שתף קטע נבחר

לכבוד הגשרים החדשים: מסע להיסטוריית הירקון

לא פחות מ-4 גשרים נחנכים היום בין גדות הנחל העירוני ביותר במדינה. לרגל המאורע נברנו בארכיונים למסע היסטורי בתמונות, בדקנו מה מצב המים שזורמים מתחת וגם מצאנו המלצה לטיול

כמעט 60 שנה אחרי הקמת גשר הירקון המפורסם, החוצה את הנחל בסוף דרך נמיר בתל אביב, ייחנכו היום (ב') ארבעה גשרים חדשים מעל הנחל האורבני ביותר במדינה. שניים מהגשרים הוקמו בחלקו העילי ושניים בחלקו האמצעי. הגשרים יאפשרו תנועת מטיילים בין גדות הנחל בקטעים נרחבים ממזרח לפארק גני יהושע. היום מתאפשרת חצייה לצד השני של הנחל באזור זה רק בשני מקומות שמשמשים גם לנסיעת מכוניות.

 

 

הגשר הראשון, שנקרא גשר בריכת הנופרים, ממוקם באזור מקורות הירקון, ליד בריכת הנופרים, קרוב מאוד לגשר הרכבת שעובר מעל הירקון. השני, גשר בית הבטון, נמצא בסמוך אליו, צמוד לבית הבטון, צפונה לכפר הבפטיסטים, בין מחלף קסם למחלף ירקון.

 

הגשר השלישי נקרא גשר פרוחייה, על שם תחנת הקמח ששרידיה נמצאים במקום. מיקומו: קילומטר אחד מערבית לאבו-רבאח, אתר טחנות קמח, ברביע הצפון מערבי של צומת ירקון. הגשר האחרון - גשר רמת-השרון, נמצא בפרדסי רמת-השרון, קילומטר מערבית לכניסה הראשית לבית עלמין ירקון.

 

הסיינה של תל אביב

"גשר הירקון" המפורסם נבנה לראשונה בשנת 1925 על ידי "סולל בונה" בשיתוף גדוד העבודה התל-אביבי. כעבור 25 שנים הוא נבנה מחדש כחלק מפיתוח דרך "דרך חיפה" ובניית שכונת בבלי ורמת אביב. הוא נבנה מפלדה וצורתו האופיינית עם קשתות תמיכה גבוהות הפכו לסימן ההכר הבולט שלו.

 

קורות הפלדה הקשתיות הפכו לאחד מסמלי תל אביב המתחדשת לאחר קום המדינה בגלל מבנהו המודרני. הגשר אף זכה לאזכורים בשירים רבים והפך לשם של להקה - שלישיית גשר הירקון. שאר הגשרים שמעל ל"נהר של תל-אביב" שתמיד נראה עלוב לעומת ההדסון התמזה והסיינה, לא זכו כמעט לאזכורים.

 

הגשרים החדשים הוקמו בהשקעה של כשני מיליון שקלים במימון המשרד להגנת הסביבה. הקרן הקיימת לישראל והחברה הממשלתית לתיירות הופקדו על הבנייה. הגשרים יחנכו באתר גשר הבטון במעמד השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, ראש עיריית תל אביב רון חולדאי ושאר מכובדים.

 

גשר הבטון (צילום: אייל פרידמן) (צילום: אייל פרידמן)
גשר הבטון(צילום: אייל פרידמן)
 

האם גם הגשרים החדשים יהפכו לאייקוני תרבות? כנראה שלא, מפני שהם הוקמו מחוץ לשטח עירוני. בניגוד לגשר המפורסם ובעל המראה הגרנדיוזי, הגשרים החדשים נחבאים אל הכלים ומשמשים למעבר הולכי רגל ורוכבי אופניים בלבד. ארז לוטן ממשרד "לוטן אדריכלות נוף" שזכה בתחרות לתכנון הגשרים, מספר, שבתכנון הקפידו "לא לגנוב את ההצגה מהנחל" ושבתכנון הם "השתדלו שהגשרים ישתלבו בסביבה ובתוואי של העוברים עליו".

 

ומה לגבי המים שזורמים מתחת לגשרים?

חולדאי, חייבים להזכיר, הכריז במסיבת עיתונאים שהציגה את פרוייקט "גאולת הירקון", שיהיה מוכן "באופן אישי לקפוץ לשחות במים" אחרי שיושלם פרויקט טיהור מי הנחל. אולם למרות שחולדאי קיים את הבטחתו, מצב המים בהם שחה נוצץ קצת פחות מהגשרים שמעליהם.

 

כך למשל, עם בוא הגשם התגלו באזור "שבע טחנות" שבתחום פארק הירקון, דגים שנפגעו מהרעלה ושנראו צפים עם הזרם לכיוון הים כשהם מתים או גוססים. יונתן רז, אקולוג רשות נחל הירקון, הסביר ל-ynet, כי זו תופעה האופיינית לתחילת עונת הגשמים, אז נשטפים החומרים המזהמים שהצטברו על הכבישים באזורי התעשיה ובתעלות.

 

 

בעבר זרמו מי מעיינות לירקון בכמות רבה במשך כל השנה, ובנחל ועל גדותיו חיו בעלי חיים רבים וצמחייה מגוונת. כשאדם מבקש להתפאר בשורשיות משפחתו בתל-אביב, המשפט "סבא שלי שחה בירקון" עדיין עושה את העבודה. עד סוף העשור הראשון למדינה זרמו ממעיינות מקורות הירקון כ-25 אלף מטר מעוקב של מי מעיינות בשעה והפכו את השחייה בו לתענוג צרוף.

 

בסוף שנות ה-50 החלו לשאוב את מי מעיינות המקור (באיזור ראש העין) לטובת מי שתייה והאסון האקולוגי הגדול בתולדות המדינה הרים את ראשו המכוער. הקמת מערכת הביוב המרכזית הביאה לאחד ממעשי הפשע האקולוגיים החמורים ביותר בישראל. לנחל הוזרמו שפכים תעשייתיים, שפכים ביתיים גולמיים וקולחים באיכות ירודה. ילדי שנות ה-60 וה-70 זוכרים את הטיולים שכללו שייט בירקון, שגררו אחריהם חלומות זוועה על נהרות רעל ועיני דגים מתים מביטות מהחשיכה.

 

ב-2002 אישרה הממשלה את תוכנית "גאולת הירקון", שמטרתה לשקם את הנחל אחרי עשרות שנות זיהום, ולאפשר, בין השאר, דייג ושיט האסורים כיום ברוב חלקיו. תוכנית השיקום התבססה בדומה לתוכניות בנחלים אחרים, על שיפור משמעותי באיכות השפכים המטוהרים המוזרמים אליו. אולם בחברה להגנת הטבע מדגישים, שגם כיום המצב רחוק מלהיות משביע רצון וכי יש להגדיל את כמות המים השפירים שמוזרמת אליו.

 

"הירקון היה בעבר הנחל הגדול והמרשים מבין נחלי החוף בישראל, אולם כיום הוא מקבל הקצאה של כ-5 מלמ"ק מים שפירים בשנה בלבד - כמות מזערית ביחס לכמויות המים שזרמו בו בעבר", קובלת אורית סקוטלסקי, רכזת המים והנחלים של החברה להגנת הטבע. "מי הקולחים המטוהרים שמוזרמים כיום לנחל אינם מתאימים לשיקומו. אנו מצפים מרשות המים להגדיל במידה ניכרת את כמויות המים השפירים המוזרמות לירקון, כדי לאפשר שיקום אקולוגי של הנחל".

 

טיול אל הגשרים החדשים

באשרותכם לקיים טיול, בו תפגשו בשני הגשרים שבחלק העילי של הנחל (אזור המקורות), המתפתל משם עד לים לאורך 27 ק"מ. בחלק העילי לאורך כ-7 ק"מ, זורמים מים נקיים וזה קטע שמעולם לא סבל מזיהום. בחלק האמצעי עד לקילומטר כ-16 ק"מ - במיקום 'שבע טחנות' שבפארק הירקון, זורמים בעיקר מי שפכים מטוהרים, אך האזור פורח ויפה. החלק התחתי של הנחל הוא ערוץ רחב הזורם בתחום גני יהשוע ואז נשפך לים.

 

 

חדש: גשר מקורות הירקון (צילום: אייל פרידמן) (צילום: אייל פרידמן)
חדש: גשר מקורות הירקון(צילום: אייל פרידמן)

 

נקודת המוצא: כפר הבפטיסטים.

 

מרחק הליכה: 6 ק"מ

 

משך הטיול: 3-2 שעות.

 

המגיעים ברכב ממחלף ירקון פונים דרומה בכביש 40, נוסעים כ-600 מטר ואז פונים ברמזור שליד תחנת הדלק פז מזרחה (שמאלה) . אחרי 800 מטר הכביש פונה ימינה ואחרי עוד 400 מטר הוא מתעקל שמאלה עד אל מול שער הגן הלאומי. כאן פונים שמאלה ונוסעים כ-150 מטר ומוצאים חניה משמאל לכביש, מול הכניסה לכפר הבפטיסטים.  

 

מהחניה צועדים צפונה עם כיוון הכביש שהגענו בו. גדר כפר הבפטיסטים מלווה אותנו מימין. כעבור 200 מטר (מהחניה) מגיעים לפינת גדר הכפר. כאן פונים ימינה, בין הגדר הצפונית של הכפר לשדה מעובד ומשם אל גדות הירקון. במקום עצי אקליפטוס ענקיים וגבעולי קנה נעים ברוח.

  

צועדים לאורך הנחל כ-600 מטר ומגיעים לגשר בית הבטון, אחד מארבעת הגשרים החדשים. בשלב זה לא חוצים אותו, אלא ממשיכים עוד כמה מטרים אל בית הבטון עצמו . המבנה בן שתי הקומות נבנה בשנת 1912 כבית המשאבות של חברת ההשקיה "פלסתינה". ממשיכים במורד הנחל עוד כ-200 מטר, ופוגשים לפני הכביש עיקול טבעי, שלצורך סלילת הכביש הפך לתעלה ישרה. מאוחר יותר שוחזר העיקול האומלל ושב להיות מאושר ככל העיקולים.

 

חוצים את גשר בית הבטון, מתקדמים מעט ומגיעים לשביל הירקון שבגדה הצפונית. פונים ימינה וחולפים על פני בית ישן. לאחר 1.3ק"מ מגיעים לגשר שרכבת חוצה אותו (גשר וותיק) נעבור מתחתיו ונגלה את הגשר השני - גשר מקורות הירקון החדש. לא חוצים אותו אלא ממשיכים בדרך העפר עוד כ-150 מטר ופונים ימינה אל גדות הנחל. כאן ליד אקליפטוס ענק המזמזם בלוז כנעני, נהנה קצת מהמוסיקה ונשוב אל דרך העפר ונפנה ימינה (מתרחקים מן הגשר). נצעד כ-300 מטר עד למפגש עם דרך עפר רחבה ושלט המפנה ל"בריכת הנופרים".

 

הבריכה מוקפת קנים וצמחי גדה ומכוסה בצמחי נופר צהוב. נמשיך להקיף את הבריכה ונגיע לדרך עפר ובה נפנה ימינה למסעון של עוד כ-400 מטר. כעת אנו ניצבים בסמוך לגשר מקורות הירקון, אבל מהצד הנגדי לזה שהיינו בו קודם. מולנו נמצאת עמדת פילבוקס (שצורתה כקופסת גלולות) שהגנה על הגשר בבתקופת המרד הערבי (1936–1939) מפני פעולות חבלה.

 

כאן נצעד בדרך העפר שמאלה כ-500 מטר, נחצה את למסילת הברזל ימינה במעבר תת-קרקעי ונמשיך עוד כ-300 מטר בדרך עפר העוברת בשדה ומגיעים לשער הגן הלאומי. מכאן כבר אפשר לראות את רחבת החנייה ורכבנו האהוב.

 

המסלול תוכנן על ידי יעקב שקולניק ופורסם במגזין הטיולים של קק"ל - e ירוק.

 

מפת טיולים אינטרקטיבית שבילי מטיילים ואופניים, אטרקציות ומקומות מעניינים בירקון.

 

לפני היציאה לטיול, אפשר להתעדכן ולהיעזר בקו המידע של קק"ל: 1-800-350-550 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גשר הבטון החדש
צילום: אייל פרידמן
מומלצים