על חשבוננו: שיאני הבונוסים בחברות הציבוריות

אילן בן דב, יו"ר ומנכ"ל חברת האחזקות סאני שביקש לאחרונה הסדר חוב לחברת טאו שבשליטתו, הוא שיאן הבונוסים בחברות הציבוריות המובילות במשק. ב-2010 הוא משך בונוס בסך 12.6 מיליון שקל שהיוו כ-83% מעלות שכרו ו-5.6% מרווחי החברה. לשם השוואה, עפרה שטראוס יו"ר קבוצת שטראוס, ודן פרופר, יו"ר אסם, הסתפקו כל אחד בבונוס של חצי מיליון שקל. נתונים אלה עולים ממסמך ששלחה השבוע ח"כ זהבה גלאון (מרצ) ליו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר.

• לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות
  

ההחלטה של דירקטוריון סאני לקצץ בהיקף הבונוסים המשולמים לאילן בן דב, חשפה את גודלם החריג של המענקים הניתנים לבעלי השליטה, ואת ההצדקות ללקיחתם. במסמך מצוינים שמותיהם של 8 מקבלי הבונוסים בחברות המובילות, והוא מבוסס על נתונים מעודכנים לשנת 2010 שאספו אנשיה של חברת ועדת הכספים.

אילן בן דב, יו"ר סאני‏ (צילום: שחר אהרוני)

1

2

3

4

5

6

7

גלאון מדגישה כי חברות האחזקה מהוות את מכשיר השליטה המרכזי של בעלי ההון במשק ומהוות את קודקוד הפירמידה של אשכול החברות הנמצאות בשליטתן. עם זאת, הדירקטוריונים שלהן תלויים בבעלי השליטה כך שחלוקת הבונוסים נעשית ללא בקרה ולא תמיד משקפת את מחזור העסקים. חלוקת בונוסים של מיליוני שקלים כחלק משמעותי של הרווח מעידה על מנהל לא תקין שעלול להשפיע על מצב החברות המשורשרות.

האוזר מתבקש לחייב חברות ציבוריות המעניקות בונוסים לראשי הדירקטוריונים שלהן, בפרסום הליך האישור; בזיהוי הדירקטורים ובפרסום עמדות נציגי הגופים המוסדיים שתמכו באישור. מניתוח הנתונים עולה כי שיעור מענקי המיליונים שחברות רבות מעניקות לבעלי השליטה עולה בהרבה על תשלומי שכרם, והוא מהווה נתח משמעותי מרווחי החברות.

הטענה לפיה נתח הבונוסים משמעותי בהשוואה לשכרם של בעלי השליטה מוצאת את ביטויה בנתונים ולפיהם אחרי בן דב מדורגים הבונוסים של ראשי אקסלנס - שמהווים 76% עד 77.6% מעלות השכר. הבונוס של חץ מהווה 65.3% מהשכר, הבונוס של עזריאלי מהווה כ-40% ושל פרופר ושטראוס כ-17% כל אחד.

בדירוג המשכלל את שיעור הבונוס מרווחי החברה שבשליטתם משתנה סדר המרווחים, אך גם קיים פער ניכר בין בן דב לבאים אחריו: הבונוס של כל אחד מראשי אקסלנס מהווה 2.7% מהרווח הכולל. הבונוס של יו"ר שלמה אחזקות הוא 1.9% מהרווח, והבונוס של עפרה שטראוס הוא 1% מרווחי החברה. כל אחד מהבונוסים של חץ, עזריאלי ופרופר - הוא פחות מ-1% מהרווחים.

"מתן בונוסים במקביל לדיבידנדים"

גלאון כתבה במסך כי "ההיקף הגדול של הבונוסים שמעניקים הדירקטוריונים לבעלי השליטה בחברות האחזקה הגדולות, מעלה חשש לניגוד עניינים ואת האפשרות כי הבונוסים משמשים למטרות שאינן משרתות את טובתה הישירה של החברה. מתן בונוסים במקביל לדיבידנדים, היא פעולה שתועלתה מוטלת בספק ולא ברור כיצד היא מייצגת את האינטרסים של מחזיקי המניות בחברה.

"אני קוראת לרשות ניירות ערך לשים קץ לשיטה הקיימת בחברות הענק. במצב הקיים אין לציבור בעלי המניות ובעיקר לגופים המוסדיים, אשר מייצגים את החוסכים המושקעים אצל אותם טייקונים, יכולת כלשהי להשמיע קול נגד התופעה המאיימת על חסכונותיהם".

חברת הכנסת חזרה וציינה את חומרת התופעה שמקבלת משנה תוקף כאשר אותם גופים מוסדיים מעורבים במעשה או במחדל הכרוך בקבלת ההחלטות של מתן הבונוסים.

ועדת הכספים תקיים דיון?

לפיכך, ובמטרה להגביר את השקיפות לציבור בפעילות החברות הגדולות במשק, היא מבקשת את התערבות יו"ר הרשות לחייב את החברות הציבוריות המחלקות את הבונוסים לבעלי השליטה בשקיפות מלאה שתביא לידיעת ציבור בעלי המניות את כל הפרטים של כל המעורבים בחלוקה הנדיבה הזאת.

היא מדגישה כי מאחר שחלוקת הבונוסים, כמו הדיבידנדים, חייבות באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות, יש לדרוש מבעלי השליטה לפרסם גם את עמדות נציגי הגופים המוסדיים לפני ההצבעה, אם נתנו יד לאישור הבונוסים המנופחים או התנגדו להם.

לדבריה, השקיפות בעניין זה חיונית מאחר שהגופים משקיעים בחברות את החסכונות הפנסיוניים של הציבור הרחב כי הציבור הזה ישלם את המחיר הכבד של ניהול העסקים הפגום.

גלאון מתכוונת גם לבקש לקיים דיון מיוחד בנושא הבונוסים בוועדת הכספים, אם תיווכח כי האוזר מתמהמה בנקיטת צעדים לחיסול התופעה. זאת נוכח הפגיעה המסתמנת בחסכונות הפנסיוניים שבקופות הגמל וקרנות הפנסיה המוחזקות בידי הגופים המוסדיים, כתוצאה מהבקשות להסדרי חוב עם המשקיעים דוגמת זו של בן דב.