שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    CSI ונקובר: תעלומה על רגל אחת עשרה

    ב-4 השנים האחרונות נשטפו 11 כפות רגליים כרותות, כמעט כולן בנעלי ריצה, כמעט כולן אל חופי מערב קנדה. האם מדובר בצירוף מקרים עגום ומצמרר, רוצח סדרתי או טרגדיה במעגל קסמים? על הפרשה המסתורית שערערה את השלווה בעיר המנומנמת ונקובר

    באוגוסט 2007 בילתה משפחה אמריקנית באי ג'דידיה במחוז בריטיש קולומביה שלחופי מערב קנדה. הבילוי המשפחתי קיבל תפנית מטרידה כשבת המשפחה, ילדה בת 12, הבחינה בנעל-ריצה של "אדידס" שנשטפה אל החוף. הילדה הסקרנית הרימה את הנעל ואף הציצה לתוך הגרב שבִצבצה מתוכה - ונחרדה לגלות כף רגל אנושית.

     

    תחילה, המקרה לא עורר עניין רב במדינה המנומנמת, אולם כעבור ימים ספורים נשטפה כף רגל נוספת עטופה בנעל התעמלות לחופי המחוז, הפעם לאי גבריוליה שנמצא לא הרחק מג'דידיה. חוקרי משטרה ופתולוגים הבהירו בזמנו כי לא ניתן לקבוע את סיבת המוות, אבל תשומת הלב הציבורית כבר התעוררה.

     

    רבים הניחו כי מדובר בצירוף מקרים. מצמרר, אך עדיין צירוף מקרים שניתן לספק לו הסבר שאינו פלילי. ואז, כעבור עשרה חודשים, התברר כי הפרשה רחוקה מלהסתיים. ביוני 2008 חזר המקרה על עצמו בשתי הזדמנויות שונות, והדמיון למקרים הקודמים היה מטריד: שוב צצו להן שתי כפות רגליים, שוב

    הן היו עטופות בנעלי ריצה ושוב הן נשטפו לחופי איים בבריטיש קולומביה - לא הרחק מהעיר ונקובר.

     

    כשהתברר שכבר מדובר בתופעה שמחייבת חקירה מעמיקה, העניין הציבורי בקנדה גבר בהתאם. ואולם, לחוקרי המשטרה היו אז יותר שאלות מתשובות: מאיפה מגיעות כל כפות הרגליים? למי הן שייכות? איך ניתן להסביר את פערי הזמן בין מציאת כל נעל? ולמה אין עליהן אף סימני אלימות?

     

    ארבע שנים חלפו מאז שכף הרגל הראשונה נמצאה בידי אותה ילדה באי ג'דידה, ופרשת הרגליים הכרותות נותרה בגדר תעלומה בעיני רבים. מאז אוגוסט 2007, בפערי זמן ובמקומות שונים, צצו בחופי קנדה שמונה כפות רגליים נוספות, ושתיים אחרות נשטפו לחופי מדינת וושינגטון בארה"ב, שמדרום לגבול עם בריטיש קולומביה. כף הרגל האחרונה, 11 במספר, התגלתה רק לפני חודשיים בידי עוד ילד סקרן בן 11 ששט במרינה - בעיר ונקובר עצמה.

     

    מוצג מס' 11. הנעל שנמצאה במרינה בוונקובר בחודש שעבר ()
    מוצג מס' 11. הנעל שנמצאה במרינה בוונקובר בחודש שעבר

     

    כמו בפעמים האחרונות, גם במקרה זה הדגישה המשטרה כי לא נמצא חשד לפלילים וכי אין עדות לקשר בין המקרים. ממעט פרטי החקירה שהותרו לפרסום עולה כי ארבע מכפות הרגליים שייכות לגבר ולאשה שזוהו אבל שמותיהם לא פורסמו. עוד התברר כי שתיים נוספות שייכות לשני צעירים שכנראה שמו קץ לחייהם. כמו כן, לא נמצאה כל ראייה היכולה להצביע על קשר בין ארבעתם. עם זאת, ישנו מכנה משותף ברור בין כל המקרים - והוא גם המפורסם ביותר - כל כפות הרגליים למעט אחת נמצאו בתוך נעלי התעמלות, רובן יקרות.

     

    פחד ותיעוב בוונקובר

    במהלך ארבע השנים האחרונות נראה שהועלתה כל תיאוריה אפשרית כדי להסביר את התעלומה. מצד שני, כל הסבר אפשרי נתקל בהפרכה בידי מומחים ממגוון תחומים - חוקרי משטרה, פתולוגים, קרימינולוגים, מדענים המתמחים בזיהוי פלילי, ביולוגים ימיים ואף חוקרי אסונות טבע. שתיקת המשטרה והמשך המקרים לא גרמו לדעיכת המסתורין שאופף את הפרשה, אלא רק הגבירו אותו ואת העניין בו.

     

    אחת התיאוריות, שבראשית הפרשה הפחידה את הקנדים יותר מכל, היא שמדובר בפעילותו של רוצח סדרתי חדש. פחד זה אינו מנותק מהמציאות, לאור הצד האפל ולעתים נשכח של בריטיש קולומביה - מחוז שבו יש מספר גדול של נעדרים ביחס לשאר קנדה, בהם בני-נוער רבים שברחו מבתיהם ברחבי המדינה. חלקם התגלגלו לרחובות ונקובר, ולא פעם מצאו עצמם מידרדרים לסמים קשים ולזנות.

     

    מעבר לכך, תושבי ונקובר זוכרים היטב את רוברט וויליאם פיקטון - הרוצח הסדרתי הנורא בתולדות קנדה שצד את קורבנותיו בעירם בעשור הקודם. פיקטון נהג לפתות פרוצות ונרקומניות בשכונות העוני של ונקובר ושכנע אותן לבוא עימו לחוות החזירים שלו הסמוכה לעיר. במהלך משפטו ב-2007 הוא הודה כי רצח בחוותו לפחות 49 נשים, וייתכן שאף האכיל את חזיריו בחלקי גופותיהן.

     

    השערה אחת שהועלתה בעבר בידי חוקרים שניסו לקשור בין המקרים היא שהקורבנות הם נוודים מחוסרי-בית, אך איש לא יכול היה להסביר למה נמצאו כפות הרגליים בתוך נעלי התעמלות יקרות. בראשית הפרשה התברר כי אחת הנעליים נמכרת בעיקר בהודו, אבל כל הגופות שזוהו עד כה מקורן בצפון אמריקה. תיאוריה נוספת גרסה שמדובר בכמה מאותם אלפי נעדרים בבריטיש קולומביה. אולם בכל מאגרי הנתונים של נעדרים בקנדה ובארה"ב לא נמצא פרופיל תואם שיכול לקשור בין כל הקורבנות שזוהו עד כה.

     
    משפחות של קורבנות הרוצח פיקטון (צילום ארכיון: AFP) (צילום: איי אף פי) (צילום: איי אף פי)
    משפחות של קורבנות הרוצח פיקטון (צילום ארכיון: AFP)

     

    עם זאת, מומחים וחוקרי הפרשה עצמם מדגישים שהתיאוריה לגבי רוצח סדרתי עם חיבה מטרידה לכפות רגליים לא זכתה לכל אישוש מהראיות עצמן. "בכל המקרים לא מצאנו עדויות לסימני אלימות על אף אחת מהגופות", הדגיש הפתולוג הראשי של משטרת ונקובר, סטיבן פונסקה, בשיחה עם רשת הטלוויזיה CBC אחרי מציאת הרגל ה-11.

     

    רגל פה רגל שם

    על-פניו לא ניתן למצוא אף ראייה המפריכה את הטענה שכפות הרגליים ניתקו באופן טבעי מגופותיהן מתחת לפני הים. אבל השאלה ששבה ועלתה בתקשורת בשנים האחרונות היתה למה מוצאים אך ורק כפות רגליים? מומחים לחקר ימים ואוקיינוסים הציעו תיאוריה שיכולה להסביר זאת. 

     

    "בניגוד לשאר אברי הגוף, לכפות רגליים שעטופות בנעלי התעמלות יש נטייה לחנוט את האבר ובאותה נשימה לגרום לו לצוף", הסביר חוקר הימים ריצ'רד תומפסון לאתר "דיילי ביסט". לדבריו, גופה בים מתפרקת בהדרגה ובאופן טבעי, אולם רוב אבריה שוקע ונרקב. "נעל ספורט משמרת את כף הרגל, שאחרת הייתה נרקבת ומתפרקת בגלל המים המלוחים, בעוד הסוליה העשויה מגומי - ואשר מלאה באוויר - גורמת לנעל לצוף אל פני הים".

     

    ואולם, גם אם מאמצים את הסבר המדענים, זו תשובה לשאלה אחת מני רבות בתעלומה מורכבת וסבוכה: מה מקור הרגליים? למה הן צצות בזמנים לא קבועים ובמקומות שונים באזור הנמתח לאורך יותר מ-1,600 קילומטר? למה בעיקר המקרים מתגלה רק רגל אחת של אדם ולא שתיים? ולמה לא ניתן למצוא כל קשר בין מעט הקורבנות שכן זוהו? מבחינת המאמינים כי מדובר במעשי אדם, צירוף המקרים של כל השאלות הללו מעלה חשד לרוצח סדרתי הבוחר את קורבנותיו באופן אקראי.

     

    הרגל הבאה בדרך? ילדים בחופי ונקובר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הרגל הבאה בדרך? ילדים בחופי ונקובר (צילום: shutterstock)
     

    ואולם, כמה חוקרי ימים מדגישים שעשויות להימצא תשובות הגיוניות, גם אם מצערות לכל השאלות. כך, למשל, טענו חלקם כי ייתכן שמדובר בקורבנות הצונאמי ששטף את חופי אסיה ב-2004 וסחף לים רבבות גופות. אולם לפי ה"טורנטו סטאר", השערה זו הופרכה בידי מומחים אחרים שקבעו באופן חד-משמעי שכל הגופות הגיעו ממקום או מקומות מסוימים לאורך החוף המערבי של צפון-אמריקה. בעבר הסבירו ל-CBC כי ייתכן שאלה קורבנות של מטוס שהתרסק לים או ספינה ששקעה במצולות, אולם טרם נמצאה ראייה המאששת טענה זו.

     

    טרגדיה במעגל קסמים

    ההסבר האחרון אמנם עשוי לענות על השאלה מה מקור כפות הרגליים. ואולם, אם אכן מדובר בתופעה טבעית כפי שטוענים מדענים - בהתחשב בעובדה שתאונות מטוס ושקיעת ספינות כבר קרו פעמים רבות בעבר מול חופי ונקובר - למה התגלתה כף הרגל הראשונה רק ב-2007, למה התופעה לא פסקה מאז, ולמה זה קורה רק בחופי בריטיש קולומביה ומדינת וושינגטון?

     

    לפי ווינסטון רוס מאתר "דיילי ביסט", ההסבר העגום לתופעה כולה הוא שמדובר בקורבנות תאונות ימיות ואווירות וכן אנשים שהתאבדו באזור מערב קנדה. הוא מציין כי ישנו ריבוי מקרים של התאבדויות מעל שפע הגשרים הפזורים באזור בריטיש קולומביה. עוד הוא מזכיר כי השילוב בין שלושת הנהרות הגדולים באזור המצטלבים סמוך לאוקיינוס גורם לכך שחפצים רבים, כמו נעלים שצפות, נסחפים למרחקים גדולים בין זרמי הנהרות, אך לבסוף נשטפים חזרה לחוף.

    בינתיים, באוסטרליה:
    "המלאך" שהציל 160 מתאבדים / AP
    זה 50 שנים שדון ריצ'י יושב על מרפסת ביתו ומשקיף על צוק המהווה מוקד משיכה למתאבדים. עם חיוך שובה לב והצעה לכוס תה הציל ריצ'י אנשים רבים ברגע האפל בחייהם
    לכתבה המלאה

    גם העובדה ששניים מהאנשים שזוהו סבלו ממחלות פסיכאטריות כמו סכיזופרניה, יכולה להעיד על החשד כי לפחות שניהם התאבדו.

      

    ומה לגבי השאלה, למה הפרשה החלה דווקא באוגוסט 2007? לטענתו, תיאוריית "מעגל הקסמים" מספקת הסבר הולם. "מרגע שרגל אחת פורסמה בתקשורת, הציבור נהיה עירני יותר והחל לחפש בעצמו רגליים, וכל פרסום הצית מחדש את תשומת הלב", טען הפתולוג פונסקה ב"דיילי ביסט". "כך הליכה תמימה לאורך החוף נהפכה למעין 'חיפוש מטמון'. בעבר, כשראית נעל זרוקה בחוף הים, לא טרחת להעיף בה מבט נוסף, אבל היום הפרסומים הפכו אנשים ליותר סקרנים".

     

    גשר ליונס גייט המפורסם בוונקובר (צילום ארכיון: רויטרס) (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    גשר ליונס גייט המפורסם בוונקובר (צילום ארכיון: רויטרס)
     

    ווינסטון מסכם בצירוף מקרים מעניין משלו: אחת מכפות הרגליים נמצאה סמוך לחוף המכונה זה יותר ממאה שנה בשם 'חוף כף רגל במגף'. המקור לכינוי בתקרית שאירעה במאה ה-19, כאשר צפה אל החוף כף רגל שהיתה עטופה במגף ועוררה עניין רב בקרב המתיישבים הלבנים. מקרה זה עשוי להעלות את השאלה המסקרנת: מה היה קורה אילו תקשורת המונים מודרנית הייתה קיימת בוונקובר כבר אז? האם ונקובר היתה מתפרסמת בעולם כ"עיר המגפיים"?

     

    מכף רגל ובלי ראש

    למרות הסבר המומחים, כמה חוקרי משטרה ותיקים מסרבים לפסול על הסף חשד לפלילים. מרק מנדלסון, בלש בכיר במשטרת טורונטו שאינו מעורב בחקירה, מתעקש כי לא ייתכן שמדובר בצירוף מקרים בלבד. בראיון אחרון לתחנת הרדיו CTV אמר כי "נכון, חלקי גופות לעתים צפות אל פני השטח, אבל למה אנחנו מוצאים רק רגליים? ולמה הן תמיד עטופות בנעלי ריצה? אני לא קונה את התיאוריה הזו שזה נובע מנטיית הנעל לצוף".

     

    למה רק נעלי התעמלות? אחת הנעליים הראשונות שנמצאו (צילום ארכיון: AP) (צילום: AP) (צילום: AP)
    למה רק נעלי התעמלות? אחת הנעליים הראשונות שנמצאו (צילום ארכיון: AP)

     

    טענת חוקרי הימים לא שכנעה אותו כלל וכלל, וכך גם מי שדובקים בתיאוריות שונות. עם ניסיון של 30 שנה במשטרת טורונטו, 15 מתוכן במחלק הרצח, נתקל הבלש מנדלסון במקרים רבים שבהם גופות צצו במקורות מים, ועבורו ההסבר המדעי אינו מספק.

     

    לטענתו, מציאת כף רגל אחת או שתיים היא "דבר מוזר", אבל למצוא כל כך הרבה רגליים בפרק זמן כל כך קצר מעורר חשד גדול. "אתה חייב לשאול את עצמך: למה זה קורה בחוף המערבי? למה לא צפים להם חלקי גופות, למשל, בניו ג'רזי שבחוף המזרחי או במקומות אחרים?" תהה מנדלסון בראיון. "משהו מאוד מאוד מוזר קורה כאן".  

     

    העיר החצויה

    העובדה שהמשטרה טרם הודיעה על פתרון התעלומה, לצד התיאוריות הרבות שצצו בארבע השנים האחרונות, הותירה את תושבי ונקובר בעיקר מבולבלים, אך באותה נשימה העלתה לשיח הציבורי שורת נושאים כואבים. מגוון התיאוריות שצצו בארבע השנים האחרונות העלו לכותרות צדדים אחרים של ונקובר: אזורים שלמים המוכים בעוני, אוכלוסיה גדולה של מחוסרי-בית, סמים קשים, זנות, מחאות אלימות - וכן, גם מקרי התאבדויות. 

     

    עיר יפה עם צד אפל. הפגנה בוונקובר (צילום ארכיון: AP) (צילום: AP) (צילום: AP)
    עיר יפה עם צד אפל. הפגנה בוונקובר (צילום ארכיון: AP)
     

    ונקובר זכתה לאורך השנים למוניטין של אחת הערים היפות בעולם - ובמידה רבה של צדק. שנה אחר שנה היא מתברגת לחמשת המקומות הראשונים בדירוגי הערים עם איכות החיים הגבוהה בעולם, ותושביה מתגאים בכך. אולם פרשה זו אילצה תושבים רבים להבין כי בדומה לערים רבות, גם לוונקובר יש צדדים שלא ממש מצלמים בגלויות.

    המשך הפרסומים על כפות הרגליים וריבוי התיאוריות מותיר לכל אדם לבחור הסבר משלו ומשאיר את הנושא - ולצדו חלקים שוונקובר היתה מעדיפה להדחיק - בשיח הציבורי של העיר הפסטרולית.

     

    "אני מודה שמעולם לא נתקלתי בתופעה מסוג זה", הבהיר ל-CBC הפתולוג הראשי של מחוז בריטיש קולומביה, טרי סמית. אולם גם הוא, כמו קנדים רבים, הודה שהפרשה עוררה בו שאלות ותהיות. "זה מסוג הדברים שנותן לדמיון פשוט להשתולל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מוצג מס' 6. הנעל שנמצאה בארה"ב
    צילום: AP
    הצד היפה שלה. ונקובר
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    זיכרון כואב. הרוצח פיקטון
    צילום: איי פי
    המסתורין לא דועך. חופי ונקובר
    צילום: רויטרס
    צילום: איי פי
    עיר המגפיים? (אילוסטרציה)
    צילום: איי פי
    מומלצים