השמאל אותו השמאל

בימי האינתיפאדה הפרועים של תחילת שנות ה-90, כתבה מי שהיתה אז מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה עו"ד פליאה אלבק ז"ל, חוות דעת משפטית שקוממה את אנשי השמאל בישראל.

את עו"ד אלבק הכרתי שנים רבות ודברים רבים נאמרו עליה, קיתונות של ביקורות והררי תשבחות. על שני דברים לא חלקו המגדפים מחד והמברכים מאידך - פליאה היתה אשת מקצוע מהמעלה הראשונה והיא לעולם לא חששה לומר ולכתוב את דעתה המקצועית, הגם שידעה שזו תביא עליה לא פעם נחשול של שנאה וביקורת לא עניינית, ואפילו מסכנת את עתידה המקצועי. דבר שאכן קרה בסופו של דבר.

לאחר חוות הדעת ההיא, קרא ח"כ דאז ומי ששימש כשר החינוך זמן קצר לאחר מכן, יוסי שריד, לפטר לאלתר את עו"ד אלבק מכל תפקדיה. ברור שקריאה זו לא נעשתה מטעמים מקצועיים, אלא כקריאה פוליטית של נבחר ציבור מול פקיד שכתב חוות דעת, אשר איננה מקובלת על הראשון. אגב, דברים דומים לחוות הדעת של עו"ד אלבק, נכתבו פעמים רבות בפסקי הדין של בית המשפט העליון.

שריד לא הצליח בנסיון הפוטש, חוות דעתה המקצועית של עו"ד אלבק התקבלה, אך כאן לא תמו מלחמות השמאל בה, בין עם מתוך הזירה הפוליטית ובין עם מתוך ביתה פנימה, במשרד המשפטים. שנתיים לאחר מכן, הודלף ב"אורח פלא" מסמך שכתבה, ומבקר את ח"כ לשעבר חיים (ג'ומס) אורון. שוב חזרו הקולות הרמים של חברי כנסת ושרים לפטרה, בטענה שאל לו לפקיד להעביר ביקורות על נבחר ציבור.

הפעם הזאת, לאחר המהפך הפוליטי שהביא את מפלגת העבודה ומרצ לשלטון, לא היה מי שיגן על מקצועיותה, ולא היה מי שייצא נגד נבחרי ציבור המבקרים אשת פרקליטות בכירה, ועו"ד אלבק פוטרה על ידי שר המשפטים דאז.

הדרישה לפטר אותי

השבוע חתמתי ביחד עם יותר מ-20 חברי כנסת על קריאה לפזר את הצוות המיוחד שהוקם בפרקליטות המדינה, בראשות המשנה לפרקליט עו"ד שי ניצן, והנה במוצאי שבת נודע לי, כי "אנשי רוח ומשפט", חלקם פוליטיקאים ומועמדים לכנסת, אשר לא טרחו לציין זאת (ובהם אף חברים לסיעתם של שריד ואורון), קוראים ליו"ר הכנסת להעביר אותי מתפקידי כיו"ר ועדת החוקה.

אינני חש צורך להתנצל ובוודאי לא לסיים את תפקידי, בניגוד לאותה ביקורת ארסית ואישית שהוטחה לפני 20 שנה בעו"ד אלבק, ביקורתי וביקורת חברי איננה יוצאת נגד עו"ד שי ניצן. אינני קורא לפטרו וכיו"ר ועדת החוקה, אף יצאתי חוצץ מול חברי כנסת שיצאו בקריאות אלה. במכתב ששלחנו לשר המשפטים אנו קוראים לבטל את הצוות בראשותו עומד עו"ד ניצן, משום שלדעתנו בשנת 2011, לא ייתכן כי משרד המשפטים בישראל יעמיד אנשי מקצוע מטעמו, אשר כל מטרתם, כך על פי משרד המשפטים עצמו, הינה "לבדוק את אכיפת החוק על ידי המתיישבים היהודיים ביהודה ושומרון".

כותבי המכתב אף ציינו כי כיו"ר ועדת החוקה, אני "ממלא תפקיד מרכזי בגל החקיקה הגזעני ואנטי דמוקרטי". לכך אין לי אלא

 להשיב כי אני אוהב את מדינתי, אני אוהב את ארצי ואת עמי, ואני מוכן לעשות הכל על מנת לשמור עליהם, ואינני רואה בכך גזענות.

הקריאה להדיח אותי היא שוב עדות למופע הצביעות של אותם "אנשי רוח". צביעות העוטפת ומפעילה את אנשי השמאל, צביעות אשר איננה יודעת שובע ומרגוע. צביעות אלימה המשתיקה קולות אשר אינם נעימים לאזנם של אלה המקדשים את "קדושת חופש הביטוי", קדושה הנעצרת כאשר הדברים נאמרים מן הצד השני של קשת הדעות. בין המחאה כנגד עו"ד אלבק ז"ל לדרישתנו לפרק את צוות שי ניצן, אין הרבה במשותף, מלבד העובדה שהשמאל הוא אותו השמאל והצביעות היא אותה הצביעות.

ח"כ דוד רותם, ישראל ביתנו