לך שהחתימות כולן חסרות איזה דבר מה. אבל מה, אתה שואל את עצמך?

הדוור כבר ממשיך בדרכו אל האי הבא, ואתה מנופף לו לשלום. מיד לאחר שהוא נעלם מקו הראייה שלך, אתה מעיף את המעטפה שהפקיד בידך, בתירוץ מוצדק למדי של חוסר עניין בדברי דואר באשר הם דברי דואר.

בערב מתעוררות המחשבות. מה היה מיוחד כל כך בחתימות הרבות שהיו בדף שהגיש לך הדוור? איך זה שהדוור מדבר עברית, השפה שלך, באי שמרוחק אלפי קילומטרים מישראל? האם זוהי הגירסה המקומית לסרט הידוע "איל פוסטיניו" ועוד מעט יופיע מתוך החשיכה המשורר שממלא את זמניו המשמימים של הדוור בזוהר פיוטי, ספרותי?

בתוך החשיכה של הלילה האמת מכה בך. הסיבה לכתיב הגברי בדף החתימות... לשפה הישראלית של הדוור... אתה רץ אל המקום שבו קיבלת וגם השלכת את המעטפה ומתחיל לחפש אותה. חול עף באוויר, אבנים נזרקות לכל כיוון. בסוף אתה מוצא אותה. המעטפה. עכשיו אתה יכול לקרוא את התוכן שלה בקלות.

תביעת אבהות.

מובן שאם חטאת בעברך ועשית ילד עם אשה כלשהי, אינך יכול להתכחש למכתב כזה. זה יהיה פשע מוסרי, ואפילו די נכבד. אני לא מדבר על האפשרות הזאת, אלא על הסטטיסטיקה שאומרת שאחד מכל עשרה ניצולים שהגיעו לאי בודד קיבל תביעת שווא להכרה באבהותו.

אל תשכח לשמור על אופטימיות מאוזנת (איור: Shutterstock)

החיים הם לא עצי דקל וקוקוס, ידידי. זאת אומרת הם כן, בעיקר במקום שבו אתה נמצא, אבל הם לא רק. יש תמיד עוד. היזהר מסכנות שאורבות לך. מנסיונות לנצל אותך או לפגוע בך. כדי להמשיך ולהיות רווק מאושר, כל עוד הצדק איתך ובאמת אינך מסתיר דבר, עדיף שתדחה כל חתימה על דבר דואר שנשלח אליך במיוחד ועוד למרחק עצום כזה. זה לא כולל כמובן הודעות מיחידת המילואים שלך, מס הכנסה, אריאלה מהפיס או אפילו ממני. אחרי הכל, אם אשמע עליך ודאי ארצה לכתוב לך, באחד הימים. אני יודע כמה זה נחמד לקבל מכתבים, ובעיקר כשאתה לבד.

אני מקווה שהעצות עזרו לך. תוכל לשוב ולעיין בהן במהלך השעות הפנויות שלך. כאלה יש ודאי רבות. אל תשכח לשמור על אופטימיות מאוזנת, על חיוך רחב ועל תקווה. בניגוד לרוב החברים שלך, שם במקומות הבטוחים שלהם, המחר שלך על האי הבודד תמיד נראה מפתיע, בלתי צפוי ובעיקר - מרגש.

בהצלחה לך, גבר. ואת, רווקה תקועה יקרה, החזיקי מעמד, העצות בדרך!