שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ו' הריכוזיות: הפרדת אחזקות פיננסיות מריאליות
    בתום שנה של עבודה, המליצה הוועדה על איסור החזקה בגוף פיננסי על ידי תאגיד ריאלי. חברי הוועדה נמנעו מלאסור על קיום פירמידות, אך אמרו כי מדובר ב"כשל שוק" והציעו לחזק את בעלי מניות המיעוט. עוד המליצה הוועדה לחזק את הממונה על ההגבלים ולהתייחס לשיקולי ריכוזיות בהפרטת נכסי מדינה

    הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק הישראלי פרסמה בצהריים (ב') את מסקנות הביניים שלה, בתום עבודה שנמשכה כשנה. המסקנות הוצגו בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, יובל שטייניץ, ומנכ"ל האוצר הפורש, חיים שני, שעמד בראש הוועדה. מסיבת העיתונאים הועברה בשידור חי ב-ynet.

     

    ועדת הריכוזיות - כותרות אחרונות ב-ynet:

     

    על פי המסקנות, בעלי הון בישראל לא יוכלו עוד להחזיק בו זמנית בחברה פיננסית גדולה ובחברות ריאליות גדולות. בנוסף, ממליצה הוועדה על שורת צעדים שיעבירו את הכוח לחברות גדולות במשק מידיהם של בעלי השליטה לידי בעלי מניות המיעוט. כמו כן, הומלץ להכיל הגבלה על יצירת פירמידות חדשות והממונה על ההגבלים העסקיים יהפוך לגורם חזק יותר שיוכל לאשר או לפסול רכישות, מיזוגים והפרטות.

     

    הפרדה בין נכסים ריאליים לפיננסיים

    המלצתה המרכזית של הוועדה היא "איסור שליטה או החזקה בגוף פיננסי משמעותי על ידי תאגיד ריאלי משמעותי או על ידי השולט בתאגיד ריאלי משמעותי". תאגיד פיננסי משמעותי, על פי הוועדה, הוא כזה שמנהל נכסים מעל 50 מיליארד שקל (כ-2.5% מכלל הנכסים הפיננסים במשק). תאגיד ריאלי משמעותי הוא תאגיד שפדיון המכירות שלו הינו מעל 8 מיליארד שקל (כחצי אחוז מכלל הפדיון במשק) ומאזן מעל 20 מיליארד שקל.

     

    החזקה ריאלית או פיננסית? ()
    החזקה ריאלית או פיננסית?

    לצפייה בגודל המלא

     

    עוד ממליצה הוועדה בהקשר זה, להגביל כהונה בו זמנית של דירקטורים בגוף פיננסי משמעותי ובגוף ריאלי משמעותי. הוועדה קבעה, כי יינתן לגופים זמן של ארבע שנים לביצוע ההפרדות הנדרשות.

     

    הפירמידות: חיזוק בעלי מניות המיעוט

    בעניין הפירמידות הוועדה נמנעת מלאסור על קיום פירמידות, אך היא "מזהה כשל שוק שדורש את התערבות הממשלה בנושא". במסקנות נכתב, כי המבנה הפירמידלי "אינו אסור על פניו אך קיים בו פוטנציאל גבוה לניצול בעלי מניות המיעוט בתוך הפירמידה על ידי בעל השליטה בפירמידה. כן הוא מעורר בעיות של תחרותיות ובמקרים מסוימים גם בעיות של יציבות כלל משקית.

     

    "הוועדה המליצה על כלי ממשל תאגידי שיבטיחו שכל חברה במבנה תתנהל על פי האינטרסים של כלל בעלי מניותיה ולא על פי האינטרסים של בעל השליטה בלבד". 

    הקבוצות הגדולות - השוואה בינלאומית ()
    הקבוצות הגדולות - השוואה בינלאומית

    לצפייה בגודל המלא

     

    מנכ"ל האוצר, חיים שני, התייחס לנושא הפירמידות, ואמר: "חשוב היה לנו להגדיר בעצם במי אנחנו מטפלים - בחברות שיש בהן פער משמעותי בין ההון ואמצעי השליטה, וככל שהפער הזה גדל יש סיכוי להבדל באינטרסים בין בעל השליטה למחזיקי האג"ח. לדוגמא - בעל שליטה של 51% בחברה א', דרכה הוא שולט בחברה ב' ובחברה ג', למרות שבחברה ג' יש לו רק 13% מההון. לכן הגדרנו את החברות כ"חברות פער" בו לבעל השליטה אין בהכרח את הרוב".

     

    "המבנה הפירמידלי מאפיין מאוד את השווקים המתפתחים. אנחנו יודעים שלמבנה פירמידה יש פוטנציאל ללא מעט בעיות. הבעיה המרכזית היא פער אינטרסים של בעל השליטה - באמצעות החברות בהן הוא שולט הוא יכול לתת הנחיה, לדוגמא, לחברה ג' להעביר אליו 100 שקל. הוא יקבל את היתרון מה-100 שקל, למרות שזה יעלה לו רק שלושה שקלים והשאר יהיה על חשבון הציבור".

     

    שני ציין כי לצורך טיפול בנושא הפירמידות ממליצה הוועדה בין היתר על "חיזוק כוחם של בעלי המניות המיעוט שיקבלו סמכות אישור של החלטות משמעותיות כמו "רכישה של פעילות משמעותית, רכישה של גרעין שליטה בחברה ציבורית וגיוס הון בהיקף משמעותי".

     

    חברי ועדת הריכוזיות (משמאל): יוג'ין קנדל, חיים שני, שמואל האוזר ודיוויד גילה (צילום: עומר מרון) (צילום: עומר מרון)
    חברי ועדת הריכוזיות (משמאל): יוג'ין קנדל, חיים שני, שמואל האוזר ודיוויד גילה(צילום: עומר מרון)

     

    שני הזכיר המלצות נוספות בעניין זה: "1. חיוב של חברות הפער לכך ששליש מחברי הדירקטוריון יהיו דירקטוריונים חיצוניים. 2. שכר בכירים - בחברות פער אנחנו ממליצים על מהלך חדש בו שכר הבכירים... יאושר ע"י רוב מבעלי המיעוט. 3. בעסקאות עם בעלי עניין ובמקרה של מכירת נכסים - אנחנו ממליצים על תהליך של "אמץ או נמק" - לא ניתן יהיה להשתמש רק בהערכת שווי אלא החברה תצטרך להראות שהיא עשתה תהליך תחרותי כמו מכרז, ואם לא היא תצטרך להסביר למה".

     

    המלצה נוספת שהזכיר שני, היא "עידוד אקטיביזם של מוסדיים לדוגמא - הצורך בין המוסדיים לתאם עמדות באופן שיהיה חוקי לקראת האסיפה הכללית". הוועדה גם התייחסה לזכויות ההצבעה והציעה כי "בעל השליטה בחברות פער יוכל להצביע רק לפי האחוז שלו בהון".

     

    הפרטה: לא להסתכל רק על המחיר

    בנוסף, ממליצה הוועדה להרחיב את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים. על פי ההמלצות, בית הדין יוכל לכפות שינויים בקבוצות ריכוז. 

     

    שני התייחס גם לעניין ההפרטות ואמר: "מה שעמד לנגד עיני המדינה עד היום כאשר הקצתה תשתיות לאומיות במכירה או בזיכיון היה בעיקר המחיר. הוועדה ממליצה מהיום להסתכל לא רק על מי משלם הכי טוב - אלא גם על מי מקבל את השליטה או את הבעלות על תשתית קריטית של המדינה, כדי להבטיח שתשתיות של המדינה לא יפלו בהכרח בידי מעטים.

     

    "אנחנו ממליצים כי בכל הפרטה תהיה חובת התייעצות ענפית עם הממונה עם ההגבלים העסקים, וגם שבכל מכירת זיכיון או העברת נכס של מעל 150 מיליון שקל, תהיה חובת התייעצות. תהיה רשימה מסודרת של כל התשתיות החיוניות, ותהיה ועדה קבועה ל-5 השנים הקרובות, שיהיה חובה להתייעץ איתה על שיקולי ריכוזיות בכל מקרה של הפרטה כזו או תהליך של מתן זיכיון".

     

    נתניהו: היעד - תחרות למען הורדת יוקר המחיה

    ראש הממשלה אמר במסיבת העיתונאים: "הקמתי את הוועדה לפני שנה, כי ראיתי בעיה ביוקר המחיה במשק. הצרכן הישראלי, השכר שלו עלה, אבל כשהוא בא למלא את המוצרים בעגלה בסופר, הוא מגלה שזה הולך ונעשה יותר יקר ונשאר לו פחות כסף. אנחנו יכולים להשוות את זה למחירים של מוצרים בעולם, הישראלי משלם יותר על מוצרים ויותר על שירותים. התחרות אינה אויב לצרכן, היא מורידה מחירים, היא מטיבה את השירות. היעד שלי הוא להגביר את התחרותיות במשק כדי להוריד את יוקר המחיה".

     

    "הישראלי משלם יותר". נתניהו (צילום: משה מילנר, לע"מ) (צילום: משה מילנר, לע
    "הישראלי משלם יותר". נתניהו(צילום: משה מילנר, לע"מ)

     

    נתניהו הוסיף: "אנחנו רוצים להבטיח 2 דברים - שתהיה תחרות הוגנת ומנגד לא רוצים לפגוע בעסקים... אנשי העסקים מובילים את הכלכלה, והם מייצרים את עיקר הערך המוסף של הכלכלה".

     

    נתניהו התבקש להתייחס לטענה כי בעבר הוועדה להגברת התחרותיות (ועדת בכר) הביאה לתוצאה הפוכה לחלוטין - ייקור דמי הניהול לחוסכים ולהעלאת רמת הסיכון למשקיעים, ואמר: "ועדת בכר הגדילה את האשראי במשק, וכתוצאה מכך המשק צמח ב-5%. משקים אחרים קרסו, ואנחנו סגרנו את הפערים של כלכלת ישראל מול כלכלות מרכזיות באירופה. כל זה לא היה אפשרי לולא הצמיחה, והיא התאפשרה ועל ידי רפורמות מסוימות ועל ידי ועדת בכר".

     

    נתניהו אמר כי ועדת הריכוזיות "מסקנות ועדת הריכוזיות יביאו לשינויים מהותיים במשק הישראלי ולביטול המצב השורר בו מזה עשרות שנים של מעורבות ושליטה גדולה של קבוצות מעטות".

     

    שטייניץ: המגזר העסקי ירוויח משק משוכלל 

    שר האוצר שטייניץ אמר כי מסקנות הוועדה טובות לציבור הצרכנים, לציבור החוסכים, אך גם לסקטור העסקי. "זו לא ועדה של נגד, אלא ועדה של בעד. הוועדה חיונית במיוחד לאנשי העסקים, כי אם התוצאה היא משק תחרותי יותר, משוכלל יותר, שפועל בצורה יעילה וטובה יותר, זה אומר שהרוב המכריע של היזמים ושל אנשי העסקים והחברות השונות יצא נשכר. התוצאה היא שישראל תהיה מקום אטרקטיבי לעשיית עסקים וזה בראש ובראשונה משרת את ההתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל". 

     

    שר האוצר אמר, כי מדובר ב"דו"ח רציני מאוד, מעמיק, ממצה, אני מעיז לומר פורץ גבולות ודרכים חדשות בכלכלה העולמית.

     

    "הדו"ח הזה יוגש לממשלה כדו"ח סופי בעוד שלושה חודשים, בתווך יהיה תהליך של שימוע. יש הרבה חברות וגורמים שמושפעים מכך, הם ירצו לומר את דברם ותהיה להם ההזדמנות לכך".

     

    בוועדה היו חברים, פרט לשני ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי שפרש לאחרונה, עוד 7 אישי ציבור: יו"ר הרשות לניירות ערך, שמואל האוזר; המפקח על הבנקים, דוד זקן; המשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג; הממונה על שוק ההון והביטוח, עודד שריג; הממונה על ההגבלים העסקיים, דייוויד גילה; המשנה ליועץ המשפטי, אבי ליכט וראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל.


    פורסם לראשונה 19/09/2011 11:51

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נתניהו, שטייניץ ושני בעת קבלת המסקנות
    צילום: משה מילנר, לע"מ
    בנימין נתניהו
    צילום: משה מילנר, לע"מ
    חיים שני
    צילום: עומר מרון
    יובל שטייניץ
    צילום: עומר מרון
    מומלצים