שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    משמרת אחרונה במחלקה: "מתפטרים בלב כבד"

    הרופאים הבכירים מגבים את המתמחים ש"נשכבים על הגדר" למען עתיד הרפואה הציבורית, ונערכים להתמודד עם העומס. אחד המתמחים סיפר על הקושי לעזוב: "לא מכיר הרבה מקצועות שגורמים לדמעות בעיניים שלוש פעמים בשבוע"

    בצל הציפייה הדרוכה להחלטת בית הדין הארצי לעבודה בנושא מכתבי ההתפטרות של הרופאים המתמחים, נראה שעל אף חילוקי הדעות, הערכיות והסולידריות ממשיכה להוביל את מאבק הרופאים.

     

    שביתת הרופאים - כותרות אחרונות ב-ynet:

     

    אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון בשבוע הבא יסיימו כאלף רופאים, רובם מתמחים, את עבודתם בבתי החולים, ואז ייאלצו הרופאים המומחים למלא את מקומם. על אף העומס הצפוי להם, נראה שרבים מהם מגבים את המאבק ומוכנים לתת מעצמם יותר עבור אלו שנלחמים את המאבק הכללי.

     

    "ההתפטרות היא אקט של ייאוש" (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    "ההתפטרות היא אקט של ייאוש"(צילום: עידו ארז)

     

    "ההתפטרות היא אקט של ייאוש, הרופאים המתפטרים שוכבים על הגדר בשבילנו הרופאים הבכירים, ובגלל זה אני אעבוד יותר קשה אבל זה ממש לא העניין", אמר פרופ' יהודה אולמן, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים רמב"ם, "ההתפטרות היא רק הסימפטום של הבעיה וכל מי שנסה לפתור את הסימפטום ולא את הבעיה יעמוד בפני שוקת שבורה".

     

    הוא הזהיר כי אי פתרון הבעיה יוביל לירידה ברמה במערכת הרפואה הציבורית: "בשנים הבאות אני אתקשה למצוא אנשים טובים למחלקה שלי, אלא אמצא את אלה שלא מצאו מקום בבתי החולים הפרטיים וזה אומר שברפואה הציבורית יהיו רופאים פחות טובים".

     

    זעקת הרופאים: "רוצים להתפרנס בכבוד"

    גם הרופאים במחלקות מרגישים שהתפטרותם נועדה להציל את החולים ואת מערכת הרפואה הציבורית כולה. "אני עוד מעט עוזב את המשמרת האחרונה שלי לפני שאני מתפטר ואני עושה את בלב מאוד כבד", אמר ד"ר איתי פרץ, מתמחה בבית החולים שיבא. "אני עוזב כי בממשלה לא היה מי שיקשיב ומי שישמע את הזעקה שלנו, זעקת הרופאים, כולם כולל כולם".

     

    לדברי ד"ר פרץ לא קל לעזוב מקום עבודה אהוב שהפך לבית השני שלו. "אני הולך מהמקום שחוץ מהבית הפרטי שלי מסב לי אישית הכי הרבה אושר. העבודה הזו היא עבודה מדהימה, אני לא מכיר הרבה מקצועות שגורמים לדמעות בעיניים שלוש פעמים בשבוע, מקצוע שאתה אומר 'וואו, איזה יופי מה עשיתי, עזרתי לבני אדם'".

     

    הוא הסביר כי ההסכם שנחתם עם האוצר לא משפר את המצב כהוא זה. "כובלים אותי להסכם שאני לא הולך להרוויח בו, גורמים לי לא לראות את הילדה שלי יומיים בשבוע. אני לא אתן למקצוע שאני כל כך אוהב שהילדה שלי תגיד בגיל 18 'אבא אני לא מכירה אותך', אצלי זה לא יקרה".

     

    "אלו האנשים המוסריים יותר, מלח הארץ, אנחנו לא מוסריים?" (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    "אלו האנשים המוסריים יותר, מלח הארץ, אנחנו לא מוסריים?"(צילום: ירון ברנר)

     

    הוא מתח ביקורת על הטענות שהאשימו את הרופאים בחוסר מוסריות. "שופטים ונציגי ציבור בארץ ישראל באים ואומרים לך שאתה לא מוסרי. הרופאים הם אלו, שנותנים לחולים הכל מבלי לקבל מהם כלום, שכותבים את ספרי המוסר. לא יכולים להגיד לאותו אדם שנותן את כל כולו עבור חולים במשכורת אפס שהוא לא מוסרי. אלו האנשים המוסריים ביותר, אלו הם מלח הארץ, אז להגיד עלינו שאנחנו לא מוסריים רק בגלל שאנחנו רוצים להתפרנס בכבוד?".

     

    משכו מכתבים: "אם נעזוב המחלקה תיסגר"

    לצד המתמחים שדבקים בעמדתם להתפטר ולא להמשיך לעבוד במערכת בתנאים הללו, ישנם גם מתמחים שהחליטו למשוך את מכתביהם ולהישאר בעבודה, אך במקרים רבים הדבר נעשה מתוך ראייה ערכית.

     

    "משכתי את המכתב בעקבות המצב המאוד שברירי שיש במחלקה שלי" הסביר ד"ר זיו רוזמן, שהיה ממובילי מאבק המתמחים בבית החולים וולפסון, "אנחנו 4 מתמחים במחלקה ושלושה מאיתנו הגישו מכתב התפטרות, אבל הבנו שאפילו אם מתמחה אחד יעזוב זה יגרום לסגירת המחלקה ולפיטוריהם של 35 העובדים בה, בהם רופאים, אחיות וצוות סיעודי".

     

    הוא ציין כי ההחלטה לא נובעת מפחד, "לא איימו עלינו או הכריחו אותנו לעשות את זה", אבל לטענתו "בגלל שבאים לקראתנו אנחנו נאלצים לוותר על התפטרות ואני אומר את זה לא בלב שקט. משיכת המכתב שלי גרמה להרבה מאוד חצים לעוף לעברי, אבל בכל זאת זו ההחלטה שלי. אמרו לי איך אתה יכול לעשות את זה,

    ההסכם לא טוב ואני מסכים שזה הסכם לא טוב ואני אמשיך להיאבק מתוך המערכת. אני רק מקווה שזה לא יפגע במאבק כמו שהרבה אומרים".

     

    הוא ציין כי ההחלטה למשוך את המכתב נבעה גם מתוך הערכה לראש המחלקה, ד"ר ג'יזל גודארד. "היא עזרה לנו, לימדה ודאגה לנו לאורך כל השנים. נפגשנו איתה והסברנו לה שמצב התורנויות שעומד על 11 בחודש הוא בלתי נסבל ובאותה שיחה היא הצליחה בדרכים יצירתיות שהשתיקה יפה להן, להוריד את מספר התורניות ל-7 בחודש".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מי יטפל בחולים במחלקות?
    צילום: בן קלמר
    הדיון בבית הדין לעבודה
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים