שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    עקרות, ריח רע, קשקשים - עילות לגירושין

    גברים רבים נוטים להאמין שמשתלם הרבה יותר להתגרש בבית הדין הרבני, אך המיתוס הזה, לא רק שאיננו נכון, אלא גם עלול לגרור גברים רבים, שיפנו אל בית הדין הרבני בעילה לא נכונה, להפסדים כבדים. להלן סיבות מוזרות יותר או פחות למתן גט

    ריח רע מהפה, הסתפקות בילד יחיד, עיסוק בפשע, וחרם מיני – כל אלה ואחרים נחשבים עילות מספיקות לגירושין בבית הדין הרבני. גם ספירת זרע נמוכה עשויה להעניק לאשה זכויות רבות אם היא מעוניינת להתגרש.

     

    גברים רבים נוטים להאמין שמשתלם הרבה יותר להתגרש בבית הדין הרבני, אך המיתוס הזה, לא רק שאיננו נכון, אלא גם עלול לגרור גברים רבים, שיפנו אל בית הדין הרבני בעילה לא נכונה, להפסדים כבדים.

     

    בואו לדבר על עילות לגירושין גם בפייסבוק שלנו

     

    כך למשל, מום שלא היה ידוע לפני הנישואין מהווה עילה לבקשת גט, אפילו שנים לאחר הנישואין. לצורך העניין, גם הפצת ריחות רעים, או אינאונות, יכולים להיחשב למום. הסתרת מום עלולה לפגוע בזכויות המסתיר ולחייבו בגט, ולזכות את בן הזוג בזכויות יתר.

     

    אז מה הן העילות המזכות בגירושין בבית הדין הרבני?

     

    פעמים לא מעטות עומדת בפני אלה המתכננים גירושין השאלה הגורלית: האם לפנות לבית הדין הרבני, או לבית המשפט לענייני משפחה, ומתי לעשות זאת. הטענה שבית הדין הרבני טוב לגברים ורע לנשים אינה מדויקת כלל, ופעמים רבות נמצאו דווקא הנשים נהנות מיתרונות בדיון בעניינן מול הדיינים, בעוד שהגברים היו מעדיפים הרבה יותר להגיע עם עניינם אל בית המשפט לענייני משפחה.

     

    כאשר מגישים תביעת גירושין (גט), יש להקפיד על עילה מתאימה. יש כמה סוגי עילות:

     

    • עילות המחייבות גט, לעומת אלה שגורמות לדיינים רק להמליץ על גט.

    • עילות המחייבות את הבעל לשלם לאשה את כתובתה, לעומת עילות שאינן מחייבות בתשלום הכתובה.
    • קיימות גם עילות חזקות יותר, לעומת עילות שישפיעו על החלטת הדיינים רק אם אין הן העילות היחידות, אלא חלק משלל עילות מוצדקות נוספות.

     

    בהיעדר הוכחה לעילת התביעה - היא תידחה, ובית הדין יכריע שאין עילה לגירושין.

     

    טענת המומים

    טענת המומים היא העילה הרחבה ביותר המוגשת לבית הדין הרבני על ידי נשים וגברים כאחד, וניתן לכפוף תחתיה סיבות רבות לחיוב לגט. זו יכולה להיות מחלת נפש מכל סוג, מחלה מעוררת גועל, כזו הגורמת לריחות לא נעימים או למראה או קולות דוחים, או מגבלה מסוימת שגורמת לדחייה כמו מחלת עור או קשקשים. בנוסף, אדם יכול לטעון שמחלה מדבקת או מחלה אחרת המונעת ממנו לקיים יחסי אישות (יחסי מין) היא מום – וטענה זו תוכר על ידי בית הדין.

     

    טענת "סבר וקיבל'

    את המומים מחלקים הדיינים לשני מינים, מום אובייקטיבי, ומום מסוג "סבר וקיבל". מום 'סבר וקיבל' הוא מום אשר בן הזוג ידע עליו עוד לפני החתונה, וחרף מציאותו של המום, החליטו בני הזוג להינשא. במקרה בו ירצה בן הזוג הבריא להתגרש, הוא לא יוכל לטעון כי העילה לגירושין היא בשל אותו מום "שסבר וקיבל". כאשר אשה תובעת גט מבעלה, והבעל הוא בעל המום מסוג 'סבר וקיבל', אזי לא יצטרך הבעל לשאת בתשלום הכתובה.

     

    להבדיל ממומים שבני הזוג ידעו עליהם לפני הנישואין, והסכימו בכל זאת לקבלם ולהתחתן, יש מומים שהוסתרו והתגלו לאחר החתונה, העלולים לחייב את בעל המום שהסתירם בגט ובכתובה, אך על כך בהמשך.

      

    מום אובייקטיבי

    זהו מום שמתגלה או נוצר לאחר החתונה. זו יכולה להיות נכות או מגבלה כתוצאה מתאונת דרכים, מחלה קשה, ואז למרות שהמום אובייקטיבי, היחס אליו יהיה שונה, לעומת מום שהיה קיים לפני החתונה אך הוסתר.

     

    כאשר מום מתאונת דרכים מונע מהגבר לקיים את מצוות פרו ורבו, או לספק לאשתו את עונתה – מדובר במום אובייקטיבי המצדיק גירושין, אך לא מחייב את הבעל בתשלום כתובתה של אשתו.

     

    יש מומים שהדיינים והפוסקים חלוקים ביניהם אם הם אובייקטיביים או לא. למשל, מחלת הנפילה (אפילפסיה), עליה נחלקו רבנים כבר בעבר הרחוק, אז יוחסה המחלה לשיגעון. הוויכוח על סיווגו של המום חשוב ומכריע, מפני שהוא זה שקובע אם קיימות עילות לנשים ולגברים לבקש חיוב בגט, והאם מגיעה לאשה כתובתה.

      

    השתהות בבקשה מעידה על קבלת המום

    אם התגלה מום אובייקטיבי, קיימת עילה לחיוב בגט, כלומר הבעל יהיה חייב לתת גט לבקשת אשתו, אחרת יוכרז כסרבן גט. לעיתים קרובות, מום אובייקטיבי גם מחייב את הבעל לשאת בכתובה. אם הבעל ידע על נכותה של האשה לפני החתונה אך החליט להתחתן איתה, אבל כעת מאס בה בשל המום - הוא יהיה חייב בגט. לעומת זאת, אם מדובר במום אובייקטיבי, על פי רוב לא יחויב הבעל בכתובה, גם אם יבחר להתגרש מאשתו בשל המום שהתגלה.

     

    יש משמעות גם לטווח הזמן בין גילוי המום לבין בקשת הגט. השתהות בבקשה מעידה על קבלת המום.

     

    עקרות הגבר


    לא מסוגל לקיים מצוות פרו ורבו? (צילום: Shutterstock)

     

    יש לזכור שמוסד הנישואין קיים על פי הדת, על מנת לקיים את מצוות פרו ורבו. כאשר מטרה זו מסוכלת, אין טעם על פי הדת בנישואין, ויש מקום לכפות גט. על כן, שיקולים של פוריות ושל יחסי מין הם כבדי משקל בהכרעות על מתן גט, או קריאה לשלום בית. עקרות שמתגלה אצל האשה או אצל הגבר היא עילה מהמעלה הראשונה לבקשת מתן גט. כשהאשה טוענת לעקרות הגבר ("אינו יורה כחץ"), היא חייבת להביא לכך הוכחות, שהיום, עם התפתחות המדע, הן קלות להשגה.

     

    חשוב לזכור כי מצוות פרו ורבו מוטלת על הגבר, ולא על כתפי האשה. לכן, אם מתגלית ספירת זרע נמוכה אצל הגבר, המכריחה את האשה לעבור טיפולי פוריות, תוכל האשה לטעון את 'טענת המומים' ולדרוש את כתובתה.

     

    עילת העקרות לא יכולה לבוא לעזרת האשה אם 'נתנה עינה באחר' - כלומר אם היא רוצה להתגרש מבעלה, מפני ש"נדלקה" על גבר אחר. אך במקרה שכזה, כמובן, יצטרך הבעל להביא הוכחות.

     

    אין-אונות ואי-חשק

    על פי ההלכה, הגבר חייב בעונתה של אשתו. כלומר, חייב לקיים איתה יחסי מין. גבר שלא מקיים עם אשתו יחסי מין למרות שהוא יכול, מתוך בחירה שלו, עלול להיות מחוייב בכתובתה, אם היא תפנה לקבלת גט. אם הבעל סובל מאימפוטנציה, הדבר מהווה עילה לגירושין, אך במקרה כזה, הוא לא יחויב בכתובת האשה.

     

    קמצנות ובטלנות

    על הבעל, על פי הדת היהודית, מוטל לפרנס את אשתו, ועל כך הוא גם מתחייב בכתובה. אם הבעל הולך בטל, ומסרב לעבוד, או שיש לו כסף, אך הוא מסרב לזון את אשתו, כלומר, מסרב לספק לה את צורכי הלבוש והגג, לה ולילדיה - הוא עובר על מצוות המזונות, ועל כן עומדת לאשתו הזכות לקום וללכת. במקרה כזה בית הדין יפסוק לה מזונות.

     

    מצד שני, כאשר הבעל מובטל מאונס, או מנכות, ואין הוא מצליח לזון את אשתו - אין הוא עובר על מצוות המזונות, מפני שהמצב נכפה עליו. מקרה כזה איננו מהווה עילה לגירושין, והאשה לא תוכל להשתמש בו על מנת להיפטר מבעלה.

     

    כאשר המשפחה נותרת בעונייה, למרות מאמצי האב לפרנס, לא מולאה עילת המזונות ואין מקום לגירושין, מפני שעוני איננו עבירה על המצוות, רק קמצנות או בטלנות.

     

    התנהגות שלא כדין ישראל

    גם התנהגות שלא כדין ישראל עלולה להוות עילה לגירושין, והכוונה להתנהגות פרועה ובניגוד לחוק: מעשי אלימות, ניבול פה, התעמרות, אלימות מילולית, פריצות מינית. אם האשה מתנהגת בפריצות, הדבר יהווה התנהגות שלא כדין ישראל. כאשר האשה מתלבשת בפריצות, הדבר ייחשב עילה שכזו, אך רק אם הדבר גורם לקלקול חייו של הבעל. כלומר, אם כתוצאה מלבושה מגיעים מחזרים ומעמידים את הבעל במצב לא נעים. במקרה שכזה האשה לא תקבל את כתובתה.

     

    כאשר הבעל מקלל את אשתו בנוכחות הוריה, מתעמר בה, מכריח אותה לעזוב את הבית פעם אחר פעם, או מונע ממנה לראות את הוריה, וכאשר הבעל עוסק בפלילים או מורשע בהם – רואה בכך בית הדין התנהגות שלא כדין ישראל, והדבר נשקל בחומרה רבה, ופעמים רבות מאפשר כפייה על הבעל מתן גט לאשתו. גם אם הבעל חי עם אחרת ובוגד באשתו מדובר בעילה של התנהגות שלא כדין ישראל. מקרה שכזה עשוי לא רק לכפות על גבר מתן גט, אלא גם לחייב אותו לשלם לה את מלוא כתובתה.

     

    עובר על דת משה

    לעבור על דת משה משמעו עבירה על עול מצוות, אך עבירה שכזו תקפה רק לזוגות המקיימים מצוות. לגבי זוגות חילוניים עילה זו לא תיתפש על פי רוב כעילה לחיוב בגט. למה הכוונה? שהאשה גורמת במכוון לבעל, או שהבעל גורם במכוון לאשה, לעבור על מצוות התורה. במקרה כזה הבעל לא חייב לסלוח לאשה, מפני שערערה את האמון שלו בה. הבעל כמובן חייב להוכיח כי הדברים נעשו במזיד, ובמקרה שכזה לא מקבלת האשה את כתובתה. יש לציין כי הכשלה חד פעמית לא תיחשב עבירה על דת משה, אלא מקרים חוזרים ונשנים של הכשלות מכוונות. בכל מקרה, מדובר בעילה חלשה, שאין רק בה לגרום לחיוב בגט, לשני הצדדים, והיא יכולה רק להצטרף לעילות נוספות על מנת לשכנע את הדיינים להמליץ על גט או לכפותו.

     

    עקרות האשה

    אם האשה היתה נשואה לבעל במשך עשר שנים ולא ילדה, ואם אין לאיש ילדים מאשה אחרת – מתקיימת עילה אוטומטית לגט לשני הצדדים. אין צורך לגשת לבדיקות פוריות, אך במקרה שכזה אין חיוב בכתובה. הולדת ילד אחד אינה משחרר ממצוות פרו ורבו, ועל האשה ללדת לפחות שני ילדים לבעלה. אם נולד ילד אחד בלבד, גם זו מהווה עילה לגירושין מצד הגבר.

     

    "מעשה כיעור"

    מעשי כיעור, הם מעשים מכוערים שהאשה מבצעת, ואשר עלולים להעלות חשד שהיא בוגדת בבעלה. קריאה נוספת: מה זה מעשה כיעור ומה תוצאותיו?

     

    "אשה מורדת מתשמיש"

    אשה המסרבת לקיים יחסי מין עם בעלה תיחשב אשה מורדת בעיני בית הדין הרבני. מדובר בעילה לגט של הבעל, ללא חיוב בכתובה.

     

    "אשה מורדת"

    עילה זו ננקטת כאשר האשה לא מבצעת את עבודות הבית: לא מנקה, לא מבשלת לבעל ולא גורמת לכך שהבית יפעל כבית. מדובר בעילה מאוד חלשה, שבדרך כלל, אם עומדת לבדה, אינה מחייבת גט ולא שוללת כתובה.

     

     

    • עו"ד יעל שמואלי מתמחה בדיני משפחה וגירושין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מסטיק מנטה, או גט?
    צילום: liquidlibrary
    עו"ד יעל שמואלי
    צילום: ברוך בן יצחק
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים