לפעמים גם לגברים קשה בתקופת ההריון

הטור של קרן הוא הדוגמה הטובה ביותר להתחסדות נשית במיטבה. הנשים רוצות שהגברים שלהן ייקחו חלק פעיל בהריון ובלידה, אבל מתעקשות להציג את העולם הזה באופן בלעדי דרך עיניים נשיות. ביטויים גבריים הם לגיטימיים רק אם הם מסתדרים עם התחושות והרגשות של האשה. ובכן, אם נשים רוצות את הגברים בתמונה - כדאי שהן יאפשרו להם ביטוי גברי אמיתי (כולל הומור גברי ובריא, על הרופא, על הבדיקות, על עצמם, וכן – גם על האשה). הספר "אבא נולד" מתייחס לכל הסיטואציות שעוברות על נשים בהריון, החל מהבדיקות אצל הגינקולוג וכלה במה שקורה בחדר הלידה, אבל מתאר אותן מנקודת מבט גברית. היא שונה מאוד מזו של האשה, מה שלא הופך אותה לפחות לגיטימית. האירועים מתוארים בחיוך ואפילו (רחמנא ליצלן) במעט ציניות. לא יקרה כלום אם נצחק קצת, גם בתקופת ההריון. לא צריך להיות כל כך כבדים.

ברור שהאשה לא אשמה בכך שגדל לה התחת

הנה, לדוגמה, עוד עובדה המוזכרת בספר והמטרידה לא מעט גברים: במהלך ההריון התחת של האשה גדל. ברור שהאשה לא אשמה בכך שגדל לה התחת, זה משהו ביולוגי כזה. וברור שהמטרה (לעשות ילד) מקדשת את האמצעים. ובכל זאת, וזה אולי יבוא לחלק מהנשים בהפתעה: גברים, ברוב המקרים, מתבאסים מזה שהתחת של הנשים שלהם גדל! זה לא הופך אותם ל"קופי אדם" (כלשונה של קרן), ובוודאי שלא הופך את נשותיהם ל"מפלצתיות". זו פשוט האמת לאמיתה. נסו לדמיין את המצב ההפוך? כמעט כל אשה היתה מתבאסת אילו הגבר שלה היה מעלה 20 קילו בתוך חצי שנה ומגדל תחת לתפארת, שלא ברור אם אי פעם יתכווץ בחזרה. אבל בעוד במצב הפוך היפותטי כזה, נשים היו מרשות לעצמן לקטר על זה, לצחוק על זה, ולכתוב על זה בפורומים באינטרנט – המסר המועבר לגברים הוא, שאסור להם בכלל להרגיש את זה, ובטח שלא לדבר על זה, או לקרוא על זה.