שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מלאך מסולם סי במול

    שני חברים - חייל בחומת מגן, והבן של מוחמד בכרי - הביאו את דותן מלאך לכתוב את "שירת שרה", שבע דקות מוזיקליות ומקראיות. אך על שמחת יציאת אלבום הבכורה מעיבה האכזבה מבכרי-הבן שהקצין. ויש גם סינגל להורדה

    עשרים שנות כתיבה למגירה הולידו אלבום בכורה לדותן מלאך. האלבום - כמו היוצר עצמו - מלא קונפליקטים מוזיקליים שמצליחים לשגשג אלה לצד אלה. "פולק רוק, עם נגיעות אתניות תיאטרליות", מגדיר מלאך את המוזיקה שלו. או, במילים אחרות, "הכל מהכל" - שזה גם שם האלבום.

     

    עוד תרבות יהודית:

     

    חייו של מלאך (36) - תבנית נוף יצירתו - רוויים בסתירות וניגודים יומיומיים. הוא מוזיקאי ובוגר בית הספר למשחק "בית צבי", שהתגלגל לעיתון "מקור ראשון", שם הוא משמש כעורך מוסף הספורט וכ"חילוני המחמד" של המערכת, כהגדרתו. איש שמאל במרחב ימני מודע, פתח-תקוואי שחי בתל אביב, ובעיקר - חילוני שיוצר ממקום של חיבור לאמונה (ומשלים מניינים במערכת).  

    השירים לאלבום הבכורה נאספו בקפידה על פני עשרים שנות כתיבה, במהלכן הספיק מלאך לנגן בהרכבים שונים, בהן כמה שנים בלהקת "חכמי חלם", ולעסוק בתיאטרון - והם מייצגים סיפורים שונים ותקופות שונות בביוגרפיה שלו. אחת הרצועות היותר מעניינות – "שירת שרה" – היא מיני אופרטה הנמשכת לאורך 7:42 דקות, ומציגה פרשנות מודרנית לסיפור שרה והגר המקראי, ולסכסוך הערבי-ישראלי.

     

    בין שימי לסלאח

    כוכבי היצירה, שימי מחד גיסא וסלאח מאידך, הם אנשים אמיתיים שעברו בחייו של מלאך בתקופה טעונה. "זה התחיל מקריאה מקרית בספר בראשית שהתגלגל לידיי", מלאך מספר. "פתאום מצאתי בסיפור משהו שמאוד עניין אותי. הייתי אחרי 'בית צבי', ובדיוק פרצה 'חומת מגן'. חבר שלי, שימי ביטון - אף הוא זמר - היה לוחם בצנחנים, והייתה לי שיחה איתו משטח אש. שוחחנו כמו שני גברים, מאופקים – כשברקע נשמעו יריות. אמרנו אחד לשני 'שמור על עצמך', ואיך שהסתיימה השיחה - פשוט פרצתי בבכי. בדיעבד הסתבר שגם הוא.  

     

    ניגודים וקונפליקטים (צילום: סמדר כפרי) (צילום: סמדר כפרי)
    ניגודים וקונפליקטים(צילום: סמדר כפרי)

     

    "השיחה הבאה הייתה לסלאח בכרי, הבן של מוחמד בכרי. היינו חברים טובים מימינו ב'בית צבי'. בתקופת לימודינו הוא היה אדם מאוד מתון ומאוד לא דתי, ואפילו שינה את שמו לאדם. אני זוכר שישבתי איתו בכפר שלו בעיצומו של הרמדאן, ושתינו בירה ביחד.

     

    "התקשרתי אליו ואמרתי לו, יאללה סלאח, בוא נעשה איזו צעדה למען השלום. הייתי מודאג משימי, אבל הבנתי גם את הצד של סלאח. ומכאן נולדה 'שירת שרה'. ואולי יהיו כאלה שיגידו לי שהפרשנות שלי לא נכונה – אך אני מתאר את זה כמריבה בין שתי נשים – הגר ושרה, וגבר שלא רוצה שיציקו לו. אגב, לפי הספר אנחנו והערבים לא בני-דודים, אלא אחים. והגבר, אברהם, הוא שיצר את המריבה הזו".

     

  1. להורדת "שירת שרה" חינם – לחצו כאן

     

    מרגע שנולד האפוס, חלם מלאך להוציא אותו כשיר באלבומו המתרקם. "בהתחלה הייתי מבצע את זה כמערכון", הוא מספר. "ואגב, הופעתי כמה פעמים מול קהל דתי עם השיר הזה, בכמה אירועים כמו פסטיבל 'משיב הרוח', וקיבלתי תגובות מעניינות. אנשים אמרו שפתחתי להם קו מחשבה נוסף".

     

    כשהתותחים יורים - המוזות שרות

    הרבה מים זרמו מאז בחצבני, וידידויות ישנות התגלו כהפכפכות כמו המזרח התיכון שבמרחבו הן מלבלבות. בכרי ומלאך לא יצאו לצעדת שלום משותפת, בסופו של דבר. למעשה, הקשר ניתק על רקע המצב הפוליטי-ביטחוני, אבל השיר יצא באלבום.

     

    "רואה בזה שיר תפילה אישי מאוד"

     

    "בכרי עבר תהליך לא פשוט אחרי שסיימנו את 'בית צבי'", מספר מלאך. "שניים מבני דודיו הורשעו בסיוע למחבל מתאבד. והייתה 'חומת מגן', ואבא שלו עשה את ג'נין-ג'נין, והוא חזר לכפר שלו, והפך להיות קופי של אבא שלו, באיזשהו מקום. זה מאוד העציב אותי, כי היה בינינו דיאלוג פתוח, ואני מקבל כל אדם כבן-אדם, בלי קשר לצבע או לדת שלו, ואילו הוא הקצין".

     

    הידידות עם סלאח - עוד לפני שאבדה במצולות המציאות הישראלית - הולידה שיר נוסף, "סאלחה" (הנשמע כ"סע לך"), שאף אותו מגדיר מלאך כ"שיר אמונה". "אנחנו נולדים דפים ריקים, והופכים להיות מה שמספרים לנו. לבכרי יש חיים לא פשוטים. יש לו שאלות זהות לא פתורות. בתקופת הפיגועים היו עוצרים אוטובוסים, ועושים עליו בדיקות ביטחוניות, ובסיני צחקו עליו שהוא לא באמת ערבי. בחוץ רואים אותו כמשת"פ, ופה רואים אות כסוג ב'.

     

    "כרגע אין לי קשר איתו, ואשמח לחדש אותו. הייתה לנו תקופה שהעברנו תשדורות מיילים לא
    פשוטות, ודיברנו בכתב. חבל, כי דווקא אנשים כמו סלאח יכולים לקרב, אך פעולות כמו אלו של אביו עלולות להרחיק. זה לא מסוג הדברים שתורמים. הסרט שלו לא מוביל לכלום, מלבד לעוד טינה, ואני לא מאמין בדברים הללו".

     

    מלאך משתדל להימנע מעימותים – ולכן לא נכנס לפוליטיקות במערכת שבה הוא מתפרנס. "האנשים הם אנשים, ויש כאן אנשים טובים", הוא אומר. "כחילוני המחמד אני מעניין פה הרבה אנשים, וגם ספורט מעניין הרבה אנשים. כשצריך אני משלים מעניינים, ומשתדל לכבד את המקום. יש את הסקרנות של ימי חמישי - אז איפה אתה הולך עכשיו, ואני הייתי במקומות שאנשים פה לא היו ברחוב שהם נמצאים בו".
  2.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים