שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: MCT
    הרקע למהומות בלונדון: אבטלה וקיצוצים
    מי שטוענים כי הבערה ברחובות הבירה הבריטית היא אנרכיה נקודתית שמוּנעת מכוח עצמה, לא בהכרח טועים. אבל התסכול של המהגרים, האבטלה שעוברת מדור לדור והקיצוצים של הממשלה החדשה בטוח מוסיפים שמן למדורה

    אזרח הרוג אחד ואחר במצב קשה. 111 שוטרים פצועים. יותר מ-500 עצורים. מכוניות בוערות. חנויות שרופות. המספרים והמילים שמגיעים מבריטניה חדים וברורים, הם לא משאירים ספק שמדובר בגל ההתפרעויות החמור ביותר שידעה הממלכה זה עשרות שנים, אבל מה עומד מאחוריו? זו כבר שאלה מורכבת בהרבה. הרג צעיר שחור על ידי שוטרים בחמישי שעבר בשכונת טוטנהאם בלונדון היה אמנם הטריגר לגל ההתפרעויות, אבל שורשי הוונדליזם נטועים עמוק בהרבה, בתוככי שכונות העוני של הבירה.

     

    רחובות לונדון בוערים - עדכונים שוטפים ב-ynet:

     

    "הבריטים מנסים לצמצם את התופעה ולתאר אותה כהשתוללות חוליגנית של קבוצות קטנות, של נוער שוליים וגורמים פליליים שבוזזים ושוברים", אומר ל-ynet יואב בירן, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר ומי שכיהן כשגריר ישראל בלונדון בשנים 1988-1993. "אין ספק שיש בזה גם הרבה אמת, אבל זה רק קצה הקרחון. ברור שמאחורי מה שקרה עכשיו מסתמן המון מתח חברתי, רגשות של ניכור, תחושה של חוסר שייכות לחברה, תסכול מיחס השלטונות והמשטרה, וכמובן חוסר תעסוקה. זה גם מסביר את ההתפשטות המהירה לרובעים שונים בלונדון ומחוצה לה".


    בערה ברחובות לונדון. מדיניות קשה של הקואליציה (צילום: MCT)

     

    אתמול דווח כי המהומות התפשטו לברמינגהאם, ליברפול ומנצ'סטר. בירן מסביר כיצד הפך אירוע נקודתי למהומה כלל-ארצית: "ההיבט המיידי הוא שהמשטרה אינה אהובה על בני המהגרים, ויש לה דימוי של גוף שנוהג כלפיהם בנוקשות, אם לא אפילו באכזריות", הוא אומר. בירן מספר על התחושות בקרב קבוצות אתניות שונות: "אם למשל היתה איזו הפרת סדר והמשטרה מחפשת באזור את האחראים, אז אם אתה שחור ולבוש במעיל או ז'קט קפוצ'ון, הסיכוי שלך להיתפס כחשוד גבוה הרבה יותר. זה הדימוי ולכן כשקורה אירוע, בייחוד אם מדובר באירוע חריף מאוד, כזה שבו אדם נהרג, זה מיד מהווה ניצוץ שעלול לגרום להתפוצצות הרבה יותר רחבה".

     

    "רב תרבותיות? נשמע נחמד"

    בירן סבור כי הבעיות הכלכליות החריפות שבפניהן ניצבת בריטניה הסיטו את המהומות גם לעבר מעמד הביניים. "המצב הכלכלי שם קשה מאוד, והקואליציה השמרנית-ליברלית הנהיגה מדיניות כלכלית קשה וחריפה, שכוללת קיצוצי תקציב מרחיקי לכת, צמצום שירותים ממשלתיים ופיטורי עובדים. המדיניות הזו זוכה מצד אחד לתשבוחות מצד גופים כלכליים פיננסיים אירופיים ובינלאומיים, שרואים בזה דרך להורדת החוב הציבורי, אבל גורמת לפגיעה חריפה ברמת המחיה ומקשה על החיים".


    "הרב-תרבותיות לא עובדת". 5 אחוז בבריטניה מהגרים (צילום: MCT)

     

    מלבד הסיבות הפנימיות למהומות, מצביע מנכ"ל משרד החוץ לשעבר על תופעה כלל אירופית רחבה יותר. "בעשרות השנים האחרונות אנחנו רואים גל של הגירה חוקית ובלתי חוקית של לא-אירופים ולא-בריטים ליבשת, בעיקר של אפריקנים ומוסלמים. ההגירה הגיעה למימדים שאי אפשר להתעלם מהם כמו במדינות רבות, שבהן הם מהווים שיעור בלתי מבוטל של האוכלוסייה. בבריטניה כבר מדובר בשיעור של לפחות חמישה אחוזים. גם במדינות אירופיות אחרות ניסו לפתור את הבעיה על ידי כך שהגדירו את המצב כ'חברה רב-תרבותית'. זה נשמע נחמד ויפה, אבל זה פשוט לא עובד".

     

    הדמיון למאהל ברוטשילד? אולי בהיבט אחד

    בירן טוען כי "בבריטניה המצב כעת חריף במיוחד בגלל המצב הכלכלי הקשה, אבל גם משום שהחברה הבריטית לא יודעת לשחרר היטב לחצים. האיפוק הבריטי גורם לכך שדברים נבנים בפנים לאט לאט, עד שמגיע אותו ניצוץ". בין המחאה ברוטשילד למחאה בלונדון הוא מוצא נקודת דמיון אחת: "מה שמיוחד בבריטניה, הוא שהיום הם עומדים במצב קשה מול ממשלה שמרנית, שהמדיניות המעשית שלה מאוד קפיטליסטית, ומושגי 'צדק חברתי' הם לא בדיוק בבסיס שלה. כעת הממשלה צריכה להוכיח שהמדיניות שלה באמת עובדת".

     

    בירן חוזה כי ההפגנות לא יימשכו עוד זמן רב, משתי סיבות: "קודם כל, נפתח שסתום ולחץ השתחרר. שנית, דעת הקהל הבריטית היום היא נגד המשך ההתפרעויות, הם לא אוהבים את המראות האלה בטלוויזיה, תמונות של האומה הנפלאה הזו, ממציאת הדמוקרטיה, כשמכוניות ובתים עולים באש. צריך לזכור גם שרק לפני כמה ימים בריטניה פתחה ברעש גדול את השנה האחרונה לקראת האולימפיאדה בקול תרועה ושמחה, והתמונות האלה לא ממש מעודדות אנשים להגיע אליה".


    "בני 14-15 יוצאים לרחובות ומתלהבים ממה שקורה". לונדון (צילום: MCT)

     

    "הרבה ילדים ונוער לבן"

    פרופסור דיוויד ניומן, דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן גוריון, ויליד שכונת טוטנהאם בלונדון, סבור כי לא מדובר במחאה אתנית-חברתית. "מה שקורה שם עם המחאה, האלימות, הבריונות ומעשי השוד - זה כבר לא הפגנה ומחאה חברתית. זה קצת אנרכיה, קצת חוליגניזם. יש תסכול מהיחס של המוסדות והמערכות כלפי אוכלוסייה נחשלת. אם תסתכל בתמונות על מי שעושה את הנזק, תראה שם הרבה מובטלים ועניים, חלקם מיעוטים, אבל הרבה מהם הם ילדים ונוער לבן", הוא אומר ל-ynet.

     

    פרופ' ניומן אומר כי המשטרה המקומית לא רגילה לאירועים שכאלה, ולכן לוקח לה זמן לעצור את ההפגנות. "הרג הבחור על ידי המשטרה הוא אירוע נדיר מאוד באנגליה. זה לא כמו ארצות הברית. אפילו עכשיו כוחות המשטרה פועלים ללא כלי נשק, וגם התנהל בממלכה

    דיון ציבורי אם להשתמש בזרנוקי מים נגד המתפרעים. עכשיו גם ראינו דבר שאף פעם לא קורה באנגליה - ביטלו היום ומחר את כל משחקי הכדורגל. אומרים שאין אפשרות לשלוח שוטרים כדי לאבטח".

     

    לדבריו של פרופ' ניומן, "משתמשים בטענה שמדובר בממשלה שמרנית אנטי-חברתית שלא מתייחסת יפה לקבוצות אתניות, אבל זה הרבה מעבר. עובדה שהם גם פוגעים בבתי העסק של השכונות שלהם, ושהתושבים המקומיים די מתנגדים. זה התחיל כמחאה על מדיניות אפלייתית באזור טוטנהאם, אבל עבר מאז כל גבול. זה הפך לחבורות של אוכלוסייה מאוד צעירה, הרבה בני 14-15 שיוצאים ומתלהבים ממה שקורה שם. בסופו של דבר, יש אוכלוסייה כזו באנגליה, של דורי דורות של מובטלים. זו אבטלה שעוברת מאב לבן, ועם הזמן רואים למי יש ולמי אין, ומתחילים לשדוד".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חנות שנבזזה. שנה לפני האולימפיאדה
    צילום: MCT
    צילום: רויטרס
    ראש הממשלה קמרון. מספר השוטרים ישולש
    צילום: רויטרס
    ביזה במכולת בלונדון. "המון מתח חברתי"
    צילום: AFP
    מומלצים