שתף קטע נבחר

מגילוח ועד לייזר: איך הכי בריא להסיר שיער מהמפשעה

האופנה מכתיבה, ונשים רבות מעדיפות היום להסיר לחלוטין את השיער מהמפשעה או להשאיר רק מעט. מגילוח ועד לייזר - כל היתרונות והחסרונות הבריאותיים של השיטות השונות

בנושא האינטימי והרגיש שלפנינו, הסרה מלאה של שיער הערווה, שבו נשתדל לגעת בזהירות הראויה - יש כמה נקודות שלא קיים לגביהן ויכוח: התופעה רווחת ונפוצה מאוד, בעיקר אצל נשים אבל לא רק. הרקע והסיבות חברתיים, אופנתיים, טרנדיים. אין נזק של ממש בעצם הוויתור על שכבת השיער, ורק הדרך שבה הדבר נעשה עלולה להיות בעייתית. ומעל לכל (או מתחת לכל) - מדובר בתופעה שאי אפשר עוד להעלים ממנה עין.

 

 

ד"ר מרינה לנדאו, מומחית ברפואת עור, מאבחנת את השינוי שחל בנו בפרספקטיבת זמן רחבה. "פעם תפקיד השיער באזורים המיניים היה להפיץ את ריח הזיעה כדי למשוך את בני המין השני, ואבולוציונית התרחקנו מזה".

 

"אני רואה שינוי משמעותי מאוד בהורדת השיער מהאזור", מעידה הגינקולוגית, הסקסולוגית והפסיכותרפיסטית ד"ר חגית כהנא. "אם לפני 15 שנה נשים לא היו מטפלות באזור, היום רובן מסירות את השיער לחלוטין וחלקן משאירות פס דק. בכל פעם אנחנו מחפשים טרנד אחר. כמו שגוף 'צריך' להיות בעל צורה מסוימת, כך גם בעניין העור נטול השערות. פועלת כאן דיקטטורה חברתית ואופנתית".

 

פזית תמרי, בעלת מכון הקוסמטיקה "וואלה יופי" שמתמחה בהסרות שיער לגברים, מסכימה ומוסיפה: "בשנים האחרונות גברים רבים התחילו להסיר שיער מאזור המפשעה. זה התחיל בגב ובכתפיים, ו'התפשט' גם לאסתטיקה באזור במפשעה. יש גברים שמסתפקים בדילול השיער בשעווה, אך רובם מבקשים להשאיר את האזור חלק היכן שאפשר באמצעות אינפרא אדום. רוב הגברים שמגיעים אלי נשואים או בזוגיות, והתופעה רווחת יותר דווקא בגיל 30 פלוס".

 

לפני כמה שנים הגיע הטרנד לשיאו, כשנשים לא הסתפקו בהסרת שיער, ועשו תספורות יצירתיות: "דוגמאות של פס מהבטן כלפי מטה היו הנפוצות ביותר, אך היו גם עיצובים של שם בן הזוג, היו כאלה שכתבו את המילה אהבה, שרטטו צורה של לב, וחלקן אף צבעו את הדוגמה בצבע כחול או צהוב. לרוב אלה היו דוגמניות צעירות, ועל היצירות היו אמונים (ועדיין) – למרבה הפלא – מעצבי שיער ערווה שרובם ככולם גברים".

 

לדברי ד"ר כהנא, לעיצוב אמנותי כזה אין השפעה על חיי המין, אך מובן שהדבר עשוי למצוא חן בעיני גברים מסוימים. "כשהבחורה מתפשטת ובן הזוג רואה את שמו המעוצב, זה עשוי להיות מאוד מחמיא ולתרום ללהט". מצד שני, היא מבהירה, יש גם גברים שמרנים יותר שיצירתיות כזאת דווקא תרתיע אותם, שכן המיצג ייראה להם מוזר ולא טבעי. וכך גם באשר להסרת שיער מלאה אצל נשים: גברים מסוימים יעדיפו אזור חלק, ואילו גברים אחרים ידווחו על תחושה מוזרה ורתיעה מהמראה הילדותי.

 

הסירו שיער, אל תסירו דאגה

בהיבט הגינקולוגי, ד"ר כהנא לא מוצאת חיסרון או פגיעה שגורמת הסרת השיער במפשעה. ואם שואלים את העוסקות במלאכה, יש בכך יתרונות רבים. "ללא שיער המצב הרבה יותר אסתטי", משוכנעת רות אור, בעלת מכון הקוסמטיקה "משולש אינטימי", "וכשהאזור לא שעיר הוא מתאוורר יותר ונמנעים ריחות בלתי נעימים".

 

על כן, השאלה הגדולה היא איך עושים זאת נכון. ד"ר אריה י. ליפשיץ, מומחה למחלות עור ומין, מתריע מפני סיכונים וסיבוכים שעלולים להיווצר עקב נקיטת שיטות שונות להסרת השיער.

 

הסרת שיער מהמפשעה בטכניקות כמו שעווה, מריטה בפינצטה או במכונה חשמלית מזיקה לזקיק השערה ועלולה להביא לפלישה של חיידקים, בייחוד כיוון שהעור באזור פגיע לזיהומים בגלל קרבתו לפי הטבעת. כמו כן, לאחר הסרת השיער נשים רבות הולכות לחוף הים - סביבה שקל להיחשף בה לזיהומים. במקרים כאלה יש חשש לפוליקוליטיס - זיהום חיידקי שמתפתח בזקיקי השיער (המאופיין בפצע עם "ראש" מוגלתי סביב מוצא זקיק השערה ומלווה באודם ובהתנפחות). כמו כן, התלישה עצמה עלולה לגרום להיווצרות שערה חודרנית.

 

צרה נוספת שד"ר ליפשיץ מצביע עליה קשורה בנטייתו של שיער הערווה לקרזול. "טכניקות התלישה והגילוח חותכות את השערה, אך היא מתחילה להסתלסל בזקיק ופורצת אותו. כיוון שקרטין השערה אינו מוכר למערכת החיסון, הגוף עלול להגיב כלפיו כאל גוף זר וליצור בעקבות זאת תהליך דלקתי". כשזה קורה, לעתים קרובות אפשר להבחין דרך העור במוט השערה המסולסל כלפי פנים.

 

שני הזיהומים האלה עלולים לעורר בעיה חמורה - מחלת ההידראדניטיס סופורטיבה, שגורמת לאבצסים (הצטברות של מוגלה דלקתית) בקפלי גוף שונים (המפשעות, בין העכוזים, תחת השדיים וכו'). הנטייה להידראדניטיס סופורטיבה כנראה תורשתית, אך זיהום בזקיקי השיער ופסוידופוליקוליטיס עלולים להחמיר אותה. אמנם לתופעות האלה ישנם טיפולים, אך תוצאותיהם לא תמיד משביעות רצון. במקרים הקלים אפשר לעשות הפוגות ארוכות בין הסרה להסרה, אך ברוב המקרים הקשים הטיפול כרוך בפרוצדורות כירורגיות נרחבות שגורמות לנכות אסתטית (במקרה הטוב), וגם אז אי אפשר להבטיח ריפוי מלא.

 

אם הימנעות מהסרת שיער באמצעים ביתיים אינה אופציה, הפתרון הוא הסרת שיער לטווח ארוך. שלוש השיטות להסרת שיער לטווח ארוך הן לייזר ואינפרא אדום (באמצעות אנרגיית אור) ומחט חשמלית. המשותף לשלושתן הוא הפגיעה בזקיק השיער והשמדתו, כדי שיחדל להצמיח שיער. מעבר להסרה לטווח ארוך, יתרונן של השיטות הוא בכך שאינן גורמות לבעיית השערה החודרנית, הנפוצה לאחר הסרת שיער בטכניקות המבוססות על מריטה.

 

וזה המקום להתעכב על המושג השנוי במחלוקת בעולם הקוסמטי: הסרת שיער "לצמיתות" (ובחלק מהמכונים האסתטיים מציעים טיפולים המבטיחים תוצאה כזאת). לפי ד"ר ליפשיץ, באופן עקרוני אפשר להגיע להסרת שיער לצמיתות, אבל זה קשה מאוד ולא כדאי. "כשנגרמות כוויות מדרגה שלישית, לעולם לא יצמחו במקום שערות", הוא מדגים את כוונתו בדוגמה מתחום הפלסטיקה. הפתרון, לדבריו, הוא פעולה מחזורית עד הגעה לתוצאה שמרוצים ממנה. למשל, פלומה דקה בלבד או שיעור דליל מאוד שאינו מהווה הפרעה אסתטית. לעומתו, ד"ר לנדאו דווקא סבורה שבחלק מהמקרים אפשר להגיע בסופו של דבר למצב של הסרת שיער מלאה וקבועה (ועל כך בהמשך).

 

גילוח

למה כן: זוהי השיטה הזולה, המהירה, הנוחה והקלה להסרת שיער.

 

למה לא: התוצאה קצרות טווח במיוחד, השערות צומחות חזקות וכהות יותר, ויש חשש לחתכים, לגרד ולפצעונים. רות אור מסבירה שהשיטה יעילה לנשים שאינן שעירות במיוחד, אך מזהירה שמכל שורש שערה שגולח עלולות לצמוח 2־3 שערות קשות וכהות יותר. כמו כן, כאמור, יש סיכון לצמיחת שערות חודרניות שגורמות להתפתחות תהליך דלקתי.

 

שעווה

למה כן: שיטה ותיקה, מהירה ויעילה, ולרוב התוצאות נשמרות לתקופה ארוכה יותר מאשר בגילוח, והשערות החדשות רכות ועדינות. בגלל רגישות אזור המפשעה, הטיפול בשיטה במכוני הקוסמטיקה מבוצע בשעווה עדינה ומתקלפת, ללא שימוש בבדים ובמשיכה.

 

למה לא: חשש לכוויות ולהיווצרות שערה חודרנית או צמיחתה מתחת לעור, שעלולה לגרום לפציעה ולזיהום; חשש לנזק לזקיקי השיער ולעור; חשש לזיהומים.


הליכה לים אחרי הסרת השיער חושפת לזיהומים (צילום: shutterstock)

 

מכונה חשמלית ביתית

מכונות חשמליות קטנות מסוגים שונים הן אמצעי נפוץ להסרת שיער ביתית. המכונה עובדת על עקרון המריטה באמצעות דיסקיות קטנות, דמויות גלגלי שיניים, הנעות בקצב מהיר מאוד, לוכדות את השערה ומקפדות אותה.

 

למה כן: שיטה קלה וביתית.

 

למה לא: השיטה פחות פוצענית לעור בהשוואה לשעווה ולגילוח, אבל היא כואבת ופוצענית לזקיקי השיער ועלולה לגרום לשערה חודרנית, לזיהומים ולפסוידופוליקוליטיס.

 

מחט חשמלית (אפילציה)

הסרת שיער במחט חשמלית פועלת על כל שערה בנפרד. המחט מוחדרת לזקיק השערה ומחממת אותו במשך חלקיק שנייה כדי למנוע גדילה חוזרת. השיטה מתאימה בעיקר לשטחי עור קטנים או לטיפול בשערות ספורות.

 

למה כן: השיטה מאפשרת להסיר את השיער באזור לטווח ארוך.

 

למה לא: הסרת השיער בשיטה נמשכת זמן רב יחסית וכואבת מאוד, ולכן היא אינה ישימה במיוחד באזור. כמו כן השיטה מחייבת מספר רב של טיפולים ועלולה לגרום לזיהומים במקרים שבהם המחט אינה נקייה.

 

אינפרא אדום (IPL) ולייזר

שיטת האינפרא אדום פועלת באמצעות פולס אור בעוצמה גבוהה. אנרגיית האור נוטה לשחרר חום לאזורים כהים, לכן כשהעור בהיר והשיער כהה, האנרגיה מתרכזת במוט השערה וגורמת לשריפתה. טכניקת הלייזר פועלת באמצעות קרן אור שנספגת בפיגמנט שבזקיק השערה, מעכבת את צמיחתו מחדש ואף הורסת אותו באנרגיית חום.

 

"שיטות הלייזר וה-IPL, שמבוססות על אנרגיית אור, תלויות בצבע השערה, בעובייה ובניגוד הגוונים בין העור לשיער", אומרת ד"ר לנדאו. "המטופל האידיאלי הוא בעל עור בהיר ושיער כהה, כי אז האנרגיה מתרכזת בזקיק השיער ולא בעור. כיוון שבאזור המפשעה העור בדרך כלל בהיר יותר והשערות כהות יותר, אפשר להגיע בשיטות אלה לתוצאות טובות, עד הרחקת שיער מלאה. חשוב לדעת שהטיפולים אינם עובדים על נשים בעלות שיער בלונדיני או ג'ינג'י, בהיותו בהיר מדי".

 

למה כן: השיטות יעילות לטווח ארוך. האינפרא אדום נחשבת לשיטה בטוחה יותר מלייזר ופחות אגרסיבית וכואבת ממנו. השיטות אינן כרוכות בתופעות לוואי (מלבד אדמומיות או נפילות מקומיות של העור שחולפות בתוך שעה עד כמה ימים לאחר הטיפול). בלייזר ההמלצה היא לא להיחשף לשמש כשבועיים לאחר הטיפול.

 

למה לא: שתי השיטות דורשות טיפולים חוזרים (באינפרא אדום כ־25 טיפולים, פחות לנשים מעל גיל 30 ואחרי לידות; בלייזר כשבעה-שמונה טיפולים), וטיפולי תחזוקה לכל החיים.

 

המתבגרות הממהרות

תחת הכותרת "למה הן עושות את זה" מסתתר בחלק מהמקרים בן הזוג, או לפחות רצונו. רות אור מהמכון "משולש אינטימי" נתקלת בלא מעט נשים המגיעות להסרת שיער מהמפשעה בעקבות בקשתו של בן הזוג. זה קיים בכל גיל, גם אצל הנערות הצעירות, היא מבהירה.

 

"היום בני הזוג מבקשים מהבחורה להסיר את כל השיער בלי בושה, לפעמים אפילו לקראת אירוע מיוחד כמו יום הולדת או חתונה. אבל יש מקרים רבים שבהם הבנות הצעירות שמגיעות אלי בפעם הראשונה בגלל בן הזוג או הלחץ של החברות, ממשיכות להסיר את השיער כי זה יותר נוח ונעים גם להן. למעשה, יש אפילו נערות בתולות שמסירות את כל השיער". בגזרת הגברים המצב דומה: "רוב הגברים שמגיעים להסרת שיער באים בתיווך בנות או בני זוגן", מסכימה פזית תמרי, "וגם הם ממשיכים להגיע לטיפולים בזכות התוצאות".

 

אז מהו הגיל שבו אפשר להתחיל? אור מדווחת שגם נערות בנות 14 מגיעות לטיפול בשעווה או באינפרא אדום, ומספרת שאפשר למצוא במכון גם בנות מפותחות בנות 12 שמגיעות עם אמן. ד"ר כרמן ברטמן, מנהלת מחלקת הסרת השיער בלייזר ב"פרופורציה", מסבירה שטיפול במפשעה בלייזר אפשר לעשות רק מגיל 17 ובתנאי שלמטופלת יש מחזור סדיר כבר שלוש שנים לפחות, כדי לוודא שסיימה את התפתחותה ההורמונלית. לדבריה, גם הסרת שיער בשיטת אינפרא אדום צריכה לציית למגבלות אלה.

 

דבי בן-ארוש, בעלת מכון קוסמטי בירושלים שעובדת במכשיר הלייזר SHR, ממליצה לטפל בנערות שטרם סיימו את התפתחותן ההורמונלית בשעווה, אך מספרת שיש אמהות שלוחצות לטפל בבנותיהן בנות ה-14 בלייזר. במקרים כאלה נדרש מספר רב יותר של טיפולים, שכן צמיחת השיער מוגברת בגלל הפעילות ההורמונלית.

 

ייעוץ מקצועי: ד"ר אריה י. ליפשיץ, מומחה למחלות עור ומין, שירותי בריאות כללית; ד"ר מרינה לנדאו, מומחית לרפואת עור, מכבי שירותי בריאות; ד"ר חגית כהנא, מומחית לרפואת נשים ומיילדות, מנהלת המרפאה לטיפול מיני במרכז הרפואי רבין, בילינסון; ד"ר כרמן ברטמן, מנהלת מחלקת הסרת שיער בלייזר, רשת מרפאות "פרופורציה"; רות אור, בעלת מכון הקוסמטיקה "משולש אינטימי"; פזית תמרי, בעלת מכון הקוסמטיקה "וואלה יופי"


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
יש גברים שמרנים שהיצירתיות באזור תרתיע אותם
צילום: ויז'ואל/פוטוס
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים