דאגה אירופית: חוק החרם ישפיע על חופש הביטוי

ארצות-הברית נמנעת מלהתערב, אבל באירופה כבר יוצאים נגד החוק שעורר סערה פוליטית בארץ. האיחוד האירופי הודיע הערב (יום ד') כי הוא "מודאג" מ"חוק החרם", שעבר השבוע בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמנם לא נכח בהצבעה על החוק, אבל היום התייצב מאחוריו ואמר כי הוא אישר אותו.

"האיחוד האירופי, בשם העקרונות הבסיסיים של חופש הביטוי, עקרונות שהוא חולק עם ישראל, חושש מהשפעת החוק על החופש של אזרחי ישראל ושל ארגונים שרוצים להביע דעות פוליטיות באופן לא אלים", אמר דוברה של קתרין אשטון, שרת החוץ של האיחוד האירופי. עם זאת, אמר הדובר כי אירופה "מכירה בריבונות של ישראל בנוגע לחקיקה" והוסיפה כי ישראל אינה מקדמת חרמות.

להבדיל מהיבשת הישנה, בוושינגטון עדיין נמנעים מלתקוף את ישראל ישירות. במחלקת המדינה אמרו כי מדובר בעניין ישראלי פנימי, אך בין השורות כבר אפשר לשמוע ביקורת חבויה וההערכה היא כי לא מדובר במילה האחרונה בנושא.

סגן דוברת מחלקת המדינה, מרק טונר, אמר לכתבים כי "ישראל היא דמוקרטיה מלאת חיים עם מוסדות דמוקרטים חזקים וזה מאפשר לאזרחיה להביע את הדאגות וההתמרמרות שיש להם לגבי כל חוק". עם זאת, הבהיר הדובר כי "חופש הביטוי הוא משהו שאנחנו מחשיבים כזכות בסיסית בדמוקרטיה".

פרס וברק מחכים לבג"ץ

נשיא המדינה, שמעון פרס, העדיף להתחמק מלהגיב ישירות לחוק מעורר המחלוקת. "אני עוקב אחרי זה ומחכה שיבוא לכלל סיומו. אני צריך להיות זהיר בכבוד כל זרועות השלטון", אמר היום פרס, ורמז כי יחכה להכרעת בג"ץ בנושא, לאחר שארגוני זכויות אדם כבר הגישו עתירות נגד חוק החרם.

שר הביטחון, אהוד ברק, שלא נכח בהצבעה על החוק, אמר במועצת מפלגת עצמאות כי הוא רחוק מלתמוך בו. "אנחנו מאוד לא אוהבים את חוק החרם והוא יגיע למבחן בג"ץ. אני בטוח שכולנו נכבד את הקביעות ואת דברו של בג"ץ", אמר ברק.

מוקדם יותר נאם נתניהו בכנסת ודחה את הביקורות על כך שלא נכח בהצבעה. "אם לא הייתי מאשר את החוק, הוא לא היה מגיע הנה", הבהיר ראש הממשלה, ופנה לאופוזיציה: "אני מבין שהחוק לא מוצא חן בעיניכם ויש דרך פשוטה להתמודד. תתווכחו, תשכנעו, תפעלו, תעשו רוב בכנסת, זו השיטה הדמוקרטית בכנסת. לא בוחרים לכבד חוקים שאוהבים ולא לכבד כאלו שלא אוהבים".

יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, בתורה הטיחה האשמות קשות בנתניהו: "כמו

תמיד הוא מגיע באיחור, אחרי שהוא ברח בזמן ההצבעה, חטף ביקורת וכרגיל נכנע ללחץ. הוא לא מבין מהי דמוקרטיה, חלול מכל ערך, לא מבין ששוויון זה לא טובה אלא זכות". היא המשיכה ואמרה: "אין לך את הערכים האלה כי כולך פוזה, סיסמאות נבובות וניצול חולשה של אחרים לצורך כוח. המלמולים האלה הם לא תחליף לעמדה, החוק הזה הוא נגד מדינת ישראל והמאבק הוא לא התייפייפות".

על פי "חוק החרם", יוזמה לחרם כלכלי, אקדמי או תרבותי על מדינת ישראל או גופים המצויים בשטחה ובשטחי יהודה ושומרון תוגדר כעוולה אזרחית. גוף שיוחרם יוכל לפיכך לתבוע פיצויים מיוזם החרם - באופן שאינו תלוי בשיעור הנזק. בנוסף, יאפשר החוק לשר האוצר למנוע מגופים המשתתפים בחרם על מדינת ישראל או על התנחלויות מלגשת למכרזים ממשלתיים.