שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    זונה פוליטית
    פעם קראתי לעצמי 'זונה'. ציינתי בקורות החיים את העבודות שלי בתעשיית המין לצד עבודות אחרות. היה לי ברור לי שרק ביום בו בעל הבית שלי ישאל 'במה את עובדת?' ויוכל לקבל בשוויון נפש את התשובה 'בזנות' כמו את התשובה 'במלצרות', אדע שהסטיגמה כלפי המילה 'זונה' הוסרה

    לפני חודש יצאנו לנו, קבוצה של בחורות העובדות או עבדו בתעשיית המין בעברן, לחלק פרחים לזונות. זאת מסורת פה, בברלין, כמו גם בכמה ערים בעולם, על מנת לחגוג את 'יום הזונה הבינלאומי'.

     

    עוד בנושא זנות במדור יחסים:

     

    הוא נקרא כך על שם אירוע היסטורי שארע בליאון שבצרפת ב-1975. עשרות זונות התבצרו במספר כנסיות על מנת לדרוש את זכויותיהן. 36 שנה אחרי, יצאתי עם ארגון 'היידרה', ארגון הזונות המקומי איתו אני עובדת, לבקר בין בתי הבושת שברחוב קורפורסטנדם שבמערב העיר, על מנת לספר לנשים על היום הזה ולהסביר להן מדוע גם היום זונות ותומכיהן צריכות להתאגד על מנת להלחם על זכויותיהן.

     

    בין החדרים האדמדמים, מצאנו את עצמנו שוקעות לתוך שיחות עם מזרח אירופאיות משלל גילאים ומדינות שהרעיון של שיפור תנאי עבודתן, עם או בלי מאבק, נראה להן כמעט מובן מאליו. על דבר אחד לא הצלחנו להסכים - על השימוש במילה זונה.

     

    "אנחנו כאן לא קוראות לעצמנו זונות", הצהירה אחת הנשים. תכלס, אני מבינה אותה. 'זונה' זאת מילה קשה, שלא לומר מכוערת. כמי שעובדת מעת לעת בעבודות מין מסוגים שונים, וכמי שפועלת מתוך הידע והניסיון שלי בנושא למען זכויותיהן של זונות, למדתי לקבל את המונח 'זונה'. אבל עדיין נותרו לי תהיות ומחשבות רבות בעניין.

     

    כשגרתי בישראל עבדתי ככתבת במשך שנים רבות, ופה ושם עסקתי בעבודות מין מזדמנות, ככה שניתן לומר שמבחינת זמן שהשקעתי וכסף שהרווחתי, הרוב לא הגיע מעבודות בענף המין, ולכן לא ניתן לקרוא לי 'זונה' לפני כל דבר אחר.

     

    לברלין עברתי על מנת לעסוק באומנות פרפורמנס וכתיבה, ואלו הדברים שמגדירים אותי ולשם מרבית זמני מנותב. אבל כשנגמר לי הכסף, גם אני יושבת בחדרים אדמדמים בקורפורסטנדם.

     

    זה לא שונה מרוב חבריי הישראלים שנטשו את עבודתם בישראל כתחקירנים ועורכים, וכשהגיעו לברלין נטולי כישורי שפה וקשרים אישיים, עברו לשטיפת כלים והכנת חומוס על מנת לסגור את החודש. כמו שטיפת כלים, עבודת מין זאת בסך הכול עבודה.

     

    דורשות שיפור בתנאים הסוציאליים. מצעד הזונות בלונדון (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    דורשות שיפור בתנאים הסוציאליים. מצעד הזונות בלונדון(צילום: shutterstock)
     

     

    זאת עבודה. לא מקצוע ולא אמצעי להגדרה עצמית

    אם ננסה לפסוח על הדימוי האקזוטי-סטריאוטיפי של נשים רומניות והונגריות בבתי בושת והקישור שנעשה לו בשנים האחרונות עם סחר בנשים, נראה שהן לא מאוד שונות ממני. כולנו כאן על תקן מהגרות, חלקן דוברות גרמנית יותר טוב ממני, ואופציות התעסוקה שלנו כאן בברלין די דומות. באותה מידה, הן וגם אני יכולנו לעבוד כמנקות בתים.

     

    באחד מבתי הבושת בקורפורסטנדם בהם עבדתי, פגשתי מישהי בת 24 שסיפרה לי שזה עתה סיימה ללמוד ארכיטקטורה ברומניה, אבל אין בזה עבודה שם, ולא בשום דבר אחר. אז היא באה לעבוד פה לתקופה, לשלוח לכסף הביתה ולחזור. ברור שהיא לא רואה את עצמה כזונה. זה לא הייעוד שלה. זאת עבודה, לא מקצוע ולא אמצעי להגדרה עצמית.

     

    חשוב לזכור שהתנגדות מרכזית למילה 'זונה', להבדיל מעבודה במלצרות או בניקיון, נובעת קודם כל מתיוג שלילי ובלתי-ניתן-להסרה שיש לאלו שעובדות או עבדו פעם בזנות. תיוג שקיים, אגב, גם בעבודה ממוסדת כמו ניקיון, אבל ברמה פחותה בהרבה.

     

    אם ברגע שמישהי עבדה בזנות או חלילה – היא קיבלה על עצמה את התיוג הזה – כל הגדרה אישית או תעסוקתית אחרת תעלם או תהפוך לשולית בשדה הראיה הציבורי.

     


    העיסוק בזנות נותר כסטיגמה שתלטנית במיוחד (קרדיט: ויז'ואל/פוטוס) 

     

    אני טקסט פוליטי

    לפני מספר שנים החלטתי לקרוא לעצמי 'זונה', דווקא מהסיבות שמניתי קודם. הייתי ממלאת את המילה 'זונה' בסעיף התעסוקה בשאלונים שונים. השאיפה שלי הייתה לציין בקורות החיים שלי את העבודות שלי בתעשיית המין לצד עבודות אחרות ולא להתבייש לספר את זה לבעל הבית שלי. ולא בגלל שראיתי את עצמי כזונה מעל לכל דבר אחר או כי לא היו לי שום שאיפות לעשות שום דבר אחר בחיי.

     

    המטרה היא לא להאדיר את המילה 'זונה', אלא דווקא לנטרל אותה, להוציא ממנה את העוקץ. כי ברור לי שרק ביום שבעל הבית יישאל 'במה את עובדת' ויוכל לקבל באותו שוויון נפש את התשובה 'בזנות' כמו את התשובה 'במלצרות', אדע שהסטיגמה כלפי המילה 'זונה' הוסרה, ושאני יכולה לעבור הלאה ולמצוא לעצמי הגדרה חדשה.

     

    התביעה להיקרא זונה היא הדרישה שהמילה תעבור נורמליזציה על מנת שהעולם יראה במילה 'זונה' כמצב פרנסתי, לעיתים זמני, ולא כהגדרה עצמית טוטאלית וכובלת, בדומה למושגים כמו 'סטודנטית' או 'עובדת בפיצוציה'.

     

    הבחירה שלי לקרוא לעצמי זונה היא פוליטית ולא רק פרנסתית. למרות מעמדן הנחות, לזונות יש זכות לדברר את עצמן כסקטור תעסוקתי מדוכא, אך בגלל התיוג השלילי, הן נשארות לא מזוהות ונטולות קול.

     

    את מקומן ממלאים חברי כנסת, מומחים או עובדת סוציאלית שששים לדבר בשמן ולחולל שינוי במדיניות שלרוב לא מיטיבים עם הזונות, תוך שהם מדירים את הזונות עמוק יותר אל שולי החברה.

     

    בשביל שיהיה לזונות קול וייצוג, מישהי צריכה לקרוא לעצמה זונה. עכשיו, אני לא חושבת שכל זונה שנמצאת בקורפורסטנדם צריכה לאמץ טייטלים פוליטיים ולצאת למאבק. אבל מה שעניין אותי בשיחות עם נשות קורפורסטנדם זה דווקא מה שמצאנו במשותף: שזנות נתפסת כעבודה וזונות הן נשים עובדות.

     

    מילים כמו 'פועלות מין' אולי עושות סטריליזציה למילה 'זונה', אבל הן מתארות בשפה הכי פשוטה את פעולת ההתפרנסות. אז אולי המונח איננו אקזוטי כמו עולם הדימויים השגור יותר, שכולל שלל ריקושטים נוסח: 'חיות חיי פאר', 'קורבנות', 'נרקומניות', 'מדוכאות', 'פושעות', 'מסכנות' ו'מתוסבכות מינית'. אולי האסוציאציה של 'פועלת מין' נטולת סקס אפיל ויבשה כמו המילה 'עבודה'. גם אם כן, זה בסדר גמור בעיני.

     

    יש לכם מה להגיד על זנות ופוליטיקה? טקבקו לנו בפייסבוק החדש של ערוץ יחסים.

     

    • הכתבת היא אמנית פרפורמנס ופעילה חברתית שעובדת עם 'היידרה' - ארגון זכויות פועלות המין בברלין.
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באותה מידה הן יכולות לעבוד בנקיון בתים
    צילום: איי פי
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים