שתף קטע נבחר

כדורים מעל ברודוויי

מטוויטו ועד אברג'ל: ככה עבדה רשת האקסטזי הישראלית בניו יורק עד שהצליחו לעבוד עליה

את התרכובת הכימית MDMA רקחו לראשונה המייסדים של חברת הפרמקולוגיה הגרמנית Merck בשנת 1912. חלפו 50 שנה עד שגם אסכולת הפסיכאטריה של קליפורניה גילתה את הסממנים המענגים של התרכובת, שזלגה מהר מאוד מסדנאות התרפיה באוניברסיטת ברקלי לקומונות של הביטניקים, מסן פרנסיסקו ועד לוס אנג'לס.

 

רשויות החוק מיהרו להכניס את ה־MDMA לרשימת החומרים המסוכנים, ובמשך 15 שנה הן נאבקו בפרמקולוגים אשר נהגו לשנות את מרכיבי הגלולה ולהחזיר אותה למדפים כתרופה פסיכיאטרית שמרככת התמודדות רגשית עם מצבים קשים של פוסט־טראומה וסרטן סופני. בינתיים נהנה ה־MDMA מפריחה גדולה דווקא במועדונים של טקסס, שם הוא נמכר באופן חוקי וקיבל את השם המסחרי "אקסטזי". לצד תיאורים פסטורליים בעיתוני התקופה על תחושות המשתמשים ("מגע של קטיפה, סאונד של דייויד בואי וניחוח של שמפו") נרשמו גם תקלות שהסתיימו בחדרי מיון עם הפרעות בקצב הלב, התייבשות, הזיות, נזקים מוחיים וכמה מקרי מוות.

 

ב־1988 הצליחה הרשות האמריקאית למלחמה בסמים להעביר בקונגרס מהלך שהוציא מחוץ לחוק את ה־MDMA על נגזרותיו. מאז הפסיקו חברות התרופות לייצר את התרכובת, והיא נעלמה לחלוטין מהשוק האמריקאי - אבל לא להרבה זמן, שכן בתחילת שנות ה-90 התחילו לייצר את האקסטזי במעבדות פיראטיות בהולנד.

וכמה עוברים מתחת לרדאר? משלוח אקסטזי שנתפס (צילום: דודו בכר) (צילום: דודו בכר)
וכמה עוברים מתחת לרדאר? משלוח אקסטזי שנתפס(צילום: דודו בכר)

 

בראש הרשת הישראלית שהביאה לראשונה את האקסטזי מאירופה לארצות הברית עמדו שני עבריינים. האחד הוא המייסד, יהודה (ג'ודי) בן עטר, אימת העבריינים הישראלים בלוס אנג'לס, שבה התיישב מאז שנמלט מירושלים בגיל 18 עקב מעורבותו בשרשרת החיסולים של כנופיית הקטמונים בשנות ה־80. ב־1995 חבר אליו עודד טוויטו, עבריין חיפאי עם רקורד ישראלי של הריגה וסחר בהרואין. טוויטו נעצר ב־2001 בברצלונה והוסגר לאמריקאים עקב פנייה אישית של הנשיא ג'ורג' בוש (הבן) לראש ממשלת ספרד. שלוש שנים לאחר ההסגרה מת טוויטו מהתקף לב במהלך אימון גופני על מדרגות בית המעצר בניו יורק. 

 


 

בשנים הראשונות, לפני שהפיגוע במגדלי התאומים יצר שינוי ברמות האבטחה בארצות הברית, כדורי האקסטזי נשלחו מאירופה באמצעות חברות שילוח בינלאומיות. לפי סטיב הייגר, גם הממונים על השינוע גילו יצירתיות: "קנינו למשל מפעל קטן לשוקולד בבלגיה, והיינו שולחים את הכדורים בתוך אריזות השוקולד. בהמשך פנינו לחברה לשיווק שוקולד בניו יורק ושילמנו להם כדי שיביאו לנו את השוקולד מבלגיה. מתוך 200 קופסאות, 50 היו מלאות באקסטזי. אחרי שקיבלנו את המשלוח היינו מפזרים קופסאות מלאות שוקולד בלגי ברחובות ניו יורק".

 

אחרי תפיסה ראשונה של שני ישראלים באוגוסט 1995 נחשפה שיטת המשלוחים, והרשת עברה לשירותי בלדרות. ב־98' נעצר גם סטיב הייגר, בעקבות מלכודת שטמנה לו סוחרת סמים בעסקה של 7,000 כדורים. "אייזיק הפקיד צ'ק בנקאי של מיליון דולר ושוחררתי בערבות", מסכם סטיב את העניין. "אנשים השתגעו, חשבו שדיברתי, אבל לא, יצאתי גבר. מי שחיזק אותי היה ג'ודי, שאחרי שבועיים חזר לזיין אצלי בדירה, ובעקבותיו בא גם טוויטו. גם אני חזרתי לשגרה שלי, העלמתי מהם 30 אלף כדורים שהשוטרים לא מצאו".

 

בלשי ה־DEA מצאו בטלפון הסלולרי של סטיב מספרים של כמה בלדריות ואנשי קשר, וכך העמיקו את החדירה לרשת הישראלית; סטיב מצידו חושב שהנפילה התחילה בגלל הביטחון המופרז של טוויטו. האמת נמצאת כנראה באמצע. "עודד היה בוס אגרסיבי מאוד, ואנשים החזיקו ממנו אל פאצ'ינו", אומר סטיב. "הוא גם היה גרידי, היה שולח חבילה מאירופה וממהר אחריה לניו יורק דרך מעבר גבול לא חוקי בקנדה רק כדי לאסוף את הכסף בעצמו. הרשת מכרה מיליוני כדורים, אבל הוא התעקש למכור מאחורי הגב לקליינטים שלו ולהרוויח עוד 10,000 דולר. הבעיה הכי גדולה שלו היתה התשוקה לקוקאין ולבחורות. טוויטו אהב להריח ולבלות עם החשפניות, שהיו גם בלדריות. בסוף נתפסה אחת הבחורות עם 150 אלף כדורים והעידה נגדו. היא ידעה לזהות אותו כי הוא בילה איתה. בהמשך זיהו אותו עוד בחורות שנתפסו. אם הוא לא היה מבלה איתן, הן לא היו יודעות שהוא הבוס".

 

ב־1999 יצא טוויטו מהתמונה בעקבות מצוד בינלאומי אחריו וסדרת מעצרים בצרפת ובספרד, עד שהוסגר לארצות הברית ב־2001. את מקומו תפס קוקי, וסטיב מספר שהכיר לו בלדרים מסוג חדש: בחורי ישיבות מברוקלין, חרדים עם תשוקה לכסף, בילויים ומוזיקת ראפ מז'אנר מתיסיהו. אלא שהמפה המודיעינית כבר נפרסה אז במלואה בפני חוקרי ה־DEA, וחברי הרשת נעצרו בזה אחר זה. בפברואר 2002 נעצרו בניו יורק וישראל הייגר ואנשי הקשר למעבדות באמסטרדם, עד 2003 נעצרו גם קוקי וג'ודי.

 

"הישראלים חשדו שאני מדבר עם המשטרה. בפגישה מקרית עם ג'ודי במעצר אמרתי לו, 'ממני אל תדאג. מהקטן תדאג, מקוקי'. בסופו של דבר כולם עשו עסקאות טיעון. קוקי נשפט ל־17 שנה וג'ודי ל־20. כשהם שוחררו אחרי חמש שנים בלבד, האנשים הבכירים בארץ שפיקפקו בי נדהמו לשמוע שקוקי הפליל את ג'ודי - שבעצמו העיד נגד חי וקנין מפרשת האברג'לים, ודווקא הדוס האשכנזי יצא בסדר" (קוקי בתגובה: "הורשעתי רק במימון משלוחי סמים, ומעולם לא הפללתי אף אחד"; ג'ודי בתגובה: "העדות שלי לא הכניסה איש לבית סוהר").

 

בזמן שצוותי ה־DEA בניו יורק ובאירופה מוטטו את הרשת של טוויטו וג'ודי, צוותים נוספים החלו לעבוד על הרשת שלכאורה הפעיל אז מאירופה יצחק אברג'ל. אברג'ל עומד כעת למשפט על ניהול ארגון פשע, הברחת מיליוני כדורי אקסטזי לארצות הברית, ורצח עבריין ירושלמי שגנב משלוח אקסטזי שהעבירו אנשיו בהולנד לעבריינים חיפאים בלוס אנג'לס.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אקסטה להמונים
צילום: דן בלילטי
לדין על הברחת מיליוני כדורים. יצחק אברג'יל
צילום: גיל יוחנן
מומלצים