שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היועמ"ש: "להטיל מס מיוחד על מפעלי ים המלח"
    פחות משנה אחרי חוק ששינסקי, וגם מפעלי ים המלח על הכוונת. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שלח למשרד האוצר חוות דעת משפטית ובה המלצה להעלות את גובה התמלוגים של מפעלי ים המלח על ידי השתת מס רווחים מיוחד. "המס הקיים אינו משקף כלל את חלקו הראוי של הציבור מהרווחים"

    המאבק המתוקשר בין חברות הקידוח לבין משרד האוצר סביב דו"ח ועדת ששינסקי עדיין טרי בזיכרוננו וכעת, פחות משנה לאחר שהעלאת גובה התמלוגים על רווחי הגז והנפט אושרה בכנסת, נוחתת על שולחן האוצר חוות דעת משפטית הקוראת להעלות את גובה התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח למדינה.

     

     

    על פי חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, שיעור התמלוגים שמעבירה חברת מפעלי ים המלח למדינה הוא נמוך ובשנים האחרונות שיעורו היחסי הולך וקטן. "שיעור זה אינו משקף כלל את חלקו הראוי של הציבור מהרווחים הנוצרים משימוש במשאב טבע המצוי בבעלותו", כותב ליכט בדו"ח, וממליץ להטיל מס מיוחד על רווחי היתר של מפעלי ים המלח "בדומה למס המוטל על העוסקים בתחום הפקת הגז והנפט".

     

    חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוזמנה על ידי משרד האוצר בשל המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין אגף התקציבים לבין הנהלת מפעלי ים המלח, בנוגע למימון קציר המלח בבריכה 5 הנמצאת באגם הדרומי של הימה.

     

    אזור המלונות במים המלח (צילום: lowshot) (צילום: lowshot)
    אזור המלונות במים המלח(צילום: lowshot)

     

    מבריכה זו, מפיקים מפעלי ים המלח את מוצריהם בשיטה של אידוי מי הים. אידוי זה גורם לירידה בנפח המים וכדי למנוע זאת מזרימים מים מהאגן הצפוני של הים לבריכה 5. תהליך זה גורם לשקיעת חומרים בקרקעית הבריכה ולעלייה במפלס המים שלה.

     

    מי ישלם על קציר המלח?

    עליית המפלס ההדרגתית בבריכה 5, שכמה מהמלונות הגדולים בים המלח שוכנים לחופה, הפכה כבר מזמן לבעיה סביבתית קשה. כדי למנוע הצפה של החוף, הקימו המפעלים סוללות גבוהות שיעצרו את המים ובתי המלון מתלוננים מזה זמן רב על פגיעה קשה בעבודתם ועל נזק בלתי הפיך לענף התיירות.

     

    על פי הנחיית ראש הממשלה, בוחנים היום בממשלה את הפתרון של קציר מלח. פתרון זה, שמהותו קילוף שכבת החומרים העליונה מקרקעית בריכה 5 כך שמפלס המים לא יעלה בעתיד, לא מספק פתרון לנזק שכבר נגרם לים המלח אך יכול למנוע את החמרת המצב.

     

    עלות הפרויקט מוערכת ב-3.76 מיליארד שקל והוויכוח שבמסגרתו הוגשה חוות הדעת המשפטית הוא סביב השאלה, מי ישלם על הפרויקט המסובך והיקר? במפעלי ים המלח רוצים שהמדינה, שהעניקה למפעלים זיכיון עד שנת 2030 לפעול בבריכה, תשתתף באופן מלא במימון, שכן מדובר במשאב שלה. במשרד האוצר מתנגדים ודורשים כי רוב העלות תמומן מרווחי החברה.

     

    חוות הדעת המשפטית מציעה כי מפעלי ים המלח אכן יישאו ברוב העלות של קציר המלח וכי במידה שלא יושג הסכם בין הנהלת המפעלים למשרד האוצר, יועבר חוק בכנסת שיחייב את המפעלים לממן את הפעולות. בנוסף, כאמור, מציע המשנה ליועץ המשפטי כי מס מיוחד על רווחים יוטל על המפעלים.

     

    מבחינה משפטית ניתן להטיל מס מיוחד

    חברת מפעלי ים המלח הוקמה על ידי ממשלת ישראל ב-1952, על חורבות מפעלי ים המלח שהקימו הבריטים בתחילת שנות ה-30. ב-1961 הוסדרה עבודתה בחוק, כך שהחברה קיבלה זיכיון מהמדינה לשימוש באוצרות הטבע, ששייכים כמובן לציבור כולו. ב-1968 הוכפפה החברה לחברת האם כימיקלים לישראל וב-1992 החלה המדינה להנפיק את מניות כימיקלים לישראל ולמכור חלקים מהחברה לידיים פרטיות. כיום, יותר ממחצית מניות החברה מוחזקות על ידי חברה לישראל של משפחת עופר וכשליש הן בידי הציבור.

     

    לטענת המשנה ליועץ המשפטי, שיעור התמלוגים שמועברים למדינה הוא נמוך וגם על פי שיעור זה, לא כל התמלוגים מגיעים לידי המדינה. על פי חישוב שערכו במשרד היועץ המשפטי, בעשור האחרון חילקה החברה לבעלי המניות דיבידנדים בסכום כולל של כ-3.8 מיליארד דולר, בעוד שלקופת המדינה הגיע סכום של 303 מיליון דולר בלבד.

     

    "בעוד שבעבר על כל שקל תמלוגים שהעבירה כימיקלים לישראל לאוצר המדינה היא העבירה 3 שקלים לבעלי מניותיה, הרי שכיום כי"ל מחלקת 13 שקל לבעלי מניותיה על כל שקל העובר לאוצר המדינה", נכתב בדו"ח.

     

    במסמך נמתחת ביקורת על כך שחלקו של הציבור ברווחים המופקים מאוצרות הטבע של המדינה בים המלח הולך וקטן באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עיקרון הצדק החלוקתי. מחברי הדו"ח ממליצים להטיל מס מיוחד על הרווחים היתרים של כימיקלים לישראל, בדומה לאופן שבו הוטל מס מיוחד על הרווחים ממאגרי הגז שבים התיכון. חוות הדעת המשפטית קובעת כי, ניתן להטיל מס שכזה, מבלי שהדבר יהיה כרוך בהפרת הסכמים קודמים שנחתמו בין ממשלת ישראל לבעלי השליטה בכימיקלים לישראל.

     

    ארדן: להטיל 90% מהמימון על המפעלים

    השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן אמר בתגובה, כי ידרוש להקים ועדה לבחינת העלאת התמלוגים המשולמים על ידי מפעלי ים המלח, וכן חקיקה ממשלתית שתטיל 90% ממימון הפתרון על מפעלי ים המלח. "אני מברך על חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, המעגנת עקרונות סביבתיים חשובים, כגון: המזהם משלם ואחריות יצרן מורחבת", מסר.  

     

    במשרד הוסיפו, כי עלויות הייצור השינוע והלוגיסטיקה של כי"ל הינן נמוכות ביחס למתחרותיה בעולם, ולכן ניתן להעלות את גובה התמלוגים אותם היא משלמת בגין הפקת האשלג לגובה תמלוגים המשולם על ידי מתחרותיה במקומות אחרים בעולם, מבלי לפגוע במידת התחרותיות שלה.

     

    מנכ"ל "אדם טבע ודין" עו"ד עמית ברכה, אמר כי "יש לוודא כי יישום חוות הדעת לא יותנה בפשרות של משרד האוצר, לפיהן בתמורה למימון הקציר יתירו למפעלים להקים בריכת אידוי נוספת, תתחייב המדינה על הארכת הזכיון ב-2030 או תאשר למפעלים להקים תחנת שאיבה נוספת ללא בחינה סביבתית מקדימה בנוגע להשלכותיה. על הנושאים הללו להבחן על ידי הגורמים והמוסדות המוסמכים ואין לערב בינם ובין מימון הקציר שהינו חובה עצמאית של המפעלים".

     

    גדעון ברומברג, מנכ"ל ידידי כדור הארץ מזה"ת, אמר כי "על מפעלי ים המלח לשאת ב-100% מעלות קציר המלח, לפי עקרון המזהם משלם". לדבריו, "על האוצר לעמוד איתן מול לחצי בעלי ההון המנסים להתחמק מהאחריות לנזק שגרמו ולהמירו בגרימת נזק נוסף שיניב להם רווחים – בדמות הקמת בריכה מספר 6".

     

    ממפעלי ים המלח נמסר, כי ""מחוות הדעת עולה ברורות שהמשנה ליועמ"ש, עו"ד אבי ליכט, מעדיף שסוגיית עלות קציר המלח תיפתר בהסכמה בין המדינה לבין מפעלי ים המלח. עוד עולה ברורות מחוות הדעת, שעל אף שעו"ד ליכט מציע שעיקר עלות הקציר תושת על מפעלי ים המלח, הרי הוא מאשר שיש להטיל חלק מעלות הקציר גם על המדינה כמו על גורמים אחרים באזור ים המלח. מפעלי ים המלח מוכנים בכל עת לחידוש הדיונים עם האוצר, דיונים שהופסקו על ידו לפני מספר שבועות וטרם חודשו. הכדור נמצא כעת במגרשה של המדינה. הואיל ומפעלי ים המלח מוכנים לחידוש המו"מ מיידית, הם יימנעו בשלב זה מלהגיב על הקביעות העובדתיות והמשפטיות בחוות הדעת של המשנה ליועמ"ש לממשלה, כדי לא לפגוע בסיכוי למצות את המו"מ".

     

    • הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים