שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    יוסטון, יש לנו בעיה למצוא עבודה אחרת

    ההמראה האחרונה של ה"אטלנטיס" היא סופה של תוכנית החלל האמריקאית כמו שאנחנו מכירים אותה, וזה זמן טוב לבדוק מה יצא לנו ממנה. כלומר, חוץ מהתמונה הקבועה ההיא של אסטרונאוט אוכל סנדוויץ' מרחף

    ב־8 ביולי האחרון עזבה מעבורת החלל אטלנטיס את הקרקע ברעש מחריש אוזניים, והחלה את מסעה האחרון בן 12 הימים לעבר תחנת החלל הבינלאומית. זה היה גם מסעם האחרון לחלל של ארבעת האסטרונאוטים שנשאה בקרבה, ואיתם גם כ־7,000 עובדי נאס"א שצריכים עכשיו למצוא מקום עבודה אחר.

     

    כן, תם עידן. סוכנות החלל שהוקמה ב־1958 תמשיך להתקיים, אבל את תוכנית מעבורות החלל במתכונתה הנוכחית - תוכנית שעלתה מאות מיליארדי דולרים מאז שהושקה לפני 30 שנה, ובואו לא ניכנס כרגע למחיר האנושי שגבתה - הקונגרס האמריקאי החליט לסיים.

     

     (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    (צילום: gettyimages)

     

    את הוויכוחים על הצורך בתוכנית חלל נשאיר ברשותכם למישהו אחר; אנחנו כאן כדי לעשות ספירת מלאי של מה שיצא לתושבי כדור הארץ מכל המסע בין כוכבים הזה. למשל:

     

    נעליים תומכות יותר. בראשית שנות ה־80 פיתחו בנאס"א קסדות חלל נוחות וגמישות לבלימת הזעזועים שנוצרים בעת ההמראה. תהליך הייצור של הקסדות נקרא "מילוי גומי בניפוח", ומשמעו יצירת כיס אטום מלא בגז בתוך תבנית גומי. אחד ממהנדסי הייצור, בחור בשם פרנק רודי, חשב שלא יזיק להציע ל"נייקי" לפתח בתהליך זהה נעליים בולמות זעזועים. בחלומו ראה רודי בני אדם צועדים בסניקרס עם סוליות גומי מלאות אוויר, שיכולות לבלום את זעזועי הדריכה על הקרקע. אתם מכירים אותן בשם "נייקי אייר"; פרנק רודי הכיר בזכותן המון כסף.

     

    האיש ההוא בלבן - אתם יודעים מה הוא נועל, כן? (צילום: Gettyimages Imagebank) (צילום: Gettyimages Imagebank)
    האיש ההוא בלבן - אתם יודעים מה הוא נועל, כן?(צילום: Gettyimages Imagebank)

     

    מיגון טוב יותר. המשימות הלא־מאוישות למאדים הצריכו גם משהו שיעזור לרכבי החלל הרגישים והמשוכללים לנחות על הקרקע בבטחה. כדי לשמור על הציוד היקר פותחו כריות אוויר מיוחדות, שהורכבו מסיבי בד עמידים באורח יוצאת דופן. לאחר המשימה פנו אנשי נאס"א ל־TurleSkin, החברה המסחרית שפיתחה את הסיבים, בבקשה לייצר ציוד מגן לכוחות הביטחון האמריקאיים. התוצאה: לבוש קל ונוח יחסית שמגן מפני דקירות מחטים, סכינים ואפילו פגיעת כדור. מוצרי TurleSkin נמצאים כיום בשימוש בחלק מכוחות הביטחון וההצלה בארצות הברית.


     

    צילום פנורמי יותר. הידעתם? רק הודות לצורך של סוכנות החלל בתמונות רחבות ממאדים נולדה המצלמה הפנורמית - שבמקור הורכבה על רכבי החלל שנחתו בכוכב וחקרו אותו. היתה לה יכולת הטיה אנכית של 180 מעלות והטיה אופקית של 360 מעלות, וכך התקבל צילום מושלם של הסביבה המקיפה את הרכב. טכנולוגיה דומה מותקנת גם בלוויינים של גוגל וברכבי "גוגל סטריט View" שמשוטטים ברחובות על פני כדור הארץ, מה שאיפשר בין השאר את היווצרות הרגע ההיסטורי שבו נתפס שיכור במצלמה של גוגל בעודו משתין בכיכר טרפאלגר.

     

    אין מה להגיד, היה שווה להיגרר עד כאן (צילום: Gettyimages Imagebank) (צילום: Gettyimages Imagebank)
    אין מה להגיד, היה שווה להיגרר עד כאן(צילום: Gettyimages Imagebank)

     

    אנרגיה ירוקה יותר. למרות אלפי גלונים של דלק סילוני שנדרשים להטסת מעבורת לחלל - ומאות חלקי המתכת שנפלו בדרך, ומזהמים עד היום את האוקיינוס - האנרגיה הירוקה חייבת את קיומה בין היתר לנאס"א. איך זה קרה? בעיקר בניצול השמש כמקור כוח.

     

    כדי לספק חשמל ללוויינים ולמעבורות המשייטים בחלל, הסוכנות פיתחה תאים סולריים שמכילים גבישי סיליקון המיוצרים במעבדה והופכים אור לאנרגיה. בכלל, מחלקה שלמה בסוכנות אחראית לפיתוחים הקשורים לאנרגיית השמש, ועם השנים יצאו ממנה דברים מגניבים כמו דוד השמש על הגג שלכם, פנסי רחוב שצוברים אנרגיית שמש ביום ומאירים בלילה, ואפילו הרמקול הסולרי לאייפון שכתבנו עליו כאן לאחרונה.

     

    מים נקיים יותר. נאס"א השתמשה בתנאים המיוחדים של מעבורות החלל כדי להפוך נוזלים מזוהמים למי שתייה. אבל למה לכבס מילים: באמצעות בקטריות מיוחדות הפכו שם זיעה ושתן למשהו שבני אדם אמורים לשתות. המערכת החסכונית הזאת עוד לא נמכרה כפטנט לחברות פרטיות, אבל התוכנית היא להשתמש בה כדי לפתור את בעיית המים במדינות שממילא אוכלים בהן חרא.

     

    חילוץ יעיל יותר. מכירים את המלחציים ההידראוליים שעוזרים למכבי האש לחתוך גגות של כלי רכב כאילו היו נייר ולחלץ דרכם פצועים? אז לפני כמה שנים שקלו הכלים האלה הרבה יותר ופעלו רק עם שקע ותקע, עד שנאס"א פיתחה כלי כזה בדיוק לצורכי ניידות וחיסכון בפעולות חיתוך בחלל. המלחציים החדשניים שוקלים חצי מקודמיהם ועולים 70 אחוז פחות, ולכן אפשר למצוא אותם כיום בהרבה יחידות לכיבוי אש ברחבי העולם.

     

    שחייה מהירה יותר. שחיינים ומעבורות חלל חווים אפקט חיכוך זהה שמאט אותם במים או באוויר. בשחייה מבדילים חיכוך והאטה בין ניצחון להפסד; בחלל מדובר בעיקר בבזבוז אנרגיה ובשחיקת חומר. אז מה יותר טבעי לנאס"א מאשר שיתוף פעולה עם "ספידו"?

     

    במהלך ההכנות לאולימפיאדת 2008 ערכה הסוכנות מחקר אווירודינמי יחד עם מותג בגדי הים: מתוך כ־100 חומרים ושלל תפרים ניסו למצוא את הבד והתיפור שמהם ייוולד בגד הים המושלם. על בסיס התוצאות פיתחה ספידו את הדגם LZR Racer - בגד ים מבד דוחה מים עם תפרים מיוחדים, שיצר פחות חיכוך מבגד ים רגיל. עוד לא הצלחנו להבין איך נאס"א הרוויחה מכל העסק, אבל השחיין מייקל פלפס זכה בשמונה מדליות זהב בבייג'ין עם הספידו הזה בדיוק. ולא רק הוא: הדגם התברר כמוצלח עד כדי כך שב־2009 הגביל ארגון השחייה העולמי את השימוש בו בתחרויות, כי הוא מעניק יתרון לא הוגן לשחיין שלובש אותו. מה שכן, הוא עדיין צריך לגלח את כל הגוף.

     

    משקפיים עמידים יותר. חלקיקים שמתעופפים בחלל העמידו בסכנה רצינית את משקפי הקסדות של האסטרונאוטים. כדי למנוע שריטות פיתחו בנאס"א ציפוי מחומר דמוי סיבי פחם דחוס, שאיפשר הגנה לאורך זמן ומנע את שחיקת המשקפיים היקרים.

     

    חברת "ריי באן" (ובעקבותיה חברות אחרות) שילמה לא מעט זוזים תמורת השימוש בפטנט, ושילבה במשקפי הפלסטיק שלה ציפוי דומה שהפך אותם לעמידים פי עשרה. רק למקרה שאתם ציפור, דעו שהציפוי הוריד את רמת החיכוך עם האוויר ובכך שיפר את האווירודינמיות. יאללה, עופו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מעבורת החלל "אטלנטיס"
    צילום: איי פי
    צילום: איי פי
    צילום: איי פי
    מומלצים