גרפיטי-לוגיה: ביטחון עצמי
"מאיה אוהב אותך", כתב אנונימי על הקיר - מי זה שאוהב את מאיה, מה כגרפולוגית ניתן ללמוד על אופיו מהכתובת ומהו הביטחון העצמי שכולנו מחפשים אחריו? ניתוח גרפיטי לאוהב
גרפיטי שנכתב על הקיר וקרא "מאיה אוהב אותך" משך את תשומת לבי, טוב זה די מובן. אבל לא רק הוידוי הרומנטי של מעריץ אלמוני, שמן הסתם לא כיוון לי, עורר בי תהייה, כי כגרפולוגית הכתב הוא מה שמשך אותי לבחון מה בדיוק הבחור מסתיר בהצהרת האהבה שלו.
מה שיוצא דופן בכתב היא האות מ' במילה מאיה. לפי המ' של הכותב ניתן לראות שהוא רק עושה הצגה של בעל ביטחון עצמי- החלק המגשר באמצע האות גבוה מאד, יותר מתחילת האות עצמה. אילו היה בעל ביטחון עצמי הקו של האות מ' היה מתחיל גבוה ויורד למטה. כמו דגל קטן.

הכתובת על הקיר

איך אתם כותבים את ה-מ' שלכם? (צילומים: מיה שחר)
בגרפולוגיה ישנם סממנים נוספים לביטחון עצמי כגון לחץ כתב חזק, כתב גדול, וכן שוליים לא רחבים מדי. נשאלת השאלה מהו ביטחון עצמי? ובכן, ביטחון עצמי אינו תכונה אלא איפיון של מצב משתנה גם, אם לא בעיקר, כתלוי יחס החברה לאדם בעיני הכותב, ולכן הביטחון ישתנה מעת לעת. 'אם החבר שלי לא מחייך אלי הביטחון העצמי שלי יורד, ואם הוא מרעיף עלי אהבה, הביטחון שלי במגמת עליה'. יחד עם זאת, זו טעות לחשוב שהביטחון יתחזק כשנקבל אישורים ואהבה מבחוץ. מניסיון למדתי שמחמאות רבות ומלא לייקים בפייסבוק לא יעזרו לייצוב הביטחון באופן עקבי ולאורך זמן. גם לא הכתובת "אני אוהב אותך" על קירות בית הספר התיכון.
דווקא כשמעמדו של האדם עולה, קטן הביטחון, משום שהוא מרגיש צורך להוכיח את מעמדו ואינו רוצה להפסיד, כביכול, את מה שהרוויח, קרי ההכרה והמעמד. הוא רוצה להיאחז במצב הטוב.
למעשה, איננו צריכים לצפות מעצמנו לחוות ביטחון עצמי כי אנחנו לא יכולים לבטוח בעצמנו או באף אחד אחר. יום אחד מישהו מתפעל ממישהי שהיא יפה ויום אחרי מזועזע מהחצ'קונים שלה. אדם שהיה נשוי למישהי 30 שנה מסוגל לומר משפט כמו: "איך התחתנתי איתך, אמא שלי צדקה, מעולם לא התאמנו." טבע הדברים משתנה כל הזמן, כמו גם מדינות ומערכות פוליטיות, כך למשל יחסי ישראל-תורכיה שכיום אינם עוד כשהיו כשלמדתי באוניברסיטה לפני עשר שנים.
יש לדעת כי אי אפשר לבטוח בשום דבר, אפילו לא בחושים שלנו, לדוגמה אם נאכל אבטיח אחרי עוגת שוקולד, האבטיח לא יהיה מתוק. כמו כן, גם לא ניתן לבטוח בגוף שלנו משום שיום אחד הוא פשוט יפסיק לתפקד ולא ישרת אותנו גם אם נרצה.
כשאנו נאחזים בביטחון אנחנו נעשים חלשים, אנחנו בצד המקבל ולא הנותן ובאים בדרישות שהורסות את האהבה - 'תגיד לי שאני יפה, תגיד לי שאני רזה..' מכירים? אם כותב הגרפיטי יציב דרישות למאיה כדי לחזק לו את הביטחון ויהיה עסוק בהצגות מזוייפות הוא ירחיק אותה ממנו.
הזמניות והארעיות היא בכל, והדברים משתנים מהר. אנשים באים, הולכים, מצבי הרוח משתנים. החיים הם תהליך של הרפיית אחיזה. אינטימיות אמיתית אינה מופיעה כאשר אנו מחשיבים או מציגים את עצמנו כיותר או פחות. אנחנו שונים אך שווים. כולם רוצים אהבה וביטחון וצריכים לזכור שאלו דברים חמקמקים.
הביטחון צריך להיות תחושה שאני מסתדרת בכל מצב ואתמודד עם כל סיטואציה. כמו שעד כה עשיתי וקיבלתי עזרה מחברים, שכנים ומאנשים שאני בכלל לא מכירה. בסך הכל, היקום עזר לנו בכל סיטואציה ומשבר בחיים. כך אין ביטחון בשום דבר אבל בעצם לא ממש נתרסק כי תמיד נעזור וניעזר באחרים. לכן תרופת הנגד היחידה לחוסר ביטחון עצמי היא לעזוב את המדידות בצד, להרפות קצת ולהתמקד באהבה שלנו את עצמנו ואת הזולת.
יש לכם שאלה? מיה שחר בפייסבוק