שתף קטע נבחר

עודד תאומי: 'אנחנו במצב פחות טוב מלפני 1948'

"אנחנו במצב פחות טוב מאשר בקום המדינה. פוליטית, כלכלית ומבחינת הכיבוש". בגיל 74, עודד תאומי סולד מפרסי מפעל חיים, מככב ב"תמרות עשן", לא שוכח את רצח אביו ולא אופטימי: "גם העולם לא נראה טוב, אולי מהמחאה החברתית יצמח משהו חדש"

"חצי מאה. יותר מחצי מאה עברה. הסרט הראשון שכיכבתי בו צולם לפני יותר מ-50 שנה". עודד תאומי (74), מתיישב על הספה בביתו ונזכר ב"הם היו עשרה", סרטו של ברוך דינר מ-1960. "אני מסתכל על הדברים שעושים היום. זה לא יעזור, זה אחרת וזה לטובה, אבל צריך גם להיזהר מזה מאוד. בעיקר מהטכנולוגיה. יש בזה משהו נקי מדי, חד מדי".

 

עודד תאומי עדיין מרגיש צעיר. כמו בתחילת הדרך. יש לו עוד תוכניות רבות להמשך, ופנסיה - מבחינתו זה לא דבר שבא בחשבון. במקביל לתפקיד בהצגות "אוי אלוהים" ו"אלוף הבונים" של תיאטרון הקאמרי, הוא מככב גם בעונה השנייה של סדרת הטלוויזיה "תמרות עשן".

 

 

להופעתו בסדרה אפשר להתייחס כנדירה. את רוב זמנו, מעדיף תאומי להעביר על הבמה. "אני עושה רק דברים שאני אוהב ורוצה. אמנם עם השנים זה נהיה יותר קשה, בעיקר בקטע הכלכלי, אבל תמיד נזהרתי מאוד. באופן עקרוני אני גם לא עושה פרסומות או טלנובולת. אין לי טענות לחבריי שעושים את זה, אבל בעיניי זה לא טוב ליכולת שלי לשחק. גם סדרות כמעט ולא עשיתי, האחרונה היתה 'כתב פלילי'. במבט לאחור אני חושב שבחרתי נכון".

 

אז למה הסכמת לשחק ב"תמרות עשן"?

 

"עודד דוידוף ונח סטולמן הציעו לי, שלחו לי את העונה הקודמת כדי שאוכל לראות, קראתי את התסריט ונכבשתי".

 

אתה מגלם בסדרה את אביגדור מוקד, אבא של אסא. ספר עליו קצת.

 

"אביגדור הוא מראשוני מתיישבי רמת הגולן. הוא בן 81, ולמרות גילו כוחו במותניו. הוא איש צבא לשעבר, איש אדמה, מזכיר את אסא. הולך עם כובע ומגפי בוקרים, מקל הליכה, משקפי השמש ושפם. לא מעט מהדברים האלה לקחתי מהדמות של אסא".

 

וקצת מזכיר את ג'יי.אר מ"דאלאס" בחיצוניות ובהתנהגות.

 

"יש בזה משהו. סוג של שטן חינני. אבל לא חיקיתי. יכול להיות שאנשים ימצאו משהו, למרות שאני לא מחקה אותו. זה לא עניין טכני, זה עניין אינטואיטיבי".

 

מאב לבן

תאומי הוא דור שני למשפחת שחקנים. אביו, מאיר תאומי, היה ממייסדי התיאטרון העברי הראשון עוד בטרם הוקם "הבימה", שנרצח ב-1947 בפיגוע לאומני-פלילי שכּונה "הרצח בגן הוואי". כנופיה של עשרה ערבים פרצה למסעדת "גן הוואי" רגע לפני שהמופע המרכזי במקום, בכיכבו של תאומי האב החל. בפיגוע נהרגו חמישה אנשים, בהם גם תאומי. גם אחיו של תאומי האב - יעקב טימן (אביו של השופט שלי טימן), כיכב בעיקר בתיאטרון "המטאטא".

 

עודד תאומי ואפרת ובן-צור ב"תמרות עשן" (צילום: ירון שרף ויובל שחר) (צילום: ירון שרף ויובל שחר)
עודד תאומי ואפרת ובן-צור ב"תמרות עשן"(צילום: ירון שרף ויובל שחר)

 

"כשאבי נרצח, במתקפה רצחנית, הייתי בן עשר. הוא היה ציוני אדוק. הזכרונות שלי ממנו הם שהוא יושב ושומע את ועדת פיל. הוא שיחק פה בתיאטרון עוד לפני ש"הבימה" היה פה. אני מרגיש כאילו אני ממשיך אותו, וחשוב היה לי להמשיך אותו", הוא מספר.

 

את שירותו הצבאי העביר בלהקת פיקוד מרכז. לאחר שחרורו טס לניו-יורק ולמד כשנה בסטודיו למשחק של לי שטרסברג. ב-1959 עלה על הבמה בתיאטרון הקאמרי ומאז ועד היום הספיק לככב בכל התיאטראות בארץ.

 

עודד תאומי בטקס פרסי התיאטרון. "כמעט סירבתי לקבל את הפרס" (צילום: בן קלמר) (צילום: בן קלמר)
עודד תאומי בטקס פרסי התיאטרון. "כמעט סירבתי לקבל את הפרס"(צילום: בן קלמר)

 

בקולנוע השתתף בסרטים "תעלת בלאומילך", "מרגו שלי" ו"מבצע יונתן", וגם בסדרות ובסרטים בינלאומיים כמו "אשה ושמה גולדה" ו"מינכן". בנוסף כתב שלוש הצגות יחיד, השתתף בשתי הצגות ילדים ("שינינו סטנדרט של הצגות ילדים", הוא מתגאה) והגיח לעתים רחוקות בטלוויזיה. על כל אלה הוא זכה בפרס מפעל חיים לאמנויות הבמה ופרס מפעל חיים בתיאטרון הישראלי.

 

משמח אותך שמעניקים לך פרס על מפעל חיים, או שאתה מרגיש שמסכמים אותך מוקדם מדי?

 

"זה יותר משעשע אותי. תשמע, עם השנים זה פחות ופחות מעניין אותי. בנובמבר יעניקו לי פרס דומה מטעם אמ"י. אני לא רוצה להישמע יהיר, אבל עניין הפרסים לפעמים קצת מפריע לי. כשאני עובד על תפקיד, העולם סביבי נסגר. כלום לא מעניין אותי".

 

אם כבר סיכומים, כמי שנולד לפני המדינה, איך אתה רואה אותה היום?

 

"זה עצוב. עצוב מאוד. אני לא רוצה להגיד דברים פסימיים כי יש נבואות שמגשימות את עצמן, אבל אנחנו במצב פחות טוב מלפני 1948, מלפני קום המדינה. פוליטית, כלכלית, ומבחינת הכיבוש. אין פה תוכנית קדימה וזה בעוכרינו. אני רוצה שהנכד שלי יגדל במקום טוב יותר, ועכשיו המדינה וגם העולם לא נראה מקום טוב יותר. אני חרד".

 

מחאת האוהלים בתל-אביב. ריגשה את תאומי עד דמעות (צילום: EPA) (צילום: EPA)
מחאת האוהלים בתל-אביב. ריגשה את תאומי עד דמעות(צילום: EPA)

 

אבל מול הפסימיות הקשה של תאומי, דווקא המחאה שהשתלטה על המדינה בקיץ האחרון ורוחות השינוי שהביאה עמה, עשו לו משהו. "מה שקרה פה בקיץ ריגש אותי עד דמעות. במקום הישראלי האלים, גילינו את הישראלי היפה. אולי יש עוד תקווה. מצד שני - זה הולך ונעלם. ההתלהבות שככה".

 

אז מה? שום דבר ?

 

"פעם היה את נושא העדות, היום זה כבר לא העניין. הגזענות אולי משנה את צבעה עם העליה החדשה. דווקא בגלל הסכנה והאיום הכלכלי, אולי צומח פה משהו חדש ובריא. הישראלי החדש כמו שקוראים לו".

 

אתה מתחבר לדור הצעיר?

 

"מאוד. לא ברמת הטכניקה. לא תמצא אותי גולש באינטרנט ואני גם לא רוצה להתמכר לזה. ברמת השפה - כן. אשתי אפילו אומרת לי כל הזמן 'מה אתה אומר מאמי על כל דבר?'. אני לא רוצה להיות כמו כל הדור המבוגר שאומר 'זה לא השפה שלי', על אף שהעברית זו חולשה שלי, אני שוגה בכוונה. אין בי טיפת ביקורת כלפיהם. יש להם יכולות אחרות. המוח שלהם עבר שינוי".

 

סם החיים

לפני כארבע שנים התגלה גידול סרטני בשלפוחית השתן של תאומי. הוא מעדיף שלא לדבר על העניין, ומסכים לומר כי "אני בריא עכשיו, אני נקי. אם ירצה השם עוד להרבה זמן".

 

אתה חושב על היום בו לא תוכל לעמוד על במה, או שלא ירצו אותך?

 

"זה מעורר בי חלחלה. אני חושב על זה מעט מאוד. אסור לחשוב על זה, אבל האופציות הולכות וקטנות. כמה תפקידים של אנשים מבוגרים יש שעוד לא שיחקתי? אני מאמין שאולי יצצו דברים חדשים, שיחזרו לקלאסיקות שאני עדיין אוכל לשחק. ושיהיה קהל - כי זה הבעיה הגדולה".

 

לא בא לך לצאת לפנסיה, לטייל וליהנות ממה שנשאר?

 

"זה ליהנות ולהיקבר. הלהט של העבודה זה סם החיים שלי. זה מה שמשאיר אותי צעיר".

 

אז מה התוכניות שלך לעתיד?

 

"חזרות לתפקיד בהצגה 'קומדיה של טעויות', להמשיך לשחק ב'אוי אלוהים' ואולי גם את 'אלוף הבונים' בקונסטלציה קצת אחרת. אם יקראו לי לעוד עונה של 'תמרות עשן', אני לא אבוא - אני ארוץ".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עודד תאומי. "פנסיה זה ליהנות ולהיקבר"
צילום: ז'רר אלון
לאתר ההטבות
מומלצים