שתף קטע נבחר

מחאה? שכר הדירה שלי רק עלה

למרות מחאת האוהלים, בעלי דירות ממשיכים להעלות את שכר הדירה גם בימים אלה. שוכרים ברחבי הארץ מספרים על עליות מחירים של 1,300 שקל, על חוזים דרקוניים ומשפטים כמו "לא מתאים? לך תגור באוהל". בעל דירה: "גם אני שוכר וגם לי יעלו את שכר הדירה, לכן אני מאלץ את שוכרי לשאת עבורי בנטל"

סיפורי גבעתיים ורחובות סיפורי ת"א סיפורי חיפה סיפורי ירושלים 
סיפורי הוד השרון וראשל"צ סיפורי דרום הארץ 

"מלחמות כבר לא קורות בחורף" שרה פעם סי היימן. כשמדובר בשוק הדירות להשכרה, גם בקיץ הן לא קורות. מחאות, דווקא כן קורות בקיץ, אבל תוצאות עדיין אין, וכשאין תוצאות למי יש כוח להילחם על שכר הדירה כשהחוזה אוטוטו נגמר? ולמרות שכבר שמענו על המקרה הבאמת מופלא, של בעלת הדירה שהורידה את שכר הדירה ב-500 שקל לאור המחאה, רוב בעלי הדירות, כך מסתבר, לא מתרשמים משדרות שמתפקעות מאוהלים.

 

 

מבדיקה שערכו בלוח winwin בשבועיים האחרונים, עולה כי ישנה ירידה של כ-13% בהיצע הדירות להשכרה בלוח, ותזוזה של נכסים משוק השכירות, לשוק המכר, מה שמחמיר את עליות המחירים בשוק השכירויות, למרות מחאת האוהלים.

 

בלוח בדקו מחיר ממוצע לדירות 3 חדרים להשכרה בת"א, גבעתים, ר"ג, ראשון לציון, פ"ת ונתניה. לפני חודש המחיר הממוצע היה 4,393 שקל, ואילו המחיר עכשיו הוא 4,553 שקל- עלייה של 3.6%.

 

יש לזכור שימים טרופים אלה הם ימי עונת סיום החוזים, ובעונה הזאת, כמדי שנה ב-3 השנים האחרונות, בעלי הדירות נוהגים להעלות מחירים. ועם זאת, ניתן היה לחשוב שהמחאה תרעיד נים מנימי נפשם של המשכירים והם יתאפקו הפעם. אך לא כך הדבר. גל המחאה לא שטף אותם ובטח לא את מצפונם.

 

שוכרים ברחבי הארץ, ומשכיר אחד, שחתמו אך לאחרונה על חוזים חדשים, מספרים מה עשתה המחאה לאינטראקציה בינם לבין בעל הבית. כל השוכרים ששוחחנו איתם השתמשו במחאה כתחמושת, אך זו התגלתה לרוב כריקה.

 

בילי פרנקל סייעה בהכנת הכתבה
סיפורי גבעתיים ורחובות

אין יותר מתאים מא' כדי לתאר את מארג המשכירים-שוכרים בישראל 2011. הסיפור של א' הוא תלת ממדי. א' הוא סטודנט לרפואה, שמשתתף בהפגנות הרופאים ובהפגנות מחאת האוהלים. הוא שוכר דירה בגבעתיים, אבל, וכאן מגיע הטוויסט בעלילה, א' גם משכיר שתי דירות ברחובות.

 

בכובע המשכיר הוא חסר רחמים, בכובע השוכר הוא חושש מעליית שכר הדירה, ובחלוק הרופא הוא חושש למחר. הדברים בהכרח קשורים אלה באלה.

 

"אני משכיר ברחובות שתי דירות – דירת סטודיו ודירה בת 4 חדרים", הוא מספר. "החוזה האחרון על דירת הסטודיו, נחתם לפני חמישה ימים, בשיאה של המהפכה. העליתי את שכר הדירה ב-10% - מדובר בחדר וחצי שאני משכיר ב-2,500 שקל. לא חשבתי שאקבל מחיר כזה ברחובות, אבל הרושם שלי הוא שכל השכירויות עלו.

 

"להפתעתי האדירה, זרקתי את המחיר באחד מאתרי הלוחות, ולא היו התמקחויות. מתוך שלושה שוכרים פוטנציאליים, בחרתי סטודנטית אחת. הופתעתי כי לפני שנה ביקשתי 10% פחות ואנשים עוד התמקחו ולא היה אחד שלא הרים גבה. מסתבר שהמחאה לא עשתה שינוי חיובי. המחירים עלו למרות המחאה".

 

למה העלית את שכר הדירה?

 

"כי גם אני שוכר. אני הולך להיות קורבן של אותה תופעה, אני יודע שהולכים להעלות לי את שכר הדירה, ולכן אני מאלץ את שוכרי לשאת בנטל. זה מעגל מרושע, אך אני נמצא כבר בתוכו. חשוב שידעו שרוב המשכירים אינם עשירון עליון, אלא מעמד ביניים שנמצאים בדיוק באותו מצב".

 

"אני צועק 'צדק חברתי' ומרגיש צבוע. ואז אני נזכר בסטאז'"

א' שוכר בגבעתיים דירת 2.5 חדרים ב-4,000 שקל. "החוזה יתחדש עוד פחות מחצי שנה, עם הפנים למעלה. זה חוזה שמלכתחילה נחתם תחת לחץ. כיוון שעוד 10 שוכרים התחרו על הדירה, והחתימה הייתה מיידית, נאלצתי לקחת אותה עם מזגן שלא עובד. בעלת הבית אמרה שאתקן את זה על חשבוני או שאקנה מזגן. 

 

"לכן גם בדירת הארבעה חדרים שאני משכיר, אעלה את שכר הדירה. הסטודנטיות שגרות בה מסיימות את החוזה בעוד חודשיים. אני משתתף במחאות הדיור, צועק 'צדק חברתי' ומרגיש צבוע. אבל אז אני נזכר שבעוד שנה אתחיל סטאז' ואחר כך אהיה מתמחה, ואני לא רואה שהמחאה השנייה שאני משתתף בה מובילה לאן שהוא. כך שאני לא רואה מי הדופק ומי הנדפק. אין פתרון לשניות הזאת".

 

אם יורידו את מס השבח, הוא יפנה אותנו

תושבת גבעתיים אחרת היא דנית, שגרה עד לאחרונה בעיר. דנית היא צלע בתא משפחתי קטן: זוג צעיר עם ילד. בעלת הדירה שלה, אישה שברשותה ארבע דירות, החליטה לאחרונה להעלות את שכר הדירה ב-30%, מ-4,500 שקל ל-5,800 שקל בחודש. מדובר בדירת 3.5 חדרים בדרום העיר.

 

"אנחנו בתגובה, החלטנו לא להישאר", היא מספרת. "הדירה מתפנה בעוד שבוע וחצי ובעלת הבית עדיין לא מצאה שוכרים, ולא, לא נראה שהמחאה מפריעה לה. כשהיה מישהו שרצה לדבר ביזנס היא הסכימה לרדת ל- 5,600 שקל, אבל לא כטובה, אלא בשביל סגירת עסקה.

 

"רוב החברים שלנו זולגים לפ"ת. כל מי שרוצה לקנות דירה, מגיע בסופו של דבר לפ"ת. אבל אנחנו נשארים פה. בינתיים. עוברים לר"ג. מדהים לגלות שממש מעבר לכביש שכר הדירה נמוך יותר, הארנונה זולה יותר – 670 שקל לעומת 900 שקל בחודשיים, ולכן נחסוך מהמעבר הזה 1,500 שקל בחודש".

 

בעל הבית החדש התחשב בקריאות שיוצאות מהמאהלים?

 

"גם פה בעל הדירה מחזיק כמה דירות והיה לנו מקח לא קל איתו, אבל בניגוד לבעלת הדירה הקודמת, הוא דווקא מתעניין במאבק ומחכה לשמוע מה יצא לזה".

 

אבל מסתבר שלא מדובר בעניין שנובע מטוב לבו, או מכוונה אצילית להוריד את שכר הדירה. "היה דיבור על הורדת מס השבח", היא מסבירה, "אם זה יקרה, כך הוא הבהיר לנו, הוא יפנה אותנו ויבנה עוד קומה. בעלי הדירות מוצאים תמיד איך להרוויח".

 

חזור למעלה
סיפורי ת"א
בת"א, העיר שמאכלסת את מספר שוכרי הדירות הגדול בארץ, וגם את מספר האוהלים הרב ביותר, ישנם לא מעט משכירים עם לב של אוהל.

 

לקרן, עיתונאית מתל אביב, יש סיפור מרתיח במיוחד. "נכנסתי לדירה חדשה ומפוצלת באופן לא חוקי, אי שם בדרומה של העיר. בעת חתימת החוזה, בעלת הבית לא ציינה שהדירה מגיעה כשחניה לצידה. אחרי שנכנסנו הבחנתי שיש חניה בבניין, אז שאלתי אותה איך זה יתכן. במקביל, מאבק האוהלים רק התחיל.

 

"מסתבר שהיא החליטה מראש להשכיר את החניה לשוכר חיצוני תמורת 500 שקל. למרות זאת היא דורשת שאשתתף בהוצאות הטיפול בחניון. 

 

"יש לי אישור מוועד הבית שעלות תחזוק החניה היא 70 שקל בחודש. אחרי דין ודברים, בעלת הבית הסכימה ש'נדבר על זה בסוף השנה'. אני לא מבינה למה אני צריכה לשלם כל חודש".

 

לצד המהפכה: עלייה מטורפת של 800 שקל

מחאת האוהלים לא הרעידה כתלים גם בשכונת יד אליהו. ליאור שילם עד לאחרונה 3,200 שקל על דירת שלושה חדרים ברחוב עמינדב בשכונה, שמחיריה עדיין שפויים. "החלטתי לעזוב בסוף החוזה, כי לא רציתי לגור יותר עם שותפים, אבל השותף שלי רצה להשאר בדירה, ולחפש שותף אחר", הוא מספר.

 

"הודענו על כך לבעל הבית בתחילת יולי, והוא לא אמר מילה על העלאת שכר הדירה. שבוע לפני שנגמר החוזה, ביקשתי להישאר בדירה חודש נוסף עד שאמצא דירה חלופית. השותף הסכים וכך גם בעל הבית. ורק אז הוא נזכר שהוא רוצה לעלות את שכה"ד ל-4,000 שקל בחודש, עלייה מטורפת של 800 שקל - 25%.

 

"מילא אני, כי אני עוזב, אבל שבוע לפני סיום החוזה, הוא מעמיד את השותף שלי בפני הצורך למצוא דירה אחרת, שזו חוצפה גדולה.

 

"אמרנו לו, הרי אתה רואה מה קורה בחוץ, אז איך אתה מעלה לנו את שכר הדירה ב-800 שקל? תשובתו הייתה: 'כבר שנים שאתם גרים במחיר לא ריאלי. יש גם מי שלוקח 5,000 שקל בבניין הזה'. אמרתי לו שאם הייתי רוצה לשלם 5,000 שקל, הייתי גר במרכז ולא ביד אליהו. כלום לא עזר. השותף שלי בבעיה – יש לו שבוע לחפש דירה אחרת".

 

"אז לך תגור באוהל"

אחרי דין ודברים, בעל הבית הסכים שעבור החודש הנוכחי, הוא יעלה את שכר הדירה ב-200 שקל, כדי ששני השותפים יוכלו לחפש דירה בנחת. ליאור הסכים, השותף סירב.

 

"השותף שלי טען שהוא לא מוכן לשלם שקל יותר, והם התחילו לריב", הוא מספר. "השותף לא שילם לו את התוספת, ובעל הבית אמר: 'אוקיי, ביום א' תקבל צו פינוי'. השותף אמר: 'אתה לא רואה איזו מחאה יש בחוץ'? ובעל הבית ענה: 'אז לך תגור באוהל'. בקיצור, אין צדיקים בסדום".

 

גם במרכז ת"א האדישות מלבלבת ומשמינה מנחת. רק אתמול, לירון עברה לדירה שבה השתכנה קודם לכן חברתה הטובה. "חרף המחאה, בעל הדירה העלה את שכר הדירה ב-500 שקל", היא מספרת. "אמרתי לו שהסיבה שרציתי לעבור לדירה במקום חברתי, היתה שכר הדירה הנוכחי. הוא טען ששכר הדירה הזה כבר לא רלוונטי למחירים התקפים בשוק.

 

"שאלתי אותו מה דעתו על המחאה ועל העובדה שבדיוק על זה צעירים יוצאים כעת לרחובות. הוא אמר שעושים רצח אופי לבעלי דירות, ושכשסבא שלו קנה את הדירה הזאת, לא היה לו מה לאכול".

 

גם הסיפור הזה לא נגמר בסולידריות חברתית, אלא בשוק "חופשי": "התמקחתי איתו וסגרנו על העלאה של 250 לחודש", מסכמת לירון.

 

חזור למעלה
סיפורי חיפה
אפילו משכירי הדירות בעיר הפועלים חיפה, לא תמיד מעודדים זוגות צעירים להשתקע בעיר. מאיה ורון, סטודנטים לתארים מתקדמים והורים לתינוק, איתרו באמצע יולי דירה נאה בכרמל ותכננו לשכור אותה ב-1 בספטמבר. "שבוע לפני חתימת החוזה בעלת הבית הפתיעה אותנו, והחליטה לאלץ אותנו לשלם ביטוח על הדירה - מדי חודש 200 שקל, שיתווספו לשכר הדירה", היא מספרת.

 

"זו חזירות שלא תאומן. וזה בנוסף לשטר ערבות מטורף של 50 אלף שקל שהיא דורשת, שכר דירה של חודשיים מראש בחודשיים הראשונים, ודרישה מופרכת נוספת: שנצבע את הדירה לפני שאנחנו נכנסים אליה. מה שקראתם. מדובר באישה דתייה, אך חסרת גבולות כנראה. רגע לפני החתימה, כשהתחיל מאבק האוהלים, התקשרנו אליה ושאלנו אם אפשר לוותר על הסעיף הזה והיא סירבה נחרצות".

 

כיוון שבחיפה היצע הדירות סביר לעומת ת"א, השניים שברו את הכלים. "אמרתי לה בלשון עדינה, שהיא חזירה. היא ענתה שגם לה יש משפחה להאכיל ומשכנתא לשלם.

 

"היה לנו מזל מטורף. מיד אחרי כן מצאנו דירה מאובזרת בכל, שלושה חדרים, שתי מרפסות בשכונת אחוזה, נוף לים וחניה. ולא רק זה, אלא שבעלת הבית כאן הסכימה להוריד לנו את שכר הדירה מ-3,500 ל-3,400 וגם תרמה לנו מיקרוגל חצי חדש שהבת שלה עמדה לזרוק. אני לא חושבת שהיא נהגה בנו בהגינות בגלל המאבק. יש אנשים טובים יותר ויש טובים פחות".

 

חזור למעלה
סיפורי ירושלים
ומה קורה בירושלים? איש הישר בעיניו יעשה. אורי שעובר לגור בבירה מפאת לימודים טוען בתוקף: "בינתיים, המחאה לא עזרה בכלום. כנראה שלא מספיק אוהלים, צריך מעשים. אני מחפש דירה עם שותפה שכבר לומדת בעיר כמה שנים רפואת שיניים. היא טוענת ששכר הדירה עלה שם ב-300 שקל בממוצע מאז חיפושיה הקודמים לפני שנתיים.  

 

"בדירה שמצאנו יחד, באזור מחריד אך קרוב לאוניברסיטה, בעל הבית ביקש לא רק צ'קים פתוחים לחברת החשמל ולעירייה, אלא גם את תצלומי המשכורות של ההורים בחצי השנה האחרונה. מבחינתו הוא אמר, אין טעם לצלם את תלושי השכר שלי ושל השותפה שלי, כי אנחנו אביונים גמורים.

 

"השותפה, שהוריה לא בדיוק שרי אריסון, החליטה להביא תצלומי משכורות של דוד שלה, מכפר שמריהו. אני סירבתי, למרות שלהורים שלי לא חסר דבר. שאלתי אותו: 'על מצב הדיור שמעת? זה בכותרות עכשיו'. והוא ענה בכעס שזה מעניין איבר אחורי בגוף שלו. ואז התנצל וטען: 'אני חייב לשמור על עצמי'.

 

"כששאלתי אותו אם אי פעם נתקל בשוכר שלא שילם, הוא השיב: 'לא. כולם שילמו, אבל אני חייב לבטח את עצמי'. ואני חושב שאם אתה לא בוטח באנשים אל תשכיר להם דירה, ואם אתה בוטח באנשים, אז תבטח וזהו, כי מי שירצה לעבוד עלייך, ייתן לך צ'ק שיחזור ומשכורות מזויפות. אז אנחנו ממשיכים לחפש".

 

שכר הדירה בצ'ק אחד

נגה שלומדת בבצלאל, ואמורה הייתה לחדש את החוזה שלה ב-1 באוגוסט, נתקלה בדרישה מוזרה עוד יותר: "בעל הדירה שלי בגבעה הצרפתית, שם אני מתגוררת כבר שנתיים, החליט לדרוש את שכר הדירה בצ'ק אחד. כן, בצ'ק אחד. נדהמתי מזה. מעולם לא עשיתי לו שום בעיות. הוא גם העלה את שכר הדירה ב-1,800 שקל, כלומר ב-150 שקל לחודש.

 

"כשתהיתי מדוע הוא מעוניין בצ'ק אחד על מלוא הסכום, דווקא בימים של מהפכה חברתית,הוא מלמל ששמע משכן, שצ'קים של השוכרים שלו חזרו. כיוון שהוא יודע שהמצב קשה יותר היום, ולאנשים יש פחות כסף, אז הוא לא מוכן לקחת סיכון. כלומר המחאה, רק הפכה אותו למרושע יותר. אמרתי לו יאללה ביי. הוא בחיים לא ימצא שוכר בעיר הזאת".

 

חזור למעלה
סיפורי הוד השרון וראשל"צ

בשרון, המצב קשה לא פחות. יפעת מספרת: "בעל הבית בא לתקן אצלי דבר מה בדירה. בעליצות שאלתי אותו אם בתחילת החוזה הבא נקבל הנחה בגלל המחאה, והוא חייך ואמר: 'לא, דווקא חשבנו להעלות את השכ"ד ב- 10% אחוז'. זה אומר שנשלם 6,000 שקל על דירת 4 חדרים בהוד השרון".

 

בראשל"צ, כך מדווחים לנו, יש שוכרים מיואשים לא פחות. דניאל ורוני ביקשו ממש עכשיו לשכור דירת 3 חדרים, 3,200 שקל בראשל"צ. רק מה, אנחרי שנתבקשו לחתום על חוזה לפיו בעל הבית לא אחראי לתקן דבר וחצי דבר בדירה, הם גם גילו שלא מותקן בה מזגן. "ביקשנו מבעל הבית להתקין מזגן והוא ביקש שנשתתף בהוצאה, או שיעלה את שכר הדירה ב-300 שקל לחודש", מספרת דניאל.

 

"אמרנו לו בצחוק שאולי נעבור לגור באוהל. והוא ענה שבאוהל אין מזגן. יצאתי מכלי וצעקתי שהוא נצלן ואיך אפשר להיות אטום כל כך. הוא התנצל והסביר שגם לו יש ילדים שצריך לממן להם אוניברסיטה וגם הוא כורע תחת נטל המחייה במדינה הארורה הזאת. כיוון שאני בהריון וקשה לי עם חיפושי הדירות, החלטנו לשלם על המזגן, התפשרנו על 3,300 שקל. המחאה לא עוזרת, וגם בנייה לא תעזור. צריך לקבוע מחיר מקסימום לדירות".

 

חזור למעלה
סיפורי דרום הארץ

גם בדרום הארץ מרגישים את עליות המחירים. שי גולן, סטודנט מאוניברסיטת בן גוריון הלומד הנדסת חשמל, שכר דירה ישנה בשכונה ב' בבאר שבע. "בשלוש שנים האחרונות שכר הדירה עלה מ-2,500 ל-3,600". בעיצומה של מחאת הדיור, בעל הדירה של גולן בישר לו, כי בכוונתו להעלות את שכר הדירה.

 

"בהתחלה הוא אמר שיעלה ל- 3,700 אבל בסוף הוא התפשר על 3,600", מספר שי. "אין לי כעס על בעל הבית כי הוא הולך לפי איך שהשוק הולך. ייתכן שיש יחידי סגולה, אולי בגלל שהם מגלים הבנה למחאה החברתית, שהחליטו להוריד מחיר. בעל הבית העלה את שכר הדירה לא בגלל תאבת בצע, אלא כי הוא מסתכל על מה שקורה בשוק וגם מחיר אחזקת הדירה עבורו עולה. הפיתרון לא יבוא מבעלי הדירות מרצון אלא ממהלך שהממשלה והכנסת יעבירו. הם יצטרכו לשנות את סדרי העדיפויות שלהם".

 

שי משתתף בעצמו במחאה, ואף ביקר במאהל כשהוא נמצא במעבר דירות. "מצאתי בסוף דירה. אני עובר לגור עם החברה באותה שכונה, דירה של 3 חדרים במחיר 2,400. זה עדיין יקר יחסית. בבאר שבע גם אם אתה יורד מדירה של 4 חדרים ל- 3 המחיר לא יורד משמעותית. לא נתקלתי בהרבה דירות שמושכרות בפחות מ-2,200. לא משנה אם אתה גר בזוג או שותפים כנראה תשלם יותר מ- 1,100 על הדירה שלך, ולא משנה השכונה".

 

מצד שני, מתברר שיש גם מספר בעלי דירות שמאבק הדיור ריכך אותם. חן, אחד מחברי המועצה באגודת הסטודנטים בבן גוריון, זכה להנחה של 300 שקל בשכר הדירה. "בעל הדירה ביקש לגבות מחיר של 2,300, ובסופו של דבר החליט לגבות רק 2,000", הוא מספר.

 

חן, שהתגורר בדירה בשכונה ב', יצא לחפש דירה חדשה לקראת הלימודים. "חיפשנו בכל מקום דירה, ומצאנו אחת בשכונה ד' ברחוב שלמה המלך", סיפר. "בעל הדירה שאל אותי אם שמעתי על המהלך של סטודנטים שמוחים על המחירים, שדורשים לשלם רק עד 1,000, לשותף. הוא אמר שאם הוא צריך להתפשר על המחיר הזה הוא לא יוכל לעשות תיקונים בדירה כמו שרציתי. אני חושב שמאבק הדיור נתן לי אפשרות טובה יותר לנהל איתו משא ומתן, להתמקח על המחיר".

 

לפני כשבוע כבר הספיק חן לחתום על זיכרון דברים עם בעל הדירה החדש שלו, תוך כדי שהוא לא מחמיץ כמעט אף לילה במאהל המחאה בעיר. "אנחנו מדברים עם סטודנטים שמגיעים למאהל כדי שיתמקחו יותר על המחיר, ויש שלטים בהרבה מקומות ובבניינים הקוראים לבעלי דירות שלא "'להתחזר'".

 

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: טל כהן
אין סולידריות חברתית, רק "שוק חופשי"
צילום: טל כהן
מומלצים