שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    בדרך לירח
    אחרי הר הבית וגביע אירופה לאלופות, לשאפתנות הישראלית יש מטרה חדשה: חללית כחול-לבן על הירח

    המשימה: הנחתת חללית על הירח. החלום: הנחתת חללית ישראלית. האם מדובר במשימה בלתי אפשרית? לא אם תשאלו את יהונתן ויינטראוב (24) וכפיר דמארי (28), אותם פגשנו באל.איי לפני מספר שבועות במהלך מסע הדילוגים האמריקאי שלהם במטרה לעניין תומכים ותורמים פוטנציאלים במטרתם.

     

    נתחיל מההתחלה. וההתחלה היא במקום ש(כמעט) כולנו מתחילים את השיטוט האינטרנטי שלנו בו: גוגל. לגאונים הטכנולוגים של גוגל לא הספיק שהם שולטים בתחום מנועי החיפוש והם החליטו לחפש יעד חדש ומלהיב לכיבוש.

     

    עד כה רק שתי מדינות בעולם הצליחו לנחות על הירח: ארה"ב וברית המועצות לשעבר, שהנחיתה מספר חלליות על הירח אבל אף לא קוסמונאוט אחד. ההכרזה

    על הקפאת תוכנית החלל של ארה"ב החודש מעידה ששום דבר ממשלתי לא ינחת על הירח בזמן הקרוב. גוגל, אם כן, ארגון שובב בעל שאיפות עד הירח, עובד כבר כמה שנים על הגדלת מספר המשתתפים בפרויקט החלל והכריז על תחרות עולמית בשם Google Lunar X Prize. לא מדובר בדבר של מה בכך: פרסים כוללים של כ-30 מיליון דולר יוענקו לנבחרת שתצליח להנחית בשלום רכב לא מאויש על פני הלווין הכי טבעי שיש לנו. על הרכב/חללית/רובוט לנוע מרחק של 500 מטרים לפחות ולשלוח תמונות של הנחיתה בחזרה לכדור הארץ. על הנבחרות להיות ממומנות על ידי גופים לא ממשלתיים עד 90 אחוז מתקציבן.

     

    נשמע מלהיב ומסקרן? גם יהונתן ויינטראוב, כפיר דמארי וחברם, יריב בש (31), חשבו ככה כשנפגשו בפאב בחולון ("יש רק אחד כזה", מסביר יהונתן בחיוך) בשנה שעברה. שלושתם מהנדסי חשמל. כפיר גם מרצה לתקשורת במכללה למנהל. הם ההחליטו באותה פגישה היסטורית ללכת על זה ולהגיש מועמדות לתחרות של גוגל.

     


    "הקמנו את ספייס איי אל במטרה להציב את דגל ישראל על הירח ולהפוך את ישראל למדינה השלישית שנוחתת על הירח". ויינטראוב ודמארי

     

    מהפיכה באמצעות תחרות

    יהונתן ויינטראוב מסיים כעת תואר שני בהנדסת חשמל בתוכנית הבינתחומית למצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת ת"א, תוכנית אליה מתקבלים 15 סטודנטים בלבד מדי שנה. בנוסף, הוא עובד כמהנדס מערכות לווינים בתעשיה האווירית. הוא שמח לספר לנו בפירוט על תוכנית החלל הלא-ממשלתית הישראלית.

     

    חלמת לעסוק בחלל מילדות?

    "כן, זה משהו שהלהיב אותי מאוד מגיל מאוד מאוד צעיר. תמיד אהבתי טילים, לבנות דברים שעפים. בגיל 14, נדמה לי, פרסמתי את המאמר ראשון שלי בעיתון מדעי לנוער, על איך אפשר לשנות את משחק הכדורסל כדי שאפשר יהיה לשחק אותו על הירח, כי מאוד אהבתי כדורסל וירח. זה היה במסגרת מחנה מדע בטכניון".

     

    מאוחר יותר הגשים ויינטראוב את חלומו של כל חניך באותו מחנה, מן הסתם, כשהתקבל להתמחות של כמה חודשים באוניברסיטת החלל הבינלאומית של נאס"א איימס בסיליקון ואלי. בערך 100 אנשים מתקבלים לאוניברסיטת החלל, ו-ויינטראוב נשלח בסיוע מלגה של הקרן ע"ש אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, שנספה באסון מעבורת החלל קולומביה בשנת 2003. כיום ויינטראוב הוא מרכז הנושא הטכנולוגי באירגון שהקים עם שני חברים לפני חצי שנה בלבד ושנקראSpace IL .

     

    הכרתם אחד את השני עוד לפני הפרויקט החללי?

    "חבר משותף הכיר בינינו ב'כנס יצירתיות' בישראל, שהמטרה שלו היא להפגיש אנשים טכנולוגים-יצירתיים שחושבים בגדול ועל הדבר הבא. החבר אמר שאנחנו מטורפים מספיק בשביל להכיר אחד את השני, וכנראה שהוא צדק".

     

    איך עלה הרעיון להשתתף בתחרות הירח של גוגל?

    "חשבנו מה אפשר לעשות ביחד. נפגשנו בפאב, זה היה עשרה ימים לפני ההרשמה. לוקח זמן עד שפוגשים את הפרטנרים המתאימים להרפתקאה מהסוג הזה ונפגשנו בדיוק בזמן".

     

    ספר לנו על התחרות עצמה.

    "גוגל לונאר אקס פרייז היא תחרות בסידרה של תחרויות שהתחילה לפני כמה שנים. ב-2004 הייתה תחרות אנסארי אקס פרייז, שמטרתה הייתה להטיס אסטרונאוט אזרחי לחלל. הצוות שזכה, של ברט רוטאן, הוא מאוד מפורסם כיום. הם בונים את החללית האזרחית הראשונה עם וירג'ין גלקטיק. ריצ'רד ברונסון שכר אותם וטיסות אזרחיות עומדות להתחיל בעוד שנה. זה התוצר של התחרות הקודמת".

     

    אז התוצאה של התחרות היא שהם זכו ב-10 מיליון דולר וריצ'רד ברונסון, אחד האנשים העשירים על כדור הארץ, שכר אותם?

    "כן אבל לא רק: עכשיו בזכותם יהיו טיסות אזרחיות לחלל. הפילוסופיה היא מהפיכה באמצעות תחרות. זאת אומרת, מציבים תחרות מאוד קשה ולוקחים את מיטב האנשים לעשות את זה, ואז אפשר לעשות מהפיכות. אפשר היה לראות את זה כמה פעמים בהיסטוריה. למשל, עשו תחרות לפני כ-50 שנה שהמטרה שלה הייתה לעשות את הטיסה הטרנס-אטלנטית הראשונה. זה מה שהקים תעשיה שלמה של תעופה".

     


    אפולו עלתה מיליארדים של דולרים. אנחנו רוצים לעשות את זה בתקציב של 10 מיליון דולר. זה הרבה פחות"

     

    דגל ישראל על הירח

    ע"י תחרויות החלל של גוגל, החלל בעצם מופקע מידיהן של ממשלות, שעד כה היו היחידות שהיו מסוגלות לעמוד בהוצאות האסטרונומיות ובמחקר האינסופי שכרוכים בבניית חללית ושיגורה לחלל.

     

    אז מה המטרה הספציפית של גוגל בתחרות לונאר אקס פרייז?

    "עכשיו הם החליטו שהם רוצים 'להנגיש את הירח'. המטרה היא לנחות על הירח, לזוז 500 מטר על פני הירח, ולשדר תמונות הביתה. אנחנו הצוות הישראלי שמתחרה בתחרות הזאת, וכמו ישראלים טובים הגשנו את המסמכים ואת הכסף על הדדליין, ב-31 בדצמבר".

     

    עולה כסף להשתתף?

    "כן, דמי רצינות של 50,000 דולר".

     

    איך גייסתם את הכסף תוך עשרה ימים?

    "מקהילת ההייטק הישראלית. זה היה מבצע לא פשוט. בזמנו המרכז הבינתחומי מאוד עזר לנו, וגם אוניברסיטת ת"א והטכניון. מה שקרה זה שפנינו לגופים האלה ואמרנו שאנחנו הולכים לייצג את ישראל בתחרות הזאת. הייתה היענות מאוד מרשימה מצד האוניברסיטאות ותעשיית ההייטק. התעשיה האווירית נתנה לנו להשתמש במתקנים שלהם. קיבלנו את ברכת איציק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית".

     

    לא ידעתי שקיימת סוכנות חלל ישראלית. אם אתם מצליחים כגוף ישראלי עצמאי לנחות על הירח, זה די בושה בשבילם, לא?

    "הם מתעסקים בנושאים אחרים. לא כל סוכנות חלל צריכה לנחות על הירח".

     

    אז מה חלוקת התפקידים בין שלושת המקימים?

    "כפיר מרכז את הנושא החינוכי ויריב מרכז בעיקר את נושא גיוס הכספים. לפני חצי שנה הקמנו את ספייס איי אל במטרה להציב את דגל ישראל על הירח ולהפוך את ישראל למדינה השלישית שנוחתת על הירח. אנחנו פועלים במסגרת עמותה ללא מטרות רווח. המטרה היא גם הפרס של 30 מיליון דולר, אותו נתרום דרך העמותה לקידום נוער טכנולוגי".

     

    תתרמו את כל הפרס?

    "כן, אנחנו לא פה בשביל הכסף. אנחנו פה בשביל לעשות שינוי. אנחנו לא עושים את זה בשביל הפרסום".

     

    בסדר, זה יהיה תוצר לוואי. בכל זאת, על איזה שינוי מדובר?

    "הנוער של היום פחות ופחות הולך לכיוון של מדעים. המשאב הישראלי הגדול ביותר הוא המוח היהודי, וזה מאוד חשוב למדינת ישראל שהנוער ילך לכיוון של מדע וטכנולוגיה. בזמן מעבורת החלל אפולו, מהנאום של קנדי ב-1961 ששם את ארה"ב בדרך לירח ('עד לסוף העשור הזה, יהיה אסטרונאוט אמריקאי על הירח...') ועד לנחיתה של אפולו 11 ב-1969 התחיל גל גדול מאוד של נוער שהלך לכיוון של מדע. אפשר לראות באותה תקופה עליה משמעותית מאוד בכמות הנוער שלמד מדע וטכנולוגיה בכל העולם. דור שלם רצה להיות אסטרונאוטים ומדענים ומהנדסים וזה חסר היום. מעבר לזה, זה יתן גאווה לאומית למדינת ישראל וישים אותה במקום אחר מבחינת האימאג' שלה בעולם, לא רק מדינה של הייטק שמתבטא בעיקר באינטרנט, אלא גם עושים דברים עם הירח. כל אלו הם דברים מאוד חשובים".

     

     

    בקבוק קוקה קולה

    "המטרה שלנו", מסביר ויינטראוב, "היא להשתמש בטכנולוגיית המזעור שישראל מאוד טובה בה, גם בתחום החלל ובתחום ההייטק. אנחנו רוצים לבנות חללית קטנה שעולה הרבה פחות כסף, ואז אפשר יהיה לעשות הרבה יותר מדע. במקום חללית אחת גדולה, עכשיו אפשר לשלוח עשר כמו שלנו, לנחות בעוד מקומות, להגיע במקום לאסטרואיד אחד לעשרה אסטרואידים. הנקודה היא שעל רוב הירח אף אחד עוד לא נחת, אז בעצם כל מקום שנוחתים בו הופכים אבנים חדשות ומגלים דברים חדשים ולכן יש משמעות מאוד גדולה לעשות את זה כמה שיותר. המטרה היא להוכיח שאפשר לעשות חללית בפחות מעשירית תקציב של קבוצות אחרות, פחות או יותר בשני אחוזים מהתקציב שבו נאס"א עשתה את זה. נכון להיום, זה נחשב לבלתי אפשרי. ברגע שאנחנו שוברים את הפרדיגמה הזאת, יש הרבה יותר מקום לחדשנות מהסוג הזה".

     

    למה זה נחשב לבלתי אפשרי?

    "אפולו עלתה מיליארדים של דולרים. אנחנו רוצים לעשות את זה בתקציב של 10 מיליון דולר. זה הרבה פחות".

     

    מה הגודל של החללית המתוכננת?

    "בקבוק קוקה קולה של ליטר וחצי קצת יותר קטן ממנה. במדבקה שאנחנו מחלקים אפשר לראות את הגודל שלה מול גודל של ארנב".

     

    כזאת קטנטנה?

    "כן, היא ממש קטנה. זאת הסיבה שזה עומד לפרוץ גבולות: אין חלליות בגדלים האלה".

     

    מה היתרונות ומה החסרונות בעובדה שהחללית לא מאוישת, מלבד החיסכון בתקציב? הרי אין עליה אדם שיכול לצאת ולחקור את הסביבה, או לספר על המקום שאליו הגיע. איך החללית יכולה לספק את הדברים האלה?

    "החללית יכולה ללכת יותר רחוק מאשר בני אדם. אפשר להגיע איתה למקומות יותר רחוקים, שהזמן שיקח להגיע אליהם עם בני אדם הוא לא רלוונטי. למשל מאדים. למשל אסטרואידים. בני אדם נחתו עד היום רק על הירח, וזה בגלל שהוא הכי קרוב. יש המון מקומות מאוד מעניינים במערכת השמש ומה שהגיע אליהם זה רק רובוטים או חלליות כמו זו שאנחנו בונים. נקווה שיום אחד בני אדם כן יוכלו להגיע לשם, אבל בינתיים אנחנו צריכים את הרובוטים".

     

    אז תאר לנו ממה החללית עשויה ואיך כל זה קורה.

    "החלק הכי גדול של החללית זה הדלק שלוקח אותה מכדור הארץ לירח. השאר זה אלקטרוניקה. החללית שוקלת כמה עשרות ק"ג בודדים. בגלל שהיא כל כך קטנה אנחנו יכולים לשגר אותה על טרמפ לחלל, ומשם ממשיכים באמצעות הדלק של החללית לירח. זה יתרון מאוד גדול. במקום לשגר אותה בעצמנו נתפוס טרמפ על אחד מלוויני התקשורת של חברת חלל ישראל או חברה אחרת. החלק הקשה זה לנחות. אי אפשר לנחות עם מצנח כי אין אטמוספירה שתתנגד למצנח. חייבים לנחות עם טיל שיוריד אותנו אל פני השטח. הירח מושך אותה אליו וצריך לבלום את המשיכה הזאת. ברגע האחרון הטיל מסתובב ובולם את המהירות עד שהוא עומד".

     

    אז החללית מתפקדת על אותו עיקרון כמו מטס קל ללא טייס בעצם? אתם שולטים עליה מכאן?

    "לא, לא. החללית היא אוטונומית לחלוטין. אנחנו לא שולטים בה מרחוק. היא תנחת באמצעות מנוע רקטי ויש בה מחשב מאוד קטן שמשתמש בטכנולוגית המזעור הישראלית. החללית תבצע צילום וידאו ותמונות סטילס מהירח, אבל זה אבטיפוס. יהיה אפשר לקחת ציוד מדעי בחללית הבאה, כרגע לא יהיה שום ניסוי מדעי. זה מדגם טכנולוגי. זו תחרות, ואנחנו מאוד ממוקדים במטרה. המטרה היא להגיע ראשונים לירח ולהציב שם את דגל ישראל על הירח".

     

    אז אין דדליין, בעצם בכל יום אחת הקבוצות האחרות יכולה להקדים אתכם?

    "הדדליין שלנו זה יום לפני המתחרה הבא. המתחרים הראשונים מדברים על 2014. אנחנו נעשה את זה קודם".

     

    כמה קבוצות מתחרות?

    "יש 29 קבוצות בתחרות, קבוצות מאוד רציניות, אבל אנחנו הצוות הישראלי ואנחנו ננצח".

     

    כמה אנשים יש לכם בצוות?

    "כיום יש למעלה מ-90 מתנדבים. יש לנו שיתופי פעולה מרוב תעשיית החלל, ההייטק והאקדמיה הישראלית, ואנחנו גם עובדים בצמוד עם גופים חינוכיים שהמטרה שלהם היא לקחת את החומרים שאנחנו מפרסמים ולהפיץ לילדים".

     

    הם מפיצים אותם, או שהם מחכים עד שתנחתו?

    "כן, כן, כבר היום אנחנו משפיעים על התלמידים. המטרה היא שהם יהיו חלק מכל התהליך הזה, וזה גם מה שימשוך אותם בסופו של דבר ללמוד מדע וטכנולוגיה".

     

    איך הם מעורבים בתהליך?

    "יש תלמידים מחוננים שלומדים באוניברסיטת ת"א והמטרה היא שבמהלך חופשת הקיץ הם יערכו מחקר מעמיק לגבי אתרי הנחיתה ויתנו המלצה איפה להנחית את החללית. הם בני 15, ואם אני הייתי בן 15 והיו נותנים לי לעשות את זה זה היה מדהים, חוויה יוצאת דופן".

     

    החלום שלך לא היה להיות ממש אסטרונאוט ולנחות במקומות האלה?

    "בטח. אבל זה לתחרות הבאה. החלום הכי גדול שלי הוא להגיע לירח, להגיע למקום שאף אדם לא היה בו. היו כמה אנשים במקומות מאוד ספציפיים. זו הפסגה של הטכנולוגיה האנושית, זה אתגר בין הגדולים ביותר שיש לנו כיום".

     

    אז איפה הפרויקט נמצא כיום?

    "עברנו משלב של תכנונים לבדיקות. עשינו ניסוי שאמור לבדוק את החומרה שאנחנו הולכים להטיס, אחד לאחד למה שהולך להיות בחלל. אנחנו מגייסים כסף לפרויקט, במיוחד לרכישה של טרמפ השיגור, זה טרמפ די יקר. הוא עולה כמה מיליוני דולרים ואנחנו מגייסים כספים בעיקר מפילנתרופים, שמטרות החינוך ותדמית ישראל חשובות להם. אנחנו גם עושים חשיפה מאוד גדולה לנוער כיום. כרגע מתרכזים בישראל אבל יש גם תוכניות בארה"ב. אנחנו עובדים בצמוד עם חברתBrain Pop של ד"ר אברהם קדר, שיש להם הרבה תכנים לנוער בארה"ב, בתקווה שנגיע לכל שכבת הגיל הרלוונטיות וניקח אותם צעד אחד בכיוון המדעים והטכנולוגיה. צעד גדול לישראל, צעד ענק לעולם היהודי".

     


    "יש הרבה מתנדבים שעוסקים בנושא החינוכי, בנושא האתר, יו-טיוב ופייסבוק, וגם בגיוס כספים". חברי ספייס איי.אל

     

    כל מי שרוצה יכול

    הביקור של ויינטראוב וחבריו לספייס איי אל בארצות הברית משלב חיפוש אחר תורמים ומממנים עם מפגש מקצועי עם שאר הקבוצות המשתתפות בתחרות. החיפוש אחר תמיכה כלכלית הוביל אותם מקצה אחד של היבשת לקצה השני, וההתלהבות של ויינטראוב מעידה שהוא מצא אוזנים קשובות ותמיכה. אבל את העזרה הם מחפשים לא רק בצורה כספית.

     

    "היינו בסן פרנסיסקו, ניו-יורק ולוס אנג'לס. במשך שבועיים נפגשנו עם הרבה תורמים פוטנציאליים. היינו באירוע של 'בינה' באל.איי, באירוע של 'דור חדש' בניו-יורק. בסן פרנסיסקו היה כנס שנתי של כל הקבוצות. דיברנו עם המתחרים שלנו, החלפנו מחשבות בנושא חינוך. יש הרבה מתחרים מאירופה, הודו, רוסיה, הונגריה, קנדה, כמה קבוצות מארה"ב, מכל העולם ממש. זה מירוץ חלל חדש".

     

    הכנס נתן לכם הרגשה שבאמת יש צ'אנס לקבוצה הישראלית?

    "כן. ישנם כמה מתחרים מאוד חזקים. יש גם הרבה שלא התקדמו הרבה. אנחנו בעיקר מתקדמים הרבה יותר מהר מקבוצות אחרות. מה שלקח לכמה קבוצות שנים, אנחנו עשינו בחצי השנה האחרונה. אני מאוד שמח לראות שאנחנו מיישרים קו ואפילו לוקחים את ההובלה במובן מסוים, כי עשינו ניסוי שמדגים את הטכנולוגיה שאנחנו לוקחים לירח ממש. הרבה קבוצות רוצות לשתף איתנו פעולה, שזה מאוד חיובי, על רקע חינוכי, אפילו רקע טכנולוגי. יש דברים שאפשר לעשות בשיתוף פעולה הדדי והם לא פוגעים בתחרות שלנו. ובכל מקרה נגיע ראשונים".

     

    איך הגעתם לכל התורמים הפוטנציאלים?

    "זה פרויקט שמאוד מעניין הרבה מאוד אנשים, בעקבות חבר מביא חבר, או כתבות בעיתון. התחברנו לכמה ממובילי ההייטק הישראלי. למשל ינקי מרגלית, מייסד 'אלדין', מלווה אותנו מאוד צמוד. זוהר לבקוביץ', שזכה ביזם השנה של קליפורניה וגם של ישראל לפני כמה שנים, מלווה אותנו בפרויקט בצד העסקי. אנחנו מקבלים הרבה תמיכה מסוכנות החלל הישראלית, נשיא מכון וייצמן, נשיא אוניברסיטת ת"א ומנתן שרנסקי. אלה העיקריים".

     

    וכל מי שרוצה יוכל להתנדב לפרויקט?

    "כל מי שרוצה יכול, גם מתחומים לא טכנולוגיים שמאוד חשובים לנו. יש הרבה מתנדבים שעוסקים בנושא החינוכי, בנושא האתר, יו-טיוב ופייסבוק, וגם בגיוס כספים. מי שמעונין יכול פשוט ליצור קשר דרך האתר".

     

    אז מה הלו"ז שלכם כרגע?

    "כרגע אנחנו צריכים לסיים לגייס את כל הכסף לתחרות. חסרים מספר מיליונים. השבוע אנחנו עושים סקר טכנולוגי של החללית. הולכים להציג את כל המערכות, ביקורת של מומחים מהתעשיה האוירית, אלביט, הטכניון, רפא"ל, כל אחד בתחומו, והולכים לקבל את האוקיי. בחודשים הקרובים נעשה עוד מספר ניסויים של מערכות שונות בחללית".

     

    ואחרי זה?

    "אחרי זה לנחות על הירח. אנחנו ננחת לפני 2014, אבל אני לא יכול לחשוף את התאריך. אנשים יוכלו לעקוב בשידור ישיר באינטרנט. מאוד אשמח שהקוראים יצטרפו אלינו ויעקבו אחרי הפרויקט המדהים הזה. רק ככה נגיע לירח".

    ומה קורה אם משהו מתפשל, החללית לא מצליחה להגיע לירח...

     

    "אנחנו חייבים להגיע לירח, זאת המטרה. .Failure is not an option אנחנו חייבים לעשות את זה, אין פה שאלה של אם או מה. המטרה היא להביא את דגל ישראל לירח, ושום קבוצה אחרת לא תעשה את זה לפנינו".

     

    קיבלתם איזושהי ביקורת שלילית?

    "מן הסתם פרויקט כזה צובר המון תשומת לב, רובה המוחלט מאוד אוהד. אבל יש אנשים מודאגים ואנחנו מנסים לענות על הדאגות שלהם ולהוכיח להם שזה כן יעבוד. בינתיים זה הולך יופי. זה פרויקט מאוד שאפתני וחדשני וצריכים לוודא שהוא באמת יקרה".


    פורסם לראשונה 15/08/2011 17:16

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המטרה: דגל ישראל על הירח ושלושים מיליון דולר. לוגו המיזם
    מומלצים