שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    המכשול הבא של טרכטנברג: הייאוש הציבורי

    המניפסט של טרכטנברג, שמקיף כמעט את כל תחומי החיים, לא יכול להזיז תקציבים או לפרק מונופולים, אולם הישגו הוא בעצם ההצהרה של עובדי ציבור בכירים המכירים במחויבות השלטון לאזרחיו, עם חותמת רשמית של האוצר. המאבק הבא של טרכטנברג הוא באינטרסנטים ובציבור המיואש מרוב רפורמות

    במבט ראשון, נדמה שהמסקנה הראשית של ועדת טרכטנברג היא שיש לייסד את המדינה מחדש. הספר עב הכרס שהנפיקה הוועדה בפרק זמן בלתי נתפש של 50 יום, כולל מאות מסקנות הנוגעות כמעט לכל תחומי החיים במדינת ישראל: פערים חברתיים, עלות המחיה, חינוך, תחבורה, בריאות, יחס למיעוטים, הגבלים עסקיים, ביטחון וכמובן, דיור.

     

     

    קשה לחשוב על תחום אחד של העשייה השלטונית שלא זכה להערות ולהצעות לשינויים. מדובר, כמובן, רק בהצעות ומבלי שהצעות יתורגמו לחוקים שייושמו, לא יוותר הרבה מהוועדה השאפתנית.

     

    ההמלצה שמסמלת יותר מכל את המרחק שיש לעבור בין מסקנות ועדה ליישום מלא היא ההמלצה להנהיג חינוך חובה חינם מגיל 3. מדובר בהמלצה ליישם חוק שנחקק כבר ב-1984 ויישומו נדחה שנה אחר שנה במסגרת חוק ההסדרים בטענה שאין לממשלה מספיק כסף.

     

    לכן החשש הוא כי זה מה שיעלה בגורלן של רבות מהמלצות טרכטנברג. חלקן לא יבשילו לכדי חוק, ואלו שכן יפלו במסגרת רפורמה או בעקבות עבודתה של ועדה אחרת שתבוא עם השנים, מבלי שיספיקו לחולל שינוי של ממש.

     

    הישג משמעותי ראשון: שינוי תמהיל המסים

    הוועדה כן מציגה, עם זאת, שני שינויים מהותיים שיישומם נראה כמעט כמציאות מוגמרת. ראשית, מסקנותיה נותנות לציבור הישראלי שיצא למחאה שינוי בתמהיל המסים, אחד הגורמים המרכזיים לאי שוויון ולהכבדת הנטל על מעמד הביניים בשנים האחרונות.

     

    צוות המיסוי, בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, ממליץ על תיעול מחדש של כ-6 מיליארד שקל מהכנסות המדינה ממסים. החל מהשנה הבאה, ייכנס הכסף הזה לקופת המדינה דרך מסים ישירים, שמוטלים על החברות ועל בעלי המשכורות הגבוהות, ולא דרך מסים עקיפים שמוטלים על האוכלוסייה כולה באופן שווה.

     

    השינוי בתמהיל המסים יבוא לידי ביטוי בהתייצבות המס על הדלק בשנה הבאה ובעקבותיו גם בהתייצבות של מחירי הסחורות המשונעות על ידי דלקים. השירותים לאזרח לא ייפגעו מכיוון שקופת המדינה תפוצה על הכסף שייגרע ממיסוי הדלקים בכסף שייכנס מהעלאת מס חברות וממדרגות המס החדשות על ההכנסות הגבוהות. כמו כן, השינוי יאפשר לבטל את רוב המכסים על יבוא מוצרים, בעיקר מוצרי מזון, ובכך אולי יוזיל את עלותם לצרכן.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    השינוי בתמהיל המסים יאושר ככל הנראה. בנק ישראל כבר טוען בגלוי מזה שנתיים שהמס הישיר בישראל נמוך מדי וגם מינהל הכנסות המדינה יצא בהצהרה דומה ממש עם פרוץ המחאה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמנם ידוע בהתנגדותו לנסיגה ממתווה הפחתת מס החברות ומס הכנסה, אך במצב שבו שני יועציו הכלכליים הבכירים, קנדל ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר, תומכים במהלך, קשה לדמיין כי הוא יתנגד.

     

    הישג משמעותי שני: המימון כלול בהמלצות

    ההישג המשמעותי השני הוא העובדה שלמסקנות הוועדה מצורפת הבטחה חתומה מצד ראש הממשלה לפינוי המקורות התקציביים למימושן. עוד לפני צאתו לעצרת האו"ם חתם נתניהו על קיצוץ בתקציב הביטחון ועם שובו אישר לחברי הוועדה להציג באופן רשמי את הקיצוץ כמקור למימון המלצותיהם.

     

    הקיצוץ בתקציב הביטחון, בשיעור של 2.5 מיליארד שקל בשנת 2012 ו-3 מיליארד שקל ב-2013, יצטרף לסכום של 1.7 מיליארד שקל מהרזרבה הכללית של התקציב הדו שנתי ויחדיו יספק את הסכום הנדרש למימון ההמלצות בתחום החינוך, הדיור והתחבורה.

     

    ההסכם החתום עם ראש הממשלה כולל גם החלטה חשובה ותקדימית, לאפשר לראשונה פיקוח חיצוני של משרד האוצר על תקציב הביטחון ועל המשכורות שיוצאות ממשרד הביטחון. הפיקוח שהושג רק לאחר לחץ שהפעיל שר האוצר, יובל שטייניץ, על ראש הממשלה, עשוי לחסוך עוד מיליארדים רבים בשנים הקרובות ולפנות יותר מקורות תקציביים לטובת ההוצאה האזרחית.

     

    ההמלצות רבות מספור וגם אם יתקבלו וייושמו, אין לדעת עד כמה הן ישפיעו על יוקר המחייה ועל מצב השירותים לאזרח. אך לכל הפחות, מסקנות טרכטנברג מונחות על שולחן הממשלה עם חותמת ההסכמה של אגף התקציבים.

     

    הסטודנטים צופים בהגשת הדו"ח (צילום: נועם מושקוביץ) (צילום: נועם מושקוביץ)
    הסטודנטים צופים בהגשת הדו"ח(צילום: נועם מושקוביץ)

     

    פקידי האוצר לא יוכלו לטעון הפעם כי התחייבו להוצאות לא אחראיות מבלי להיוועץ עימם, לא לאחר שראש אגף התקציבים החדש, גל הרשקוביץ, עמד בעצמו בראש הצוות שהמליץ על הרפורמה בשירותים לאזרח שכוללת הרחבה ושיפור של התחבורה הציבורית, הנהגת יום לימודים ארוך, יישום חינוך חובה חינם מגיל 3 ועוד הצעות רבות.

     

    הישג משמעותי שלישי: הכרה במחויבות השלטון לאזרחיו

    מעל הכל, חברי ועדת טרכטנברג הגישו לחברה הישראלית חזון מוסדר לאותו מושג חמקמק שנישא בפיהם של המפגינים בכיכרות בחודשיים האחרונים – "צדק חברתי". הוועדה ניסתה לזכך את הדרישה הזאת, להגדיר מהו אותו צדק חברתי ולפרוט אותו להשקפת עולם סדורה שממנה יוצאות מסקנות לפעולה ממשית.

     

    על פי מסקנות ועדת טרכטנברג, צדק חברתי הוא מצב שבו אזרחי המדינה מתוגמלים בהתאם למידת התרומה שלהם לחברה ולנכונותם לקחת חלק בכוח העבודה ולשמור על כללי המשחק החברתיים, לא לנצל ולא להפר את החוק.

     

    במצב של צדק חברתי כל אזרחי המדינה זוכים לתנאי פתיחה שווים, ומאף אזרח לא נשללת הזכות למצות את הפוטנציאל הטמון בשל חוסר נגישות לחינוך ראוי, למקורות תעסוקה ולהשתתפות בשוק החופשי. ולבסוף, כששורר צדק חברתי כל אזרח יודע כי במידה והגורל התאכזר אליו, רשת הביטחון של המדינה תשמור על זכותו למינימום מסוים שיאפשר לו לחיות בכבוד.

     

    את ההשקפה הזו פרטה הוועדה ל-10 עקרונות מנחים לחברה צודקת יותר: העלאת חלקה של ההוצאה האזרחית על חשבון ההוצאה ביטחונית; קביעת יעדים להגדלת התעסוקה, להקטנת העוני ולהקטנת אי השוויון; התייחסות לצמיחה כאל עלייה באיכות החיים ולא רק בעוצמת הפעילות הכלכלית במשק; חלוקה הוגנת יותר בין הון לעבודה; השתלבות בתעסוקה של ערבים וחרדים; מניעת מונופולים וריכוזיות; שמירה על חוקי העבודה ועל כללי משחק הוגנים בשוק החופשי; הגדרת אחריות הממשלה לשירותים אזרחיים; דגש על איכות, זמינות ויכולת מדידה ואכיפה בהפרטה של שירותים לאזרח; טיפול בכשלים בשירות הציבורי וטיפוח אתוס של שירות ציבורי כשליחות; ולבסוף, כינונה של דמוקרטיה השתתפותית, שבה הציבור מנהל הידברות מקוונת ומתמדת עם הממשלה.

     

    וזהו ההישג המשמעותי השלישי שעולה מהמלצות הוועדה: למניפסט הזה של ועדת טרכטנברג אין יכולת להזיז תקציבים או לפרק מונופולים, אך מהיום הוא מונח שם, כהצהרה של קבוצת עובדי ציבור בכירים שמכירים במחויבות השלטון לאזרחים, המודים בכך שהתערבות ממשלתית אינה מילה גסה, המצהירים על כך שלצמיחה כלכלית אין ערך במשק שבו הפערים בין עשירים לעניים גדלים משנה לשנה.

     

    הקרב הבא: מאבק בייאוש הציבורי

    כעת יחל הקרב על יישום מסקנות הוועדה. עם תום הצגת המסקנות נדמה היה כי יותר משחבריה נערכים להתמודדות עם בעלי האינטרסים שעשויים להיפגע מהעלאות המס וההצעות להגבלת הריכוזיות בענפים שונים, הם נערכים למאבק בייאוש של הציבור הישראלי, ששבע כבר מוועדות ורפורמות ואיבד אמון בכל פתרון שהשלטון מייצר.

     

    "המחאה נתנה רוח גבית לשינוי דרמטי", אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא, אייל גבאי. "דרכנו על הרבה יבלות ונגענו בהרבה מוקדי כוח שבהם חשבו שלעולם חוסן והם ימשיכו ליהנות מכיסו של הציבור. היום הם כולם שומעים את המסקנות ורועדים.

     

    "אם יהיה עכשיו גל של אמירות כי המסקנות לא יאושרו ולא ייושמו, אז בעלי האינטרסים ירכבו עליו. אסור לבוא עכשיו ולהגיד זה לא טוב. צריך לבוא בדרישה לממשלה ליישם את המסקנות וכמה שיותר מהר. אני, החל מהיום, אצטרף לדרישה הזאת בתור אזרח".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מנואל טרכטנברג מציג את הדו"ח
    צילום: נועם מושקוביץ
    מארגני המחאה מתנגדים להמלצות
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים