שתף קטע נבחר

צילום: אבישג שאר ישוב

"הזכיות בנובל - בגלל ההשקעה לפני 30 שנה"

פרופ' דן שכטמן הפך לזוכה הישראלי הרביעי בפרס נובל לכימיה תוך 7 שנים, קודמו הרשקו דואג מהעתיד: "כל הזוכים מעל גיל 70, צריך להשקיע יותר במדענים". הזוכה ישראל אומן לא חושש: "במדע אנחנו מזמן על המפה". ומה הטיפים שלהם לטקס?

פירוק החלבונים של צ'חנובר והרשקו, הריבוזומים של עדה יונת ועכשיו - גבישיו של דן שכטמן. הפערים במערכת החינוך בין עניים לעשירים עדיין גדולים מאוד, שכר המורים רחוק מלהיות משביע רצון וגם בריחת המוחות לא נעצרה, אבל בעשור האחרון הפכה לישראל למעצמה בתחום הכימיה עם ארבעה פרסי נובל תוך שבע שנים בלבד. אתמול (ד') הפך פרופ' דן שכטמן לישראלי העשירי שזוכה בפרס החשוב מכולם, וקודמיו לזכייה מיהרו לברכו ולהחמיא לתגלית שחשף. חבריו גם הדגישו: "הוא ניצח לא רק את המדע, אלא גם את המדענים".

 

שכטמן, שזכה בנובל בכימיה על מחקרו פורץ הדרך בתחום הגבישים, קיבל את הפרס שבע שנים לאחר שאברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר זכו בו. "זה הישג גדול למדע וגאווה לטכניון ולמדינת ישראל", מיהר פרופ' הרשקו להחמיא, אבל הזכיר גם את המציאות הקשה בתחום החינוך בארץ. "אנחנו חייבים לזכור שכל חתני הנובל הישראלים בתקופה האחרונה הם בני למעלה מ-70, וניתן לזקוף את ההישגים וההשקעה והתמיכה במדע לאלו שהיו פה לפני 30 שנה ויותר".

 

פרס נובל לדן שכטמן - כותרות אחרונות ב-ynet:

  • לקריאת הסבר הוועדה במלואו

     

    ואכן, החשיפה הגדולה של שכטמן אירעה לפני כמעט 30 שנה, בבוקר ה-8 באפריל, 1982 - אז גילה כי האטומים בקוואזי-גבישים אינם מסודרים במבנה סימטרי, אלא בדפוס שונה. הרשקו אמר ל-ynet כי "תמיד היה ברור שההישג של שכטמן חדשני, ושהוא ראוי לנובל. לצערי, בעשור האחרון התמיכה הכלכלית במדע נפגעה מאוד ואני מקווה שימשך המפנה שחל בשנה האחרונה, עם הרפורמה בהשכלה הגבוהה. אם אנחנו רוצים להמשיך להוביל במדע המסקנה היא שיש להשקיע יותר במדענים ובמעבדות".

     

    ההמלצה של אומן: "לקנות טוקסידו יפה"

    המרצה מהטכניון, שהבהיר כי ימשיך ללמד וכבר חזר למעבדה, אמר כי הוא לא מקנא בסלבריטאים. גם הרשקו עמד על אותה נקודה: "לא פשוט להיות סלבריטי, זה עלול להפריע לו בהמשך עבודתו המחקרית". זוכה הנובל ב-2004 אמר כי שכטמן יכול להיות רגוע בנוגע לטקס עצמו: "המארגנים ינחו אותו בדיוק מה ללבוש ואיך לקוד קידה. הבעיה היא לשרוד אחר כך את כל ההזמנות לכנסים ולאירועים השונים והמשונים".

     

    גם פרופ' ישראל אומן, שזכה בפרס נובל בכלכלה שנה אחת אחרי הרשקו וצ'חנובר, נתן כמה טיפים לשכטמן לקראת טקס: "אני יכול להמליץ לו לפרופ' שכטמן לקנות טוקסידו יפה ולהתכונן לתת הרצאה יפה בשטוקהולם וליהנות מהחוויה המדהימה של שבוע הנובל בשבדיה".

     

    להבדיל מהרשקו, אומן העדיף להסתכל על הצד המלא של הכוס: "אנחנו כישראלים אמנם תמיד אוהבים להלקות את עצמנו ולטעון שהאוניברסיטאות בקריסה ושהמדע צועד אחורה, אבל אני תמיד אומר שזה לא נכון. אני גאה במדע הישראלי, בכל מקום הישראלים הם בחזית המדע. זהו הישג כביר עבור פרופ' שכטמן, אבל גם עבור הטכניון והמדינה - ויום חג לכל מערכת המדע וההשכלה הגבוהה בישראל. המדענים הישראלים נמצאים על המפה כבר שנים ארוכות".


    הישראלים שזכו בפרס נובל

    הישראלים שזכו בפרס נובל
    שם הפרס שנה הערות
    ש"י עגנון ספרות 1966 יחד עם נלי זק"ש
    מנחם בגין שלום 1978 יחד עם אנואר סאדאת
    יצחק רבין ושמעון פרס שלום 1994 יחד עם יאסר ערפאת
    דניאל כהנמן כלכלה 2002 יחד עם ורנון סמית
    אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר כימיה 2004 יחד עם אירווין רוז
    ישראל אומן כלכלה 2005 יחד עם תומאס שלינג
    עדה יונת כימיה 2009 יחד עם תומאס שטייץ ווונקטרמן רמאקרישנן
    דן שכטמן כימיה 2011  
    אריה ורשל ומיכאל לוויט כימיה 2013 יחד עם מרטין קרפלוס ומיכאל לוויט

     

    פרופ' דני וייס, המדען הראשי של משרד המדע, צעד לצד שכטמן במשך שנים ארוכות. "למדנו באותו מחזור לתואר הראשון בטכניון בשנות ה-60 ובתקופה ההיא בכלל לא חשבנו על פרסי נובל, אבל תמיד ידענו שדני הוא בחור מצוין", מספר וייס ומזכיר את האופן השלילי בו התקבלה התגלית של שכטמן. "בהתחלה הוא ספג מפחי נפש כבדים והמדענים ביקרו אותו על התגלית ואמרו לו שהמחקר שגוי".

     

    "ניצח את המדע - ואת המדענים"

    שכטמן ניסה להגן על ממצאיו, אך בשל המסקנות השנויות במחלוקת הוא התבקש לעזוב את קבוצת המחקר שלו.

    בסופו של דבר טענתו התקבלה וכיום הוא זוכה להכרה בינלאומית על מחקרו שאילץ את המדענים לשקול מחדש את תפיסתם לגבי טבעו של החומר. למעשה ניתן לומר שדני ניצח לא רק את המדע אלא בעיקר את המדענים", אמר המדען הראשי. "דני גילה משהו שאף מדען אחר לא חיפש ולכן הייתה התנגדות כל כך עזה לדרכו, אבל הוא הצליח להתגבר על כל הספקנים".

         

    שכטמן ליד המיקרוסקופ. "התגבר על כל הספקנים" (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
    שכטמן ליד המיקרוסקופ. "התגבר על כל הספקנים"(צילום: אבישג שאר-ישוב)

     

    שר המדע, פרופ' דניאל הרשקוביץ, מספר שהעניק בעבר לשכטמן את התואר 'פרופ' מחקר', שרק חמישה פרופסורים בטכניון זכו לו. "כשני מרצים בטכניון, דני הוא קולגה וחבר אישי, והיה לי אפילו את הזכות לחתן את ביתו. דני נחשב עילוי בתחום המדע וגילה דבר שאנשים לא האמינו שיכול להיות אפשרי, אבל הוא אדם מאד צנוע, חייכן וחברתי. הביקורת העזה שספג על מחקרו עלולה הייתה לערער את בטחונו, אבל כאן נמדד אופיו החזק של המדען הבטוח בדרכו, ודני הוא אדם מצוין וחוקר מהולל".

     

    פרופ' מתן אביעזר מהחוג לפיזיקה באוניברסיטת בר אילן הוסיף: "זה יום חג לאקדמיה הישראלית ואין ספק שאנחנו על המפה העולמית. פרופ' שכטמן גילה משהו שבלי להגזים חייב היה לשנות את ספרי הלימוד בתחום הכימיה, במיוחד לאור ההתנגדות הגדולה לכך שבהתחלה היה לו קשה לפרסם את המחקר כי העורכים של המגזינים המדעיים היו משוכנעים שמדובר בתגלית בלתי אפשרית. אין ספק שמגיע לו פרס נובל והיה ברור לכולם בישראל שאם יש אדם שיזכה בפרס נובל בתחום זה פרופ' שכטמן".



  • פורסם לראשונה 05/10/2011 23:17

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרופ' דן שכטמן. "ראוי לנובל"
    צילום: AFP
    פרופ' ישראל אומן. זכה ב-2005
    צילום: אורות
    צילום: זום 77
    פרופ' אברהם הרשקו. חתן הפרס ב-2004
    צילום: זום 77
    מומלצים