החמאס ייפגע והחקירה רחוקה: לא לפחד מהאג
מהלך פלסטיני מוצלח באו"ם יסלול אולי את דרכם גם לבית הדין הפלילי הבינלאומי, אך הדרך משם עד לפתיחת חקירה נגד ישראל רצופה מכשולים, בהם כאלה שיפגעו בפלסטינים עצמם. פרשנות
מדינה פלסטינית המיוצגת בהאג? אחד הטיעונים המועלים כנגד המהלך הפלסטיני באו"ם נובע מהחשש הישראלי מהחלת סמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג על מעשים בשטח הפלסטיני. המאבק הפלסטיני להצטרף לבית הדין נתקל עד עתה בקשיים, אך תפנית מדינית ודיפלומטית באו"ם עשויה לסלול את דרכם פנימה, גם אם לא לפעילות אקטיבית שתבחן את מדיניות ישראל בשטחי הרשות.
לקראת הצבעה באו"ם - כותרות אחרונות ב-ynet:
עוד בערוץ החדשות :
בית דין זה הוקם מכוח אמנת רומא והחל לפעול ביולי 2002 במטרה להעמיד לדין מי שמבצע פשעים חמורים של רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. לפי חוקת בית הדין, יכולות להצטרף אליו רק מדינות. לפני כשנתיים, פנו הפלסטינים וביקשו להחיל את סמכות השיפוט שלו על שטחם, אך ישראל התנגדה לבקשה בטיעונים שונים, ובראשם אי היותה של הרשות הפלסטינית מדינה. התובע הכללי של בית הדין טרם הכריע בבקשה זו. אחת ההנחות הרווחות היא כי הכרה בינלאומית רחבה במדינה פלסטינית תביא לכך שבית הדין יכיר לבסוף בסמכות השיפוט שלו על השטח הפלסטיני.
להכרה כזו יש מספר השלכות. ראשית, סמכות השיפוט של בית הדין היא טריטוריאלית ופרסונלית - וחלה בכל השטח הנתון ועל אזרחי המדינה החברה. במובן זה, היא תחול גם על מעשים של הפלסטינים עצמם, ובאופן משמעותי יותר - גם על מעשים של החמאס. שנית, היא מאפשרת לפלסטינים להגיש תלונות לבית הדין כנגד חיילי צה"ל על מעשים שבוצעו בשטחים הפלסטינים. שלישית, היא תאפשר להנהגה הפלסטינית לעשות שימוש בבית הדין כדי לקדם אינטרסים פלסטינים לאומיים, ובראשם ניגוח ישראל בנושא ההתנחלויות, שכן על פי חוקת בית הדין העברת אוכלוסיה ישראלית לשטח כבוש יכולה להיחשב כפשע מלחמה.
על אף המשמעות של השלכות אלו, יש להיזהר מהנטייה לקבוע כי עצם סמכות השיפוט משמעה כי יום לאחר ההכרה בית הדין הפלילי הבינלאומי יתחיל לעסוק בנושא הישראלי-פלסטיני. לתובע הכללי של בית הדין יש סמכות רחבה
להחליט באילו מקרים תיפתח חקירה ואילו יובאו לבית הדין. עד עתה, למרות אלפי תלונות שהוגשו לבית הדין, התובע הכללי פתח בחקירה רק במספר מקרים מצומצם, רובם ככולם באפריקה. אחת הסיבות לכך היא הניסיון ליצור לעצמו לגיטימציה כדי שגם מדינות נוספות שאינן חברות בו, ובהן מדינות משמעותיות ביותר כמו ארצות הברית, רוסיה, הודו וסין, ישקלו להצטרף אליו בעתיד. על כן האפשרות לפיה התובע הכללי יחליט לפתוח בחקירה נגד ישראלים מיד לאחר ההצטרפות הפלסטינית קיימת, אך נראית כלא סבירה.
מעבר לכך, לישראל תעמוד הגנה משפטית שנובעת מעקרון המשלימות. עקרון זה קובע כי אם למדינה יש מערכת משפטית שמסוגלת לחקור את עצמה ולהעמיד לדין במקרי הצורך, הרי שבית הדין לא יוכל לדון בנושא. בנקודה זו חשובות מאד המלצות ועדת טירקל בחלק ב' של הדו"ח לבדיקת אירועי המשט לעזה - שטרם פורסם. חלק זה נועד לבחון את שיטת החקירות הישראלית ועמידתה בכללי המשפט הבינלאומי. ככל שהשיטה הישראלית תזכה לגיבוי נרחב יותר, כך יקל על ישראל להדוף ניסיונות לגרור את ישראל לערכאות בינלאומיות.
על רקע זה, החשש הישראלי מסמכות השיפוט של בית הדין צריך להיות מפוכח. בית הדין לא ימהר להיכנס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולישראל יש כלים משפטיים להגן על עצמה ועל אנשיה. אסור שחשש זה כשלעצמו ישמש נימוק להתנגדות הישראלית למהלך הפלסטיני, שכן משעה שההצעה הפלסטינית צפויה לרוב גדול בעצרת הכללית, התהליך של קניית סמכות יצא לדרך והתנגדות ישראלית לא תעלה ולא תוריד.
עו"ד רואי קידר הוא היועץ המשפטי לשעבר של המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה ומשמש כיום כמנכ"ל מכון ראות
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: EPA")
