פותחים את האופן
למרות החששות מפני הסופה, טורניר יו.אס אופן יצא לדרך בשלום בתחילת השבוע
יום שני היה יום הפתיחה הרשמי של טורניר הטניס החשוב בעולם, יו.אס אופן בפלאשינג מדוז שבקווינס. מארגני הטורניר כססו צפורניים במהלך סוף השבוע ההוריקני, שמא המגרשים יוצפו, האיצטדיון ינזק, הצופים לא יגיעו, הפתיחה תידחה. אבל אחרי סופה רגועה יחסית, הטורניר הגדול יצא לדרך בזמן ובהצלחה.
טורניר יו.אס.אופן הזה יהיה מותח ומעניין ביותר. אם נלך אחורה וניזכר ב-12 הגראנד-סלאמים האחרונים שהתקיימו בארבע השנים האחרונות בקווינס, אוסטרליה, צרפת (רולאן גארוס) ואנגליה (ווימבלדון), נגלה שהטורנירים הללו היו כמעט רכושם הפרטי של רוג'ר פדרר (שהגיע לשבעה משחקי גמר וניצח בארבעה) ורפאל נדאל (שהגיע לששה משחקי גמר וניצח בחמישה). אבל לאחרונה הגיע ילד חדש לשכונה, נובאק דג'וקוביץ', שהופיע בשלושה גמרי גראנד-סלאם וניצח שניים מהם. לשלושה אלה חייבים לצרף את אנדי מוריי הסקוטי, שלא ניצח באף גראנד סלאם עדיין, אבל בטורנירים האחרים הוא המנצח הגדול.
חואן מרטין דל נגרו הגיע למשחק גמר אחד וניצח את היו.אס אופן ב-2009. השבדי רובין סודרלינג הופיע בשני משחקי גמר ברולאן גארוס והפסיד בשניהם. אנדי רודיק ותומאס ברדיק הופיעו בגמר אחד והפסידו. סך הכל: שמונה גברים הופיעו ב-12 משחקי גמר ורק ארבעה מהם ניצחו.
בין הנשים, סרינה וויליאמס הופיעה בחמישה משחקי גמר וניצחה בכולם. קים קלייסטרס הבלגית הופיעה בשלושה משחקי גמר וניצחה בכולם. בסך הכל 14 טניסאיות הופיעו ב-12 משחקי גמר כשמלבד סרינה וקים, המנצחות היו סבטלנה קוזנצובה, פטרה קביטובה, פראנצסקה שיאבון, ונה לי הסינית.
חמשת הגדולים שלי
נובאק ('נובה') דג'וקוביץ': הסרבי הפך לכוכב הטניס החדש אחרי שבתריסר השנים האחרונות רוג'ר פדרר שלט בכיפה לבדו בחצי הראשון עד שבשש השנים האחרונות הצטרף אליו רפאל נדאל. חשבנו שהשניים ישלטו לבדם עד אמצע העשור, ואז נדאל הספרדי ישאר המלך היחיד. טעינו. את השנה הזאת פתח נובאק כרכבת אכספרס עם ניצחון על אנדי מוריי בגראנד סלאם באוסטרליה והמשיך במירוץ מטורף כרכבת שאיבדה מעצוריה. הוא ביצע את אחד הזינוקים הגדולים קדימה כשהוא מנצח גם את הגארנד-סלאם בווימבלדון ומפסיד רק שני משחקים כל השנה, אחד לרוג'ר פדרר ברולאן-גארוס, והשני לאנדי מוריי לפני שבוע בסינסינטי, כש'נובה' נאלץ לפרוש בגלל פציעה בכתף. הוא ניצח 57 משחקים כשהוא דורס כל יריב. כעת הוא הוא מדורג בצדק מספר 1 בעולם והוא גם המועמד מספר אחד לניצחון בטורניר הנוכחי.
אנדי מוריי: אני משוכנע שהבחירה זאת בסקוטי שמעולם לא ניצח באף אליפות גראנד-סלאם תגרום לגבות רבות להתרומם. אני מרגיש שהגיע זמנו. אולי הוא לא ניצח אף גראנד-סלאם, אבל הוא כן ניצח עשרות טורנירים אחרים ואת כל השחקנים שיופיעו בפלאשינג מדוז. נכון, יצא לו מין שם של לוזר, שלא יכול לנצח את המשחק החשוב, אבל אני מזמן הפסקתי להקשיב לקלישאות הללו. אם אתה רביעי בעולם, שחקן ההגנה עם ה"קאונטר-פאנץ''' הטוב מכולם, אתה לא לוזר; אתה חסר מזל. מוריי ניצח בטורנירים גדולים מאד, ובסינסינטי לפני שבוע הציג טניס עליון לפני שדג'וקוביץ' פרש. מוריי יפגוש בנובאק שוב בחצי הגמר או בגמר, והמנצח ביניהם ינצח את הטורניר.
רפאל ('ראפה') נדאל: בשנה שעברה נדאל ניצח את דג'וקוביץ' בגמר יו.אס אופן. בחמשת המשחקים האחרונים בין השניים נובאק השתלט על הספרדי עם חמשה נצחונות רצופים בחמישה משחקי גמר השנה, ויש המאמינים שאצל נדאל התפתחה מין פוביה מהסרבי. שטויות במיץ עגבניות. נדאל הפסיד חמישה רצופים? הוא יכול להתחיל בשבועיים הבאים בחמישה נצחונות רצופים. ברמה הזאת הכל אפשרי. 'ראפה' מגיע לטורניר מדורג שני בעולם ומגן על תואר האופן שהוא לקח בשנה שעברה. האמינו לי שיהיה מעניין, והאמינו לי שראפה לא פוחד. מעריך? כן. מכבד? בוודאי. משבח? הוא עשה זאת שלשום. מפחד? שטויות.
רוג'ר פדרר: תוך שנתיים רוג'ר ירד ממעמד של 'השחקן שלא מסוגל להפסיד' לשחקן השלישי מ'השלישייה הגדולה' (דג'וקוביץ'-נדאל-פדרר). השוויצרי האהוד כל כך ברחבי העולם מפגר ב-3,625 נק' מאחורי נובאק, ו-1,740 נק' אחרי נדאל במקומו השלישי בין טניסאי העולם. הוא נראה השנה כשחקן הרץ במקום. הוא איבד את היכולת הנפלאה שלו לשלוט פסיכולוגית ביריביו ולנצח כשהמשחק על הקו. גילו מתחיל להוות גורם מעכב וכושרו הגופני הוא לא מה שהיה פעם. אולי להיות אבא של שני ילדים, בני שישה חודשים ושנתיים, זה לא קל כמו שחושבים. אבל רוג'ר הוא עדיין השחקן השלישי בטיבו בעולם, המנצח הגדול בכל הזמנים, ובכל יום נתון מסוגל לנצח כל שחקן אחר בעולם.
ג'ו-ווילפריד טסונגה: אחרי קיץ שלם בו טסונגה עשה את המוות לפדרר, רוג'ר בוודאי לא מרוצה מההגרלה המפגישה את השניים באותו בית. טסונגה מגיע עם קפיציות חדשה ברגליו שתמיד הייתה לו, אבל עד לאחרונה לא ידע לשתמש בה. טסונגה הצרפתי הוא האתלט הטוב ביותר בין כל שחקני הטניס בטורניר. אבל האתלטיות שלו עד עכשיו הלכה לאיבוד. מאמנו החדש לא רק שהכניס לו לראש שעליו לנצל את יתרונו האתלטי, אלא רומם את ביטחונו העצמי לרמות חדשות. העונה הוא גבר שבע פעמים מתוך עשר על יריבים המדורגים מעליו (הוא מדורג ששי), והוא מגיע עם ביטחון חדש למשטח הטניס האהוב עליו ביותר: מהיר וקשה.
חמש הגדולות שלי
סרינה וויליאמס: היא מדורגת מס' 28 לטורניר הזה, אך אנא, אחא, אל תספר זאת ל-27 היריבות המדורגות מעליה. מהראשונה עד ה-27, היריבה האחרונה שהן רוצות לפגוש היא זאת שרשמית מופיעה אחריהן, כי הן יודעות לא פחות טוב מאיתנו שדירוג זה דבר אחד ויכולת משחק הוא דבר שונה לחלוטין בהרבה מקרים. כמו הפעם. סרינה עברה השנה ניתוח, הייתה פצועה, וכמעט לא שיחקה. לכן דירוגה הנמוך, שהוא מצחיק יותר משהוא מעליב. כשחזרה לשחק, היא הפסידה לצרפתיה מריון ברטולי בווימבלדון השנה, ובכך לא הצליחה להגן על תוארה, אבל מאז היא ניצחה את טורניר סטנפורד עם נצחונות על הטובות בין הנשים – ברטולי, מריה שרפובה, וסבין ליסיקי. ואז ניצחון גדול נוסף בטורונטו בגמר על סמנטה סטוסור, כשבדרך היא מנערת גם את ויקטוריה אזרנקה – שתיהן מדורגות עשרים מקומות מעליה.
קרולין ויזניאקי: כמו במקרה אנדי מוריי, כל החברים שלי בשוק הפשפשים של פורט לודרדייל יאמרו, "מה קרה לך, דוק לס? הבתאדם לא ניצחה אף גראנד סלאם ואתה שם אותה שניה?" כן, אני מדרג אותה שניה לא רק בגלל שהיא השחקנית מס' 1 בדירוג בעולם, אלא בגלל שהשנה היא שיחקה ללא הפסק וניצחה ללא הפסק. היא דנית חמודה בת 21 שבן זוגה החדש הוא רורי מקלרוי, כוכב הגולף האירי שהאפיל שחקים בחודשים האחרונים, ולמרות הכל היא לא לוקחת את עצמה ברצינות. "אני לא צריכה להוכיח שום דבר לאף אחד, כולל לא לעצמי. אני רק רוצה לשחק טניס וליהנות מהחיים". היא יכולה לנצח את הטורניר כי היא שחקנית ההגנה הטובה בטורניר והיחידה שיכולה לשחק טניס יום-יום מבלי להתעייף. היא פשוט אוהבת לעמוד על הקו ולחבוט כדורים עד שהיריבה מתייאשת.
מריה שרפובה: מריה הצליחה בצורה מפליאה להחזיר את עצמה לטופ-פייב אחרי ניתוח כתף מסובך. הרוסיה במקור הזאת (שהגיעה לפלורידה בגיל 12 ללמוד ולשחק באקדמיית הטניס של בולטיירי בבריידנטון, על החוף המערבי של פלורידה) סבלה בעיקר בביצוע מכת הפתיחה כי לא הצליחה להרים את המחבט ולהוריד אותו במהירות לה היא רגילה בגלל הניתוח. נראה שההחלמה מלאה עתה: ניצחונה האחרון בטורניר סינסינטי היוקרתי, הנחשב לאחד מטורנירי המייג'ורס, אחרי הניצחון המצוין שלה ברומא, החזיר אותה לטופ-פייב בין הטניסאיות, ואני מאמין שניסיונה והתאווה שלה לחזור ולנצח גראנד-סלאם יביאו אותה רחוק.
נה לי: כשהסינית הזאת ניצחה את רולאן-גארוס השנה, כולם ידעו שהיא הגיעה. לפני כן היא ניצחה בגמר של סידני את השחקנית מס' 1 בעולם, קים קלייסטרס הבלגית (שלא תשתתף בטורניר הנוכחי בגלל פציעה), בשתי מערכות חלקות. זה היה הטורניר שאחרי הגראנד סלאם של אוסטרליה, בו הפסידה בגמר לקלייסטרס. אין במשחקה כל דבר מיוחד מלבד מלחמה וחוסר ויתור. היא אגרסיבית והתקפית וגורמת תענוג לכל הצופה בספורטאית הסינית הקטנה הזאת משחקת כאילו גורל ארצה תלוי בתוצאה.
פטרה קביטובה: בחרתי בצ'כית הזאת אחרי מחשבה רבה כי ישנן 6-5 שחקניות נוספות ברמתה. הסיבה? ניצחונה האחרון בווימבלדון על שרפובה. היא יושבת היום על רקורד מצוין של 45-10 לשנה זאת. לפני הניצחון בווימבלדון, היא גברה על קים קלייסטרס בגמר של פאריז, וניצחה בגמר של מדריד כשבדרך היא גוברת על נה לי, ועל ורה זבונארבה. היא התחילה את העונה מס' 36 בעולם, והיום היא מדורגת ששית בעליה מטאורית שעלולה להגיע לשיאה באופן.
