שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    צילום: gettyimages imagebank

    רוסיה - Yes, הולנד - No. מי יתמוך בפלסטין?

    116 מדינות יעניקו רוב אוטומטי לפלסטינים באו"ם, אך מאמצי ישראל מתמקדים במדינות מפתח. איך יצביעו ספרד וצרפת? לאן ייטו יפן ואוסטרליה? מפה עולמית של אינטרסים ועמדות

    "ספטמבר יקרה באוקטובר", כך אומרים כל הישראלים המעורבים במהלך הפלסטיני המתהווה להכרה במדינתם בעצרת האו"ם, שאף קיבל לפני מספר ימים גם תאריך רשמי להשקתו.

     

    ה-20 בספטמבר הוא היום בו יונח על שולחן העצרת הכללית תבשיל הקדרה עליו עמלו הפלסטינים בחודשים האחרונים, ויפתח תהליך שצפוי להסתיים באוקטובר בהצבעה של 193 המדינות החברות בארגון, שיחליטו אם להכיר במדינה פלסטינית. לאן נושבות הרוחות? בדיקת ynet מיפתה את תמונת מצב המדינות.

     

    לקראת ספטמבר - כתבות אחרונות ב-ynet:

     

    עימותים במחסום קלנדיה (צילום: אוהד צויגנברג ) (צילום: אוהד צויגנברג )
    עימותים במחסום קלנדיה(צילום: אוהד צויגנברג )
     

    הנחת העבודה בירושלים היא כי אם תיערך הצבעה בנושא ההכרה במדינה החדשה, יזכו הפלסטינים לרוב אוטומטי, זאת עקב תמיכתן המובטחת של 116 המדינות "הבלתי מזדהות", הנוטות להצביע כגוש אחד ולקדם אינטרסים משותפים. לפיכך, ממקדים במשרד החוץ את מאמצי ההסברה נגד צעדים חד-צדדיים במה שהם מכנים "הרוב המוסרי", קרי המדינות הגדולות ובעלות ההשפעה, הכוללות את 27 מדינות האיחוד האירופי, המעצמות הגדולות ומדינות מפתח נוספות.

     

    אי תמיכתן של מדינות אלו בצעדים חד-צדדיים, סוברים בירושלים, תהפוך את ההחלטה שתתקבל ללא לגיטימית. בינתיים, ובעיקר בגלל שהפלסטינים טרם חשפו את טיוטת הבקשה שתוגש לאו"ם, נמנעות מדינות אירופה מלהביע את עמדתן בגלוי. המגמה בבריסל היא לנסות וליצור חזית אחידה של מדינות האיחוד ולהימנע בהצבעה, אך כעת נראה שקולות היבשת יתפצלו, וכי החידה תיפתר רק בסמוך למועד ההצבעה.

     

    מה יקרה ב-20 בספטמבר? גם הפלסטינים לא יודעים

    ב-13 בספטמבר ייפתח המושב ה-66 של העצרת הכללית על ידי נאסיר עבד אל-עזיז אל נאסר, דיפלומט מקטאר והנשיא הנכנס שלה. כהונתה של לבנון כנשיאה התורנית של מועצת הביטחון חיזקה אף היא את עיתוי הגשת הבקשה הפלסטינית. בירושלים, עם זאת, לא מתרגשים מזהויות נשיאי הגופים, וטוענים כי המשמעות היא סמלית בלבד, ולכל היותר תוכל להקל על פרוצדורות ולהאיץ ביורוקרטיות באופן מוגבל.

     

    לקראת ספטמבר - כתבות נוספות ב-ynet:

     

     

    לעת עתה, עדיין לא ידוע לאיזה גוף תוגש הבקשה ואיזה אופי תישא - אם יחליטו הפלסטינים לפנות למועצת הביטחון בבקשה להתקבל כחברה מלאה באו"ם (מהלך שצפוי להסתיים בווטו אמריקני - ר"מ), לעצרת האו"ם בבקשה להכיר בהם כמדינה, או לחילופין להסתפק בבקשה לשדרג את מעמדם באו"ם כמשקיפה, מהלך שיזכה ברוב מוחלט בעולם.

     

    האפשרות הסבירה ביותר היא פניה פלסטינית לעצרת האו"ם, שם ייחשף לראשונה נוסח הטיוטה אותה הם יבקשו לאשר בהצבעה. ההערכה היא שנוסח "מתון", הקורא להכרה במדינה פלסטינית בגבולות זמניים, יזכה לתמיכה רחבה של מדינות העולם. מנגד, נוסח "נוקשה", אשר כולל גבולות שנויים במחלוקת והכרה במזרח ירושלים כמדינת העם הפלסטיני, יקבל תמיכה פחותה, על אף שיזכה גם הוא ברוב האוטומטי המובטח.

     

    שלב הנאומים (General Debate) בעצרת יתקיים בין ה-21 ל-30 בספטמבר, ויהווה את הישורת האחרונה של מסע השכנועים של ישראל והפלסטינים. בין היתר, צפויים לשאת במהלכו דברים נשיא ארצות הברית ברק אובמה, יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, ונציג ישראלי שזהותו טרם נקבעה.

     

    מכיוון שאופי המהלך הפלסטיני אינו ברור עדיין, כאמור - "הם צריכים קודם להחליט בעצמם מה הם רוצים", אומרים במשרד החוץ - מדינות אירופה אינן מצהירות בגלוי על עמדתן בנושא. יחד עם זאת, מהערכות מצב שמתבצעות מדי יום במשרד החוץ ובנציגויות ישראל בעולם, מצטיירת כבר תמונה כללית.

     

    למדינות "הרוב המוסרי" יש בעיות בשלהן

    בזמן שבישראל מהדהדת המילה "ספטמבר" כאחת הסוגיות המדינית המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, באירופה ובעולם מדובר בפרט שולי למדי בסדר היום. כאשר כלכלות אירופה על סף קריסה, ארצות הברית מתמודדת עם הורדת דירוג האשראי שלה בעולם ונאט"ו נערכת לשינויים הדרמאטיים לאחר נפילת שלטון קדאפי בלוב, העיתוי הנוכחי - חודש אוגוסט, בו הפרלמנטים באירופה נמצאים בפגרה, הוליד סיטואציה בה ל"מדינות הרוב המוסרי" ישנן עדיפויות קודמות.

     

    לקראת ספטמבר - כתבות נוספות ב-ynet:

     

     

    במשרד החוץ מעריכים כי ההתרחשויות הפנימיות של המדינות דוחקות הצידה את ענייני מדיניות החוץ, וכי הדבר עשוי להגדיל את השפעתן של המעצמות והמדינות להן תפקיד מרכזי בזירה העולמית, עם דגש על גרמניה, הגורם המייצב במשבר הכלכלי, שכבר הודיעה כי תתנגד לצעדים חד-צדדיים. מבין המעצמות, מסתמנת גם כן תמונה ברורה למדי באשר לעמדתן כלפי ההכרה במדינת פלסטין.

     

    אובמה כבר קרא לפלסטינים להימנע מצעדים חד-צדדיים, והמעצמה ממערב לא תתמוך בהכרה בפלסטין. מנגד, צפויה רוסיה לתמוך בכל נוסח החלטה פלסטיני שיובא לאו"ם, בהמשך להכרת הנשיא דמיטרי מדבדב במדינת פלסטין בינואר האחרון. בזירה האסייתית - סין והודו צפויות שתיהן לתמוך בהכרה, כאשר יפן עדיין מתנדנדת. במשרד החוץ תולים תקוות בדמוקרטיה היפנית ובקשריה ההדוקים עם ארצות הברית, ומזכירים את הסיוע הישראלי למדינה לאחר אסון הצונאמי.

     

    האירופאיות חלוקות בדעתן

    מלבד גרמניה, השחקניות המרכזיות באירופה, אשר מדינות רבות יתיישרו לפי עמדתן, הן צרפת, בריטניה, ספרד ואיטליה. בישראל לא מצפים להרבה מספרד, שצפויה לתמוך בהכרה במדינה אלא אם מדינות האיחוד יחליטו על קו אחיד. מנגד, אמר ראש הממשלה האיטלקי, סילביו ברלוסקוני, כי יתנגד לצעדים חד-צדדיים, ומסרים דומים נתקבלו בשיחות סגורות גם מהולנד ומצ'כיה, המדינות הבלטיות ורוב מדינות מזרח אירופה.

     

    לקראת ספטמבר - כתבות נוספות ב-ynet:

     

    תמונתו של אובמה בבורסה היפנית (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    תמונתו של אובמה בבורסה היפנית(צילום: רויטרס)

     

    אצל הבריטים והצרפתים הסיפור הוא שונה: שתי המדינות הכריזו כי יגבשו את דעתן רק לאחר שיראו את נוסח הטיוטה הפלסטינית. "המדיניות הבריטית ברורה למדי: הם מחבקים את ישראל בתוך גבולות 67', ומוקיעים אותה מחוצה להם", אומרים בירושלים. באשר לצרפתים, אשר רק לאחרונה יצאו ביוזמה משלהם לחידוש המשא ומתן, נתקבלו רמזים כי הם יכירו בפלסטין אם הקיפאון המדיני יימשך, אך לא ברור כיצד הם יצביעו בסופו של יום.

     

    סנגוריהן האירופאיות המרכזיות של ההכרה במדינה פלסטינית הן אירלנד, שהיתה לראשונה באיחוד האירופי שכבר שדרגה את הנציגות הפלסטינית לכדי מעמד של שגרירות, בלגיה וגוש הסקנדינביות, למעט דנמרק היושבת על הגדר. יוון וקפריסין, שתי מדינות שהיחסים עימן התחממו בתקופה האחרונה, עדיין יושבות על הגדר, בין היתר מכיוון שכבר הכירו במדינה פלסטינית לאחר הכרזת העצמאות של ערפאת בשנת 1988, וכעת קשה לחזור אחורה.

     

    הישורת האחרונה: "בנק המטרות הדיפלומטי"

    ב 2-3 בספטמבר, יתכנס "מפגש גימניש" הבלתי פורמאלי בבירת פולין, שם ייוועדו שרי החוץ האירופאים לשיחות פתוחות. במשרד החוץ רואים במפגש כהזדמנות משמעותית להעברת המסרים הישראליים, אך מול המאמצים הללו מסתמנת שחקנית משמעותית נוספת: טורקיה, שכבר רמזה שבמידה ולא תושג פשרה עם ישראל על רקע דו"ח פאלמר, היא תפעיל את כל כוחה וקשריה בשביל ליצור תמיכה במדינה פלסטינית.

     

    לקראת ספטמבר - כתבות נוספות ב-ynet:

     

    רון פרושאור, שגריר ישראל באו"ם (צילום: שחר עזרן) (צילום: שחר עזרן)
    רון פרושאור, שגריר ישראל באו"ם(צילום: שחר עזרן)

     

    במשרד החוץ נמצאים כעת בישורת האחרונה לקראת ההכרעה. הנציגויות והדיפלומטים מגייסים את מיטב קשריהם במדינותיהם בניסיון להטות את הכף, או במילים אחרות: להפעיל את "בנק המטרות הדיפלומטי", המיועד לאירועים מכוננים שכאלה. "מול כל מדינה יש מנופים שאספנו: ידידים בפרלמנטים, הקהילה היהודית, מובילי דעת קהל, כלי תקשורת, NGO's, הכנסייה, תורמים גדולים. זה הזמן להשתמש בקלפים שצברנו", אומרים דיפלומטים.

     

    כמו כן, מול כל מדינה נתגבשה תכנית עבודה והותאמו מסרים יעודיים. כך למשל לנורבגיה, מדינה שצפויה לתמוך בהכרה במדינה פלסטינית, הועבר המסר הבא: "באוסלו הוסכם על מתווה להסכם קבע, ועל שמכם קרוי תהליך השלום. אם דווקא אתם תתמכו בפלסטינים וביציאה מהמתווה, זה עלול להוות איתות לכך שנורבגיה מאבדת את מקומה כבעלת מעמד מיוחד בתהליך השלום". עד כמה מתייחסים לספטמבר כאירוע משמעותי? "זה תופס 90 אחוז מהזמן שלנו כרגע", הודו גורמים במשרד החוץ.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אבו מאזן וראש ממשלת ספרד. צפויה תמיכה
    צילום: רויטרס
    אובמה. עסוק בכלכלה
    צילום: AP
    ברלוסקוני. התנגדות איטלקית למהלך
    צילום: AFP
    מרקל. "המבוגר האחראי"
    צילום: AFP
    סרקוזי. הצבעה לא ברורה
    צילום: AP
    נתניהו. "בנק המטרות הדיפלומטי"
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים