שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    דרור משעני: גשש בלש משכנע

    הצירוף הבעייתי ביסוד הספר "תיק נעדר" של דרור משעני הוא בנייה מלוטשת של העלילה מכאן - וחולשה כזו ואחרת בדמויות. אך בכל זאת מדובר על סיפור בלשי מהנה עם כותרת קולעת

    לא מעט רומנים בלשיים נופלים בשלב התעלומה (לא מותחת, מנוחשת מוקדם מדי וכו'), ובין אלה שמצליחים בשלב התעלומה, נכשלים לא מעט בשלב הפתרון (דחוק, מופרך וכיו"ב). "תיק נעדר" של דרור משעני צולח במיומנות את שני השלבים: זה ספר מותח עם פתרון מפתיע ומשכנע, ולמרות חולשותיו בתחומים אחרים, ניכרת שליטתו של משעני במדיום הבלשי, הכוללת למשל שתילת רמזים ויצירת מסיחים במינון ובזמן הנכון.

     

    עטיפת "תיק נעדר". היעלמות מיסתורית של נער מופנם (עטיפת ספר) (עטיפת ספר)
    עטיפת "תיק נעדר". היעלמות מיסתורית של נער מופנם
     

    הדרך בה הולך חוקר התעלומה, מדגיש את כוחה ומקוריותה של העלילה. במרכז הסיפור עומדת היעלמות מיסתורית של נער בדרכו לבית הספר, המובאת לטיפולו של חוקר משטרתי ששמו אברהם אברהם. הוא קצת איחר לפתוח בחיפושים וחש אשמה על כך, והוא התרחק מהאינסטינקטים שלו מתוך הצטברות של עייפות ובדידות - אבל הוא כאן כדי להישאר ולהמשיך בשאר ספרי הסדרה, כמצוין בסוף, אולי אפילו ביחד עם השוטרת הסלובנית הגואלת אותו מבדידותו בפרק האחרון. על פי מעט הרומנטיקה כאן, לא בטוח שמשעני שוחה בתחום הרגשי הזה באותה נוחות כמו בעלילת הפשע, אבל זה ייבחן כאמור בהמשך.

     

    יש איזו דלות ושבלוניות מסוימת גם בציור הדמויות, והקורא בקושי זוכר איך בסופו של דבר נראה הגיבור (נמוך, מוצק ושחרחר, נדמה לי), ולא בדיוק יודע איך נראה הבלש הצעיר שרפשטיין שקורא תיגר על הגיבור, ואם הקורא זוכר קצת יותר איך נראה החוקר אליהו מעלול - "נמוך קומה, רזה מאוד וכהה. עיניו השקועות מעט היו גדולות וסבלניות" - זה בעיקר בזכות המילה המעניינת "סבלניות", ובזכות השם המעניין מעלול.

     

    עניין מהותי יותר הוא השרטוט הנפשי המפוקפק במיוחד של אחת מדמויות המפתח כאן, שכנו של הנער הנעדר, מורה בתיכון בעל יומרות ספרותיות. כשהוא רואה לראשונה את ניידות המשטרה ליד בית הנעדר, הוא חש שהתגלתה לו לידתו כסופר ("היתה בו התפוצצות פנימית, מעין לידה לא צפויה", כותב משעני בהגזמה פראית). וכך משגר אותו מורה מכתבי התחזות בשם הנער אל הוריו המודאגים, מכתבים שאמורים להיות המצע לספרו החדש.

     

    אז לא רק שהמורה עצמו לא ער למופרעות הקשה, האינפנטילית והפלילית שבמעשיו,

    גם לא אחרי שאשתו ההמומה, אם ילדם הפעוט, מנסה לאפס אותו, אלא שהקורא מתבקש להאמין גם שרמה כזאת של ניתוק מהמציאות לא נחשפה קודם לכן בנישואיהם ולכן האשה כל כך מופתעת.

     

    מחריד או מפויס

    משעני עומד על קרקע פחות מוצקה גם כשהוא מקדיש פרק שלם בספר לסדנת כתיבה (שבה משתתף אותו מורה שכן), פרק שנועד כמדומה להציג כמה מעמדותיו של משעני עצמו בענייני ספרות, המובאות כאן מפי מנחה הסדנה הכריזמטי. אלא שחלק מהעמדות הן מכלילות ומאוד לא מדויקות - למשל כשהמנחה תוקף בשתלטנות את אחת הכותבות המבוגרות שתיארה פיוס בינה לבין אמה הגוססת: "אני די בטוח שהאשה שישבה בבית החולים ליד אמא שלה לא ביקשה סליחה כשהיא מתה. היא נחרדה...מוות זה לא דבר הרמוני, זה דבר מחריד", טוען המנחה חד משמעית. נכון שמוות הוא מחריד לפעמים, אבל ייתכן בהחלט גם פיוס על סף מוות. למה לא?

     

    זהו אם כן הצירוף הבעייתי ביסוד הספר הזה: בנייה מלוטשת של העלילה מכאן - וחולשה כזו ואחרת בדמויות המלוהקות לעלילה. ובכל זאת, "תיק נעדר" הוא בסך הכל סיפור בלשי מהנה, עם כותרת קולעת (הן לתיק החקירה והן לילקוטו הנעלם של הנער) ועם עיצוב עטיפה (של נועה שניר) יפה מאוד.

     

    "תיק נעדר", מאת דרור משעני. הוצאת כתר. 281 עמ'.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דרור משעני. עולם בלשי מעורבב עם עולם רגשי
    צילום: אריק סולטן
    לאתר ההטבות
    מומלצים