שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הומואים ולסביות דתיים, אל תוותרו על משפחה

    לאבי, הומו ודתי, היה ברור שההלכה מעל הכול. שרי לא יכלה לדמיין את עצמה חיה עם גבר, אך רצתה ילד משלה. הרב ארל'ה הראל הפגיש בין השניים, והיום הם אומרים: "אל תוותרו על האל בגלל התשוקות שלכם, ואל תוותרו על ההורות בגלל ההלכה"

    לא קל לשתף אחרים במה שעובר ועבר עלינו, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לעשות זאת. להכניס עוד אנשים למעגל שאנו נמצאים בתוכו, ולעזור להם לצאת ממעגל הייאוש, שאוחז ברבים מן הנמצאים במצבנו. אלה שלא רואים אופק חיובי, כי הכול נראה שחור. אבל בפועל זה לא ככה.

     

    עוד על הומואים בחברה הדתית:

     

    אבי: האמונה גברה על התשוקה

    מאז שאני זוכר את עצמי, כבר כנער צעיר, לא הבנתי מה מוצאים חבריי בנשים. מעולם לא נמשכתי

    לבנות גילי בסניף ובכלל, ואפילו חשתי רתיעה מסוימת מחברתן. בהתחלה תהיתי מה עובר עליי, ולמה אני שונה, אך עם השנים הבנתי שכזה אני, הומו, וכזה אשאר. ניסיתי, באמת שניסיתי להשתנות, אבל ללא הצלחה. גם המטפלים השונים היו תמימי דעים שאין לי שום צ'אנס בקטע הזה, ומה שהיה הוא שיהיה.

     

    ואז הגיע הדיכאון. רציתי כל כך להיות כמו כולם, כמו האחים והאחיות שלי, כמו כל חבריי: נשוי ובעל משפחה, אב לילדים, עם בית משלי. אבל חיים כאלה לא באו בחשבון בכלל, כי בוודאי שלא אוכל לחיות עם אישה שלא אספק אותה, ולא אוכל לאהוב אותה ולתת לה מה כל שאישה מקבלת מהאיש שלה.

     

    חשבתי בכל זאת לנסות עם בנות, ולכן נעניתי להצעות של חבריי. יצאתי עם כמה בנות, ולא הרגשתי כלום. בשלב כלשהו החלטתי לספר להן, ואחת אחרי השנייה (היו שלוש כאלה, ליתר דיוק) - הן חתכו את הקשר במקום. אני בהחלט מבין אותן. לא ציפיתי ליותר, ורובן עשו זאת בצורה נעימה עד כמה שאפשר. אבל אני היית מיואש.

     

    ברור היה לי שאני לא מוכן לעבור על ההלכה הברורה כל כך בנושא הזה, ושלעולם לא אחיה עם גבר, אף על פי שמאוד אהבתי אז מישהו. אבל מה אעשה וכך גזר עליי בוראי? היה ברור לי שלא אמיר את אמונתי בתחליף זול כזה או אחר.

     

    שרי: רציתי לחבוק ילד משלי

    גדלתי במציאות דומה. כשכל חברותיי סיימו את האולפנה והתחילו ל"קבל הצעות" - מלאות התרגשות מכל פגישה שאליה יצאו - לא ידעתי מה יהיה איתי. ממש לא יכולתי לדמיין את עצמי חיה עם גבר, בטח שלא לקיים חיי אישות. ואמהוּת, מה יהיה עליה? כיצד אזכה לחבוק ילד משלי, ולגדל אותו בתוך תא נורמלי, עם אבא ואמא ומשפחה מסביב?

     

    שנינו נחשפנו לרעיון השידוכים על ידי המטפלים שלנו, שנמצאים בקשר עם הרב ארל'ה הראל. הם הפנו אותנו אליו, ולאחר היסוסים רבים החלטנו לתת לזה הזדמנות.

     

    אבי ושרי: מודעים מראש לבעיות

    כל אחד מאתנו נפגש עם בני זוג פוטנציאליים נוספים לפני שהכרנו, וזה לא צלח. שרי כבר הייתה על סף ייאוש, אבל אז הפגיש בינינו הרב ארל'ה - שעכשיו הקים מיזם רשמי לזוגות כמונו -  ונוצר קליק ראשוני טוב. שנינו לא האמנו שאנחנו יכולים להרגיש ככה עם בן המין השני. זו לא אהבה, זו כימיה. תחושה של הבנה ושותפות, אמון והערכה. העולם התרבותי שלנו דומה מאוד, וכן השאיפות הרוחניות, המקצועיות והמשפחתיות – הכול כל כך קרוב, שזה ממש זה.

     

    לקח לנו הרבה זמן - לבד עם עצמנו, וביחד עם מטפלים, אבל אחרי כמה חודשים גמלה בלבנו ההחלטה ללכת על זה. עם הרבה פרפרים בבטן, הודענו לעולם שאנחנו מתארסים. כתוצר לוואי, הרגשנו שנינו חופשיים הרבה יותר לספר להורים על עצמנו, הורים שלא ידעו על זה קודם. ככה זה פחות מאיים עליהם, כי העובדה שהילד שלהם הומו או הילדה שלהם לסבית, לא מונעת מהם הקמת בית והעמדת נכדים.

     

    זה היה קשה גם ככה, אבל הם היו מקסימים, וביחד סיפרנו להם - להורים של אבי לפני החתונה, ולהורים של שרי קצת אחריה, והם קיבלו אותנו לחלוטין. במשפחה של אבי אפילו האחים בסוד העניינים כעת, ונפלא לנו איתם!

     

    עברנו מאז דרך ארוכה, עם עליות ומורדות, אבל בגדול טוב לנו ביחד. יש רגעים של משבר, כמו אצל כל זוג. אך אנחנו חושבים שדווקא אצלנו הסיכוי לשרוד יותר טוב, כי אנחנו מודעים מראש לבעיות ומטפלים בהן.

     

    זה לא מסלול פשוט

    אנחנו נמצאים בקשר מתמיד עם מטפל משפחתי מקסים, ומתייעצים איתו גם לגבי הילדים (לעת עתה זכינו במתנה נפלאה בדמות בת מתוקה, ואנחנו מחכים ללידת ילדנו השני). אנחנו בקשר עם מַנחת הורים שתומכת בנו ומדריכה אותנו, והיא ליוותה כבר שלושה מן הזוגות האחרים שעברו תהליך דומה לשלנו.

     

    אנחנו בקשר גם עם שני זוגות נוספים, נפגשים מדי פעם כדי להחליף חוויות, וגם סתם לצחוק על עצמנו. יש לנו

    הרבה מה ללמוד זה מזה, והדינמיקה במפגשים הללו נפלאה ממש. הרב ארל'ה משתתף בהם לפעמים, ומוסיף נופך תורני לעניין, וזה נפלא בפני עצמו.

     

    בקיצור, זה אינו מסלול פשוט, ובטח שלא מתאים לכל אחד. צריך להיות בשל, מעוצב מבחינת הזהות המינית, וחדור בהכרה שזה מה שאתה רוצה. אבל זה שווה את זה. אל תוותרו על הקִרבה לאלוקים בגלל התשוקות שלכם, ואל תוותרו על החשק בהורות בגלל ההלכה!

     

    יש דרך מותרת לעשות זאת, בדרך שבה אנחנו בחרנו לחיות את חיינו, בתוך תא משפחתי שיש בו הרבה שותפות ואהבה בין שני אנשים בוגרים - ובינם לבין ילדיהם, שמוסיפים לדבק הזה הרבה מאוד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים