שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    המופע לזכרו של מאיר אריאל: עד פופ

    משה פרץ ואתניקס אולי אינם הבחירה הטבעית למופע המחווה המסורתי למאיר אריאל, אבל דווקא הגרסאות המקוריות שלהם התבלטו בערב שלא חידש הרבה וברובו נשאר נאמן למקור

    הערב המסורתי לציון לכתו בטרם עת של מאיר אריאל נערך זו הפעם ה-12 בחוות רונית. שוב לא ניתן היה להימנע מהמחשבה איך הוא עצמו היה מגיב לפסטיבל שצמח סביבו. במה גדולה, אלפי אנשים בקהל, רשימת ספונסרים ארוכה, מחירי כרטיסים גבוהים (החל מ-190 שקלים, לא כולל קופונים) ושלל מרצ'נדייזינג עם דיוקנו. מאיר אריאל עבר מעין תהליך הפרטה, ודווקא הוא. אך העגלה נוסעת, אין עצור.

     

     

    מעניין היה גם לשמוע את דעתו של המנוח הדגול בנוגע לרשימת האמנים בערב. השנה בלטו בחסרונם מספר משתתפים מהעבר כמו שלום חנוך, אהוד בנאי וברי סחרוף, ובמקומם נכנסו לליין-אפ אמנים בהופעת בכורה מפתיעה משהו, כגון משה פרץ ואתניקס, שגם סגרו את המופע.

     

    אסף אמדורסקי. גם על תקן המפיק (צילומים: אבישג שאר ישוב) (צילום: אבישג שאר ישוב) (צילום: אבישג שאר ישוב)
    אסף אמדורסקי. גם על תקן המפיק (צילומים: אבישג שאר ישוב)

     

    האם מדובר בחיבה לשיריו ופועלו של מאיר אריאל או הרצון להיפתח לקהל חדש, שהניעו דווקא זמר כמו משה פרץ אשר פועל בעיקר בז'אנר הפופ ים-תיכוני להשתתף באירוע? כך או כך, ביצוע הגוספל שלו ל"לא יכול להוריד ממך את העיניים" היה מהוקצע, מלא כבוד וסוחף. פרץ הצטרף למספר ביצועים אשר סחטו תשואות מהקהל, כמו "בצהרי היום" של דניאל זמיר, "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" של ארז לב ארי, "זרעי קיץ" של איה כורם, "סוף עונת התפוזים" של איפה הילד ו"עברנו את פרעה" בגרסת ברסלב-רגאיי של אהוד אריאל, הבן.

     

    חמי רודנר. שני שירים עם "איפה הילד" (צילום: אבישג שאר ישוב) (צילום: אבישג שאר ישוב)
    חמי רודנר. שני שירים עם "איפה הילד"

     

    הערב הארוך (שלוש שעות וחצי שהחלו באיחור לא מאוד אופנתי של שעה) ורב המשתתפים נפתח עם יובל סלע בשיר "אלוהי" והמשיך עם דנה עדיני בביצוע ל"אגדת דשא" האלמותי, הפעם בתוספת שני הבתים אשר התגלו לשיר לא מכבר. בהמשך שר שלמה גרוניך שיר חדש לגמרי בשם "עוד אני אוהב", והמחיש את דברי יואב קוטנר, מנחה הערב, שמזה 12 שנה מאיר אריאל לא מפסיק ליצור.

     

    שלמה גרוניך על הבמה. ערב נאמן למקור (צילום: אבישג שאר ישוב) (צילום: אבישג שאר ישוב)
    שלמה גרוניך על הבמה. ערב נאמן למקור

     

    חלקו הראשון של המופע היה מחווה לאלבום הבכורה של אריאל, "שירי חג ומועד ונופל". על ההפקה המוזיקלית של המיני-פרויקט הופקד אסף אמדורסקי, שביצע בעצמו את "תקווה" ו"טרמינל לומינלט" וניצח על להקת הבית. בלט בחלק זה הביצוע ל"בתור לשיקוף ריאה" של שולי רנד שהביא איתו הרבה כריזמה וערן צור עם פרשנות משלו ל"חבית הדגים".

     

    משה פרץ. ביצוע מוצלח (צילום: אבישג שאר ישוב) (צילום: אבישג שאר ישוב)
    משה פרץ. ביצוע מוצלח

     

    לאחר מכן השתלטו על הבמה חברי להקת איפה הילד לשני שירים, ומשם זו היתה שוב להקת הבית אשר ליוותה אומנים רבים, באופן חלק וכמעט ללא הפסקה. עד שהגיעו אתניקס. ניתן להתווכח האם גרסאות אלקטרו-אתניות של אתניקס לקלאסיקות כמו "שלל שרב" ו"הולך בטל" ראויות או לא, והאם הן בכלל

    קשורות באופן כלשהו למאיר אריאל. אך הן היו הגרסאות המקוריות ביותר במהלך הערב, שלא חידש הרבה וברובו שמר על קו נאמן למקור, והקפיצו את הקהל שעדיין נותר בשלב זה (שכן רבים נטשו קודם לכן).

     

    אירוע "הבת-מצווה של אריאל", כדברי חברו דורי בן-זאב, הסתיימו עם הדרן של בניו ל"בלוז כנעני" שכתב אהוד בנאי לזכרו. במהלך הערב לבש יואב קוטנר חולצה עם הדפס של תוכנית הטלוויזיה "זהו זה", אולי רמז לכך שישנו קשר בין שם התוכנית וערבי הזיכרון המסורתיים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מנחה הערב, יואב קוטנר. זהו זה?
    צילום: אבישג שאר ישוב
    שולי רנד. בלט לטובה
    צילום: אבישג שאר ישוב
    לאתר ההטבות
    מומלצים