שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    זהירות, פורנו

    ענת אבישר כועסת. לא סתם כועסת, רותחת. מבחינתה תעשיית הפורנו השמידה כל פיסה ירוקה של רומנטיקה. עכשיו היא מבקשת שנחזור לעולם של טרום ימי הפוטושופ המחפיצים, ונלמד לאהוב את הגוף שלנו כפי שהוא

    "האינטרנט הוא לפורנו", קבע השיר המצחיק מאבניו קיו, ומעולם לא חשבתי על זה ברצינות עד השבוע, כשהבנתי בבת אחת שהעולם השתנה בין היתר בגלל השפעת הפורנו על הנפשות שלנו.

     

    עוד על פורנוגרפיה בערוץ יחסים:

     

    מבלי להיכנס לדיבורים מוסריים או פמיניסטיים על תעשיית הפורנו המנצלת ומחפיצה נשים, אומר רק שמוזר לי שהגענו ליום בו אנשים מעדיפים להישאר בבית ולצפות בפורנו, על פני לצאת החוצה ולהכיר פרטנרים חמים ומציאותיים שרוצים את זה על אמת, ולא רק במסך.

     

    הכול התחיל מסיפור של חבר על בחורה ששיחקה איתו חודשים והוא פשוט לא הבין עניין, וגם כשכן, העדיף לראות פורנו מאשר ללכת אליה, למרות שהודה כי בסופו של דבר, כן הרגיש כלפיה משיכה. מקרה כזה שמעתי כבר מחברותי הסטרייטיות שמרבות להתלונן על המציאות המרה לפיה גברברי ארצנו שכחו זה מכבר לעבוד, ועברו לגור בסט וירטואלי של סרט פורנו חובבני.

     

    תהיתי לעצמי כיצד יתכן שגבר שפוי בדעתו, יוותר על הצעה מגונה ברורה ויישאר בבית עם הפורנו והטישיו. מה יכול להיות לא כיף בלעשות למישהי קצת 'גוד-טיים'? מתי נהיה לא כיף לענג אישה ולמה לא סיפרו לי על זה? שמישהו יסביר לי באיזה עולם זה לא סבבה לגמרי לשני הצדדים לראות מישהי גומרת מרוב עונג?

     

    מתי הפכנו להיות מנוכרים כל כך, עד ששכחנו ליהנות מלתת, מלראות מישהו אחר נהנה? ממתי סקס, גם בצורת סטוץ מושלם ולא רציני, הפך להיות סוג של שיח חירשים מוזר, המתנהל בין פנטזיות מוגזמות של פורנו לדימוי גוף מופרך? מתי סקס הפך להיות משימה קשה, במקום בילוי מתוק ומרגש?

     

    בשביל זה המציאו את האינטרנט? פורנו (צילום: AP) (צילום: AP)
    בשביל זה המציאו את האינטרנט? פורנו(צילום: AP)
     

     

    הבל החן, שקר הפוטושופ

    רוב האנשים בעולם לא נראים כמו עיצוב פוטושופ חלק וזוהר. לאנשים יש נמשים, קפלים ואולי גם קמטים (תלוי בגיל). בקיצור, רוב האנשים רחוקים מאוד מדימוי הגוף "הפורנואיסטי" ו"המודליסטי" שהתעשייה הזאת שתלה לנו בראש. ובכל זאת, האם אינם יפים? יפים. בריבוע יפים. בחוסר מושלמותם ובהיותם אמיתיים ולא עשויים מפלסטיק. אנחנו יפים גם עם הקמטים, הצלקות והנמשים שלנו, ואין צורך להיות דוגמן-על כדי לעשות סקס לוהט ומפרה, שיספק את שני בני הזוג.

     

    זה לא משנה איזה גוף יש לך, משנה איך אתה מדבר איתו כשאתה לא משתמש במילים. את השפה הזו דוברים כל האנשים בעולם, ולמעשה, יש לה מעט מאוד קשר למראה חיצוני, לפנטזיה כלשהי או להגשמת רעיונות שנולדו בתרבות הפורנוגרפיה.

     

     

     

    הגוף שלנו סופג הכי הרבה ניכור. "מה יחשבו עליי, מה יגידו, אני לא מושלמת, אני עם קפלים, שומנים, סתם לא יפה, סתם לא סקסית". מהמקום הזה אנחנו מתחילים אינטימיות באשר היא. את חוסר הביטחון הזה אנחנו חשים על עורנו, ומגלים אותה לפרטנר קשוב מספיק בפחות ממאית השנייה.

     

    כי בזה בעצם טמון העניין. צריך להקשיב לאדם השני, להיענות לו, להתמסר יותר או פחות, להקשיב למה שהגוף שלו רוצה. מי שלא מרגיש מספיק בטוח בגוף שלו יהיה הכי ברור במקום בו הכול נחשף החוצה. האיבר החשוב ביותר אולי לאדם לצרכי מין הוא האוזניים, אלו שבפנים. להקשיב זאת הדרך הנכונה ביותר להתאהב, להכיר באמת, לדעת ובסוף גם לגעת.

     

    הקשבה לפרטנר/ית היא השפה שבה מדברים טקסט מלא ושלם, כתוב בעור, ממולמל משפתיים רועדות ונפלט החוצה בכל התנשפות. זה מה שאין ולא יהיה לעולם בפורנו, אבל כן יכול לקרות לך בטעות בלילה אחד עם מישהי או מישהו שלא הכרת מעולם - אש אמיתית. מגנט רציני שאי אפשר להתעלם ממנו.

     

    כשם שחברים בפייסבוק הם לא באמת חברים, כך גם הסטוץ אינו תחליף לאהבה, אבל הוא כן מביא עמו תשוקה ולהט, או לכל הפחות ונטילציה בריאה בשניים – ולא הייתי מוותרת עליה לעולם בשביל פורנו, גם אם צריך אשכרה לצאת מהבית כדי לגרום לזה לקרות.

     

    אני לא מבינה מתי פורנו הפך להיות תחליף לאישה המחבקת לך את הגב כשהיא מאבדת שליטה ומה יכול להשתוות בכלל לתחושה הזאת, לאינטימיות של מילה וחצי מילה, ולהבנה שקטה כזו בין שניכם. מתי פורנו נהיה תחליף ללהט של סטוץ טוב? אולי לפייסבוק פתרונים. שכחנו 'לתת בלייק' ולפרגן מהלב למישהו אחר, שייהנה וכמה שיותר. איזה כיף למאהב או למאהבת שחווים 'לייק' כזה ביחד.

     

     

    ענת אבישר היא ראש מערך קשרי חוץ באגודת ההומואים, הלסביות, הבי והטרנס בישראל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ענת אבישר
    צילום: שרית פרקול
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים