שתף קטע נבחר

הממשלה תאשר: 60 מיליון שקלים לשיקום הקישון

במסגרת התוכנית שתובא לדיון ביום א', תנוקה קרקעית הנחל. המפעלים שזיהמו ישתתפו בעלויות ויעבירו 120 מיליון שקל. רשויות מקומיות שזיהמו ישלמו 20 מיליון שקל. העלות הכוללת של התוכנית: 200 מיליון שקל

כעשר שנים לאחר שהממשלה החליטה על גיבוש תוכנית אב לשיקום הקישון - צפויה הממשלה לאשר בישיבתה הקרובה ביום ראשון את תוכנית שיקום הקרקעית שלו, בעלות של 60 מיליון שקל. התוכנית מיועדת להוצאה וניקוי המזהמים "ההיסטוריים" שהצטברו בקרקעית הנחל לאורך השנים.

 

 

ניקוי הקרקעית נחשב לחלק משמעותי בשיקום הנחל, והוא מיועד להחיות את חלקו המזוהם ולשלבו בעתיד בפארק, ולמנוע הצפות באזור. התוכנית צפויה להתמקד ב-7 הקילומטרים האחרונים של שפך הקישון - חלק שנחשב לאחד האזורים המזוהמים בארץ, בשל הזרמה ממושכת של שפכי הרשויות, התעשייה והמוסכים באזור - ישירות לאפיקו.

 

עד שנת 2001 הוזרמו לנחל שפכים תעשייתיים כמעט ללא טיפול מקדים, ובחלקם היו אלה שפכים עשירים במתכות כבדות, תרכובות חנקן וזרחן וחומרים רעילים נוספים. בתחילת העשור הקודם אמנם הוכנסו כל מפעלי התעשייה ומכון הטיהור באזור למסגרת של היתרי הזרמה לים, אך למרות השיפור המתמשך מאז באיכות המים - הרי שמזהמים "היסטוריים" שנצברו בקרקעיתו, נותרו בו.

 

על פי התוכנית המדינה תתבקש להקצות לשיקום 60 מיליון שקל, אולם העברת התקציב לפרויקט, מותנית בהעברת תקציבים תואמים מגורמים נוספים - כך שהתוכנית כולה מסתכמת ב-200 מיליון שקל.

 

כך למשל, מפעלים שזיהמו יעבירו סך של 120 מיליון שקל והרשויות המקומיות, שגם הן זיהמו את אפיקו, יעבירו 20 מיליון שקל. ברשימת המפעלים המזהמים מצויים מפעלי הפטרוכימיה (בז"ן, כאו"ל וגדיב) שחלקם עומד על 90 מליון שקל, והמפעלים חיפה כימיקלים, גדות ביוכימיה ודשנים – שחלקם עומד על 30 מיליון שקל.

 

עיכוב בהקמת הפארק

בתוכנית צוין עוד כי החפירה וההוצאה של המזהמים מקרקעיתו נדרשות לשם שיקום הנחל לפעילויות של פנאי ונופש, וכן להגנה מפני שיטפונות, שכן במצב הנוכחי בו ערוץ הנחל סתום קיימת סכנה חמורה להצפה של שטחים נרחבים במורד הנחל, בעיקר באזור הקריות.

 

יצויין כי שטח אגן הניקוז של הקישון מתפרש על פני כ-1100 ק"מ, וכולל שטחים פתוחים, שדות חקלאיים וישובים עירוניים. הקישון זורם מג'נין בדרום, דרך עמק יזרעאל ועד למפרץ חיפה, לאורך 70 ק"מ ובדרכו זורמים יובלים רבים.

 

בתוך כך, למרות ההבטחות, הרי שהתוכנית להקמת הפארק באזור איננה מתקדמת בשל עיכוב בחתימת הסכם ההקמה על ידי חנ"י. כפי שפורסם לאחרונה ב-ynet, לאחרונה שלח מנכ"ל החברה להגנת הטבע, קושה (משה) פקמן, מכתב בנושא לראש הממשלה.

 

"אני פונה אליך, כמי שמכיר בערכו הייחודי של נחל הקישון וגדותיו ובחשיבותו כשטח ציבורי פתוח במרחב עירוני צפוף, לפעול לפתרון הסוגיות העומדות על הפרק בהקדם, כך שהפארק המובטח אכן יקום", כתב.

 

שרון נסים מנכ"לית רשות נחל הקישון: מדובר ברגע היסטורי מכונן וצעד מרכזי חשוב למימוש שיקומו המלא של הקישון. עשור לאחר החלטת הממשלה שאימצה את תוכנית האב לשיקום נחל קישון, תוכנית אשר הוגשה לה ע"י רשות הנחל, כל הגורמים פועלים יחדיו, הלכה למעשה לשינוי פני מפרץ חיפה, מאזור מזוהם למשאב טבע מרכזי עבור תושבי המטרופולין הצפוני. חזון רשות נחל הקישון לביסוס סביבת הנחל כמערכת אקולוגית אקווטית בת קיימא והשבת מתנות הטבע לידי הציבור לשימוש פנאי ונופש, יהפוך למציאות עם השלמת הפרויקט".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלעד גרשגורן
נחל הקישון.
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים