אמריקה על סטילטו
המעצב(נ)ת דילגה השבוע בין פסטיבל הסרטים של טורונטו לשבוע האופנה בניו יורק, ויש לה שני דברים להגיד לכם: אל תלמדו מביונסה איך להתלבש בהריון, ובראנג'לינה מושלמים
געגועים עזים לימים מלאי גשם תקפו את המעצב(נ)ת בעת שהביטה בערגה בסוודרים ובצעיפים הקבורים בארון החורף שלה. האמת היא שמספיק שתאמרו לה את המילה צפון - והיא מיד תקפוץ לדום, על כתפה תיק נסיעות (של מעצב מדופלם כמובן), לרגליה כפכפי גומי ולגופה תלבושת שמתאימה לטיול צפוני, איפה שהשמש זורחת בבוקר וחם, אבל הלילות קרירים ונעימים, כאילו יש כאן סתיו. לשמחתה, הפעם הציעו לה לנסוע לצפון הרחוק מאוד לרגל פסטיבל הסרטים של טורונטו, ולחתום בביס בתפוח הגדול עם שבוע האופנה של ניו יורק.
טורים אחרונים של המעצב(נ)ת :
- אף מילה רעה: הסטייל של מילה קוניס
- אין גברים כאלה: מי הגבר שעשה לה נחת?
- הגלאם של פסטיבל ונציה: בלי נפילות, כמעט
הצפון הרחוק
המעצב(נ)ת התאכזבה קשות כשגילתה את מזג האוויר הנעים חסר המשקעים ששרר בטורונטו, אם כי היה הרבה יותר נעים מאשר פה. בייחוד משום שרוב התלבושות שהילכו שם היו סבירות פלוס, כמו למשל אצל רייצ'ל ווייז המקסימה, שחתול שחור, יותר נכון בלונדיני, עבר בינה לבין המעצב(נ)ת עת הראשונה גנבה לה את בעלה ה-10 לבית ג'יימס בונד. אבל וויז כל כך חמודה בשמלת הסטרפלס הזו, שחושפת כתפיים עדינות, כיווצים באזור החזה שיוצרים אשליה של שתי דוגמאות לבד, וחלק תחתון שנשפך מטה מטה, שקשה לכעוס עליה. קלאסית כמו תמיד, אם כי אפשר היה לוותר על תסרוקת האייטיז.
180 מעלות משם פגשה המעצב(נ)ת את ג'ולייט לואיס שבינה לבין קלאסיקה יש מרחק של סרט אחד טוב. לא ברור אם זו הכנה לסרט שבו היא משחקת נערה עובדת, או סתם כי היה לה ממש חם, אבל שמלת המועדונים לא ממש מחמיאה ללואיס, כמו גם הנעליים שלא מתאימות והתיק שהגיע מכוכב אחר. התנגשות צבעים כזו רק מבליטה עד כמה השמלה מכוערת ונראית כאילו עוצבה לילדת בת-מצווה מתלהבת. כן, את צעירה ברוחך, כן, את מקסימה בחיוכך, וכן המעצב(נ)ת היתה מוכנה לראות אותך אפילו בשמלת ברדלס. רק לא בזו.
המפגש הראשון של המעצב(נ)ת עם קירה נייטלי היתה כשזו התלבשה כמו ילדה בגן, בשמלה מצועצעת בגוון בהיר מאוד של ורוד, כמעט ניוד. למישהי רזה כל כך כמו נייטלי, שמלה סגורה וקצת תפוחה הודפת כל שאלה על עצמות בולטות מדי. מצד שני, נייטלי נראית כמו ילדה אבודה בגן שעדיין מחפשת אחר תיק האוכל שלה. הבחירה הנוספת לא משפרת את המצב. השמלה הפרחונית הביזארית, שמזכירה למעצב(נ)ת את החלוק שנהגה ללבוש בבית סבתה עליה השלום, נראית כמו ניסיון לא מוצלח של נייטלי להיות קז'ואל-קול. הצחוק אמנם יפה לבריאות, אבל יש גבול. ייאמר לזכותה של השמלה משמאל שגזרתה הולמת ביותר. לפחות משהו אחד טוב.
האסון הבא שייך לסלמה הייק, שחנטה את עצמה בחליפה בצבע חרדל שפג תוקפו ומחוך שנראה כמו עבודת יד של נפח. המעצב(נ)ת תוהה אם הייק מסוגלת לנשום בהרכב הזה, וגם תוהה מה עושה החגורה על המותניים במקום להיות בפח. שמלה כזו בשחור, בלי מחוכים מגוחכים, היתה עובדת נפלא, בעקר עם קימורים סקסיים כמו של הייק. לפעמים הצורך להיות נועזת סתם עושה קוצר נשימה.
מיואשת מהחום ומהתוצרת הסלבריטאית, המשיכה המעצב(נ)ת לאירוע אחרון, וזה הביא סופסוף קצת נחת עם הופעתם של בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי שנראו כמו שני אנשים שהבינו שהם באים אמנם לפסטיבל, אבל כזה שיש לו משמעות. פיט, כמובן, ממלא את החליפה בצורה מושלמת. המעצב(נ)ת מחבבת מאוד את העובדה שבחר מכנסיים בגזרת בוט-קאט ולא בסקיני הנוראי שמסתובב בזמן האחרון על השטיח האדום, אבל סולדת מהבחירה בגזרת הזקן המדובלל שמן הסתם מחביא שאריות של ביצה מקושקשת מארוחת הערב של אתמול.
ג'ולי נראית, גם היא, מושלמת בשמלה בגזרה פשוטה, בבד משי שלא מתאים לכל אחת, אבל לדקיקה כמוה עושה חסד. אין בה בשמלה שום דבר מיוחד, אבל דווקא בגלל זה היא עושה את העבודה מצוין. התיק המלווה באזיק (תמונה קטנה מימין) משעשע וחמוד ומבטל את המראה של תיקי הזהב הפולניים של שנות ה-30. השיער היה יכול להיות יותר מסודר, אבל אולי זה הקטע של השניים - הוא עם הזקן והיא עם הרעמה.
הצפון הקרוב
אחרי שנחלה מספר אכזבות בטורונטו, המעצב(נ)ת עשתה סיבוב והתעופפה לניו-יורק, אהובתה משכבר הימים. שבוע האופנה אמור לספק כמה מראות ביזאריים, אך עם זאת גם מרהיבים. בין המסלולים פגשה המעצב(נ)ת כמה סלבריטאיות שבאו להעיף מבט בטרנדים החדשים, ואחרי שבחנה מקרוב כמה עיצובים חדשים ומאוד התלהבה, התפללה שאלו שנכחו במקום באמת יפנימו מה יפה.
היידי קלום בדרך כלל לא עושה בעיות. גם הפעם היא בסדר, ובעיקר הולכת על בטוח בגופייה שחורה וחצאית עור. המעצב(נ)ת אמנם מתעבת את העור, אבל מאחר שמדובר במראה כל כך סתמי גם אין לה שום סיבה לבזבז את זמנה סתם ככה על מילים לא יפות. מה שכן, קלום נראית נהדר, אין מה לעשות.
עוד אחת שבחרה בשחור היא קורטני לאב, שכל קשר בינה לבין אופנה הוא מקרי בהחלט. המעצב(נ)ת לא מבינה מה ניסתה לאב לעשות כשערבבה חולצת מלמלה מקושקשת עם חצאית עור קצרצרה (שוב עור??). האם מדובר באי יכולת להחליט איזה מראה עדיף, של הדודה מבני-ברק או של הרוקיסטית הכסאחיסטית, או שבאמת לא שמת לב למה שאת לובשת? במקרה של לאב, האופציה השנייה בטוחה יותר. המעצב(נ)ת מוחאת כף ומאושרת מהעובדה שלאב נראית נקייה ולא חושפת פטמות ושאר איברים, אבל היא לא מסוגלת לחשוב על שום מחמאה נוספת לנוכח המראה.
המעצב(נ)ת ברחה מהר לתצוגה אחרת ונחרדה לגלות שהורמונים יכולים לעשות שמות באופן הלבוש שלך. ביונסה, שנראתה נפלא בטקס פרסי הווידאו של MTV, עברה כנראה את השלב האחרון בהתנגדות להשפעת ההריון, והחליטה שמעכשיו, אם היא כבר אוכלת בשביל שניים היא גם צריכה להתלבש בשביל שניים, ובחרה בשמלה שגדולה עליה בכמה מידות ונראית כמו משהו שסבתא שלה תלבש לערב בינגו בבית אבות. גועל נפש. מצד שני, לאור המראה של אחותה סולאנג' (צד שמאל), ביונסה היא עוד הרע במיעוטו. מבין השתיים, המעצב(נ)ת טרם בחרה בליצנית שתתאים למסיבת יום ההולדת של אחייניתה.
ומהלם אחד להלם אחר - ועדיין עם ביונסה, שהחליפה את השמלה בתערובת ביזארית של בגדים, בין עור למנורה סינית לסוכה. אם יש פה ניסיון להוכיח שגם כשאת בהריון את עדיין יכולה להיות אופנתית, זה לא ממש עובד. אגב, הנעליים, שנראות כמו נעלי התעמלות שעברו הסבה לנעלי עקב המשלבות קביים וגפה אורתופדית, אולי טובות לגב של מי שסוחבת בטן של הריון, אבל לא מרשימות במיוחד. מצד שני, אולי זה פשוט המשך לעדלאידע מהתלבושת הקודמת.
אחרונה חביבה שפגשה המעצב(נ)ת היתה שרה ג'סיקה פרקר, שבחרה בשמלה בגזרה מצוינת לגוף הפטיט שלה, אבל - שוב עור, רק שהפעם השמלה נראית כמו שק גופות, מבחינת טיב הבד. אפשר ממש לשמוע את החיכוך של הזיעה בעור ולהצטמרר, פוי-פוי-פוי. אם השמלה היתה מסוג בד אחר, אפילו ממשי כמו של ג'ולי, פרקר היתה לוקחת את מדליית הזהב. כל מה שנותר למעצב(נ)ת זה ליהנות מהקפה הקר שמגישים במחלקה הראשונה ולחזור לחום המזוויע שלנו.
