שתף קטע נבחר

הוא עוד ישוב: לאן הולך הפופ הישראלי?

האם יש עוד מקום לפופ מקומי במדינת המוזיקה המזרחית? דנה אינטרנשיונל, מיכל אמדורסקי, הראל סקעת ורוני דואני מדברים על הקושי להשמיע את קולם, אבל לא מוכנים לוותר. פופאיי מגיש תמונת מצב עדכנית, ומקנח עם הבטחה לשנה הבאה

בראש השנה שחגגנו אך לפני שבועיים, התפרסמו המצעדים השנתיים של תחנות הרדיו השונות וגם זה שלנו כאן ב-ynet. באופן שבימינו כבר לא מפתיע, נעדרו ממנו כמה שמות די גדולים ומוכרים במוזיקה העברית. חלקם לא הוציאו חומרים השנה, אחרים נעדרו כלא היו למרות ששרו. במלים אחרות, גם כשהעולם משתגע מגאגא, ביונסה, בריטני ודיוויד גואטה, בישראל אין כמעט זכות קיום לאמני הפופ.

 

עוד במדור הפופ של ynet:

 

שנייה לפני שהחגים מסתיימים ועדיין במסגרת הלגיטימית של מה שנקרא השנה החדשה, הגיע הזמן לעשות קצת כבוד למי שעושים חו"ל בעברית, לבדוק מה הולך לקרות ב-12 החודשים הקרובים בפופ הישראלי ואפילו לסמן הבטחה אחת לשנה הקרובה.

 

הראל סקעת כבר לא מחפש בלדות

אם יש זמר פופ עברי שלא מתבייש מההגדרה ובכל זאת מצליח להחזיק את הראש מעל המים, זה הראל סקעת. בלי שירי לוחמים, בלי סלסולים ועם שני סינגלים חדשים ביד, סקעת כבר בדרך לאלבום שלישי. על האלבום החדש הוא עובד עם רן שם-טוב ("איזבו"), שיתוף פעולה לא צפוי.

 

אתה כבר יודע למה מצפים ממך. למה לא ללכת על בטוח?

 

"כי אז אשתעמם ואתנוון - אם לא באלבום הזה אז בזה שאחריו. ברגע שחיפשתי, מצאתי דברים שעוד לא עשיתי. אני לא רוצה אמנם להישמע כמו 'איזבו' ולא לשיר כמו רן שם-טוב, אבל משהו בהפקות שלו עניין אותי ומצאתי את עצמי במקום שמעז יותר".

התעוזה של סקעת הגיעה בין היתר בסינגל "תהיה לי אהבה", לא משהו שהיינו יכולים לשמוע ממנו לפני חמש שנים. "אני לא מחפש היום את הבלדות הגדולות וקורעות הלב, למרות שאני אוהב אותן", הוא אומר. "הפעם זה יהיה ממקום אחר. יש משהו בבלדות הקטנות באלבום, צלילים אחרים ומרגשים, לאו דווקא הרגילים והמוכרים".

 

אחרי החשיפה האישית הגדולה השנה, הטקסטים שלך אישיים יותר?

 

"מבחינתי כל האלבומים שלי היו חושפניים, במיוחד השני. אבל בכל זאת יש שוני. כשהייתי בתקופה של חיפוש ותהליכים שהיו קצת עצובים, זה בא לידי ביטוי. היום אני במקום מאושר בחיים, וזה יוצא גם בטקסטים".

 

קל לך יותר לכתוב היום?

 

"האמת שאני בדיוק באיזשהו פרץ של כתיבה והשראה עם טקסטים שאומרים לי שהם טובים. ביום שהפסקתי להילחם בצורך לכתוב - זה בא".

 

אז מתי האלבום יהיה מושלם?

 

"אנחנו לקראת סיום ההקלטות, אבל אני עדיין מתלבט. מכניסים שירים, מוציאים אחרים. אני עדיין לא יכול להגיד מתי זה יקרה סופית".

במקביל, שיטוט ביוטיוב מגלה את "Free Falling", גרסת דמו של סקעת לשיר של טום פטי, אותה הקליט לקראת מפגשים בחברות תקליטים בחו"ל. "זה ביוטיוב?", הוא מופתע לגלות, ומספר על המגעים המתקדמים לקראת אלבום בינלאומי. "אחרי הפגישות שעשיתי בארצות הברית לאחרונה, הבנתי שלא אוכל להמשיך ולעבוד על זה מכאן. אני שוקל ברצינות לעבור לתקופה ללוס אנג'לס ולקדם את העניין שם".

 

דנה אינטרנשיונל חוזרת לשורשים

בקרוב מאוד ימלאו 20 שנה לקריירה של דנה אינטרנשיונל ול"סעידה סולטנה", השיר שהכיר לעולם את התופעה שבעקבותיה הפכה לכוכבת ולזמרת בינלאומית זוכת האירוויזיון. את התקופה הקרובה תקדיש דנה לסיום הפרויקט שאמור היה לצאת כבר השנה, אך הוקפא בשל הקאמבק לאירוויזיון.

 

"אנחנו עובדים על אלבום חדש, שיכלול כמה שיתופי פעולה עם יוצרים מחו"ל", היא מספרת, אבל בשלב זה לא חושפת את השמות. "לאורך כל השנים אהבתי לעבוד לאו דווקא עם השמות הכי גדולים באותו רגע, אלא עם כאלה שפורצים, שנמצאים לקראת ולא אחרי".

 

עשית לא מעט בחירות שונות בשנים האחרונות, כמו לכתוב לבועז מעודה ולעצמך, או להוציא אלבום עם "הקליק". עוד הפתעות בדרך?

 

"דווקא כן. בנוסף לאלבום המיינסטרים, יש בי רצון גם לחזור לשורשים, אחרי כל השנים. להוציא משהו משוגע, פרוע ומסיבתי יותר. אנחנו נמצאים במגעים עם אנשי המועדונים וחושבים להוציא מיני-אלבום של שירים באווירה של פעם, של תחילת הדרך".

 

ומה עם אלבום אוסף? בכל זאת, 20 שנות קריירה ו-12 אלבומים.

 

"גם זה יקרה, אבל עוד לא. יותר חשוב להתמקד בחומרים החדשים".

 

מיכל אמדורסקי נושמת את היצירה

"זה לא סוד שהיחס לפופ גורם לגסיסה של הז'אנר בארץ", אומרת מיכל אמדורסקי בשיחה לא מאוד אופטימית לגבי הנעשה בתחום בימינו. "אני במלחמה שנמשכת כבר 15 שנה, והכי עצוב זה ששום דבר לא השתנה מאז".

 

ככוכבת פופ שדווקא כן מושמעת ברדיו, אמדורסקי לא מתלוננת, אבל מודאגת. "המוצר הזה שנקרא פופ, הוא מאוד יקר. אם זה בהפקות המוזיקליות או בקליפים המושקעים, ואנשים לא מבינים למה אמן ים-תיכוני מוציא אלבום כל שנה וכמות האלבומים שלי מזערית ביחס אליהם".

 

וזו הסיבה שעשית את "יאללה" עם אביהו שבת?

 

"אי אפשר לקרוא לזה שיר ים תיכוני. יש בו נגיעות של שאקירה, אבל אני לא זמרת ים תיכונית ולא משנה איך תסובב את זה, איתי זה לא יקרה. גם ב'מה שתבקש' היו נגיעות כאלה, למשל".

 

בימים אלה אמדורסקי עובדת על שיתוף פעולה עם ההרכב האלקטרוני "מייז", בדרך לאלבום חדש. בינתיים, היא מגיעה לקהל בעיקר דרך הבמה. "יש לי מופע בשיתוף ארז שטרית, שלקח שירים שלי ומיקסס אותם לקטע אחד ארוך. שיתוף הפעולה עם 'מייז' נמצא בתחילתו. הם מוכשרים ולא מספיק מוערכים. נקווה שהפעם השירים יתקבלו גם ברדיו ויושמעו הרבה".

 

אם את כן זוכה לפרגון ברדיו, מה בכל זאת מפריע לך?

 

"מה שקורה זה צביעות בלתי נסבלת. אם שיר כמו 'רוק סתם' היה זוכה לכמות השמעות זהה באופן יחסי בארצות הברית, לא הייתי צריכה לעבוד עוד יום בחיים שלי. רק מהתמלוגים הייתי יכולה לחיות. ואם שיר כמו זה או 'בחורים כמוך' היה מגיע מארצות הברית, הוא היה זוכה לכל כך הרבה השמעות. אבל כשזה מגיע מהארץ, זה נחשב ז'אנר נחות, אנדרגראונד ממש. אידיוטי לחלוטין שהמוזיקה הפופולרית הופכת למשהו נישתי".

 

את מתייאשת לפעמים?

 

"אין דבר כזה. אני נושמת אוויר מהיצירה שלי. ועם כל מה שאמרתי, אני מודה על כל השמעה והופעה ושקל שנכנס לי מהאמנות שלי, אבל לצערי אנחנו חיים בסביבה מאוד בעייתית לתחום הזה".

 

מה תגידי למי שירצה להיכנס אליו בכל זאת?

 

"פונים אליי המון אנשים שרוצים לעשות פופ ואין לי לאן להפנות אותם. אני לא מתביישת לומר שאני אומרת להם שיוותרו. זה באמת ככה. עזבו. אני מרגישה שאני נלחמת בשביל כולם. אז אמנם שמתי את הרגל בדלת, עדיין לא בעטתי בה והעפתי אותה. אני רק יכולה לקוות שזה עוד יקרה כשאני חיה".

 

רוני דואני יוצאת מהפלסטיק

באחד החגים האחרונים הופיעה רוני דואני, "רוני סופרסטאר" במיל', במסיבה תל-אביבית עליזה במיוחד. פופאיי הופתע מהיסטריה של ממש שנרשמה במקום, בקרב קהל של בני 20 ומשהו. לא ילדים, לא בני נוער. כולם, כולל כולם, שרו את המילים של "אדוני", "מותק", "סופרסטאר" ועוד.

השאלה "מתי האלבום הבא?" גורמת לרוני קצת לצחוק, אפילו לגחך. "למה אתה קורא אלבום? חתיכת פלסטיק?" נוזפת הסופרסטארית. "זה כבר לא רלוונטי היום. אני הבנתי שכשהיצירה בוערת בי, ויש שיר טוב, מוציאים אותו. כבר לא מחכים שיהיו עשרה או 12 שירים שאתה לא מרוצה מכולם".

 

איך יישמעו השירים החדשים שלך?

 

"המוזיקה שלי הופכת לפופ אלקטרוני יותר. כשעבדנו עליו היו המון תהפוכות. אני עדיין מאוד מתרגשת כל פעם לפני שיר חדש ואפילו קצת חוששת ומקווה שאנשים יתחברו לשירים שאני התחברתי אליהם".

 

איפה הקהל הישראלי בסיפור הזה? הרי כולו במזרחית או ברוק.

 

"ראית בעצמך את ההופעה. זה לא שזה לא קורה בארץ, פשוט לא הגענו לנקודת שיא, ויום אחד זה יקרה. פעם היה רוק, היום הטרנד הוא מזרחית, גם הפופ יגיע. הכל דינמי ומתגלגל. אין לדעת מה יהיה, וככל שיש יותר אמנים, יש יותר מגוון, ואני מקווה שנפציץ".

 

זה לא מייאש לפעמים?

 

"אני עושה את זה מגיל 17 והיום אני בת 25. תמיד עשיתי ותמיד אעשה פופ. זה מה שבוער בי, וזה מה שאני יודעת. שמע, היו לי להיטים לא קטנים, והיו פה תקופות היסטריות של אדם, היי פייב ואחרים. זה יגיע שוב, אני אופטימית".

 

ואחד לשנה הבאה: לירן נוטיק

רגע לפני סיום, פופאיי בוחר גם בהבטחה אחת לשנה החדשה. לירן נוטיק (25), בעברו שחקן בגרסה העברית של "היי סקול מיוזיקל", משקיע כבר זמן רב את כל כולו בפופ כחול-לבן. "שירתתי בצבא, גדלתי בישראל, אבל יחד עם זאת נחשפתי כל החיים ל-MTV", הוא מספר. "אני לא יודע להסביר למה, אבל זה בדם, זה בועט בתוכי".

 

ופופ בישראל הוא כנראה מוזיקה מזרחית, לא מה שאתה עושה.

 

"נכון, אבל אני לא יכול להתנגד למי שאני, וזה - לא אני. אני כותב ומלחין כמו כל אמן יוצר אחר, אפילו בלי שיש חברת תקליטים ענקית מאחורי".

 

אתה משקיע בקליפים שלא בהכרח יושבים על הפלייליסט של ערוץ 24.

 

"הפופ בתרבות האירופאית והאמריקאית כולל תמיד גם ויז'ואל. לפעמים כבר כשאני כותב שיר אני יכול לראות את הקליפ שלו. זה סוג של ביטוי עצמי עבורי. אני לא מכיר משהו אחר".

 

ועדיין, אין מי שיציג את הקליפים שלך בטלוויזיה.

 

"נכון, אבל למזלי נולדתי לעידן האינטרנט. לפני חודש קיבלתי אישור אמן בינלאומי מיוטיוב, שהפך לבמה המרכזית לעניין הזה, יותר מהטלוויזיה, וזה מטורף שכל אחד בכל מקום בעולם יכול לראות את הקליפ תוך שניות".

 

לירן נוטיק - "Love", הקליפ באנגלית. בשנה הבאה ביפן הבנויה

 

האלבום של נוטיק עוד לא יצא, אבל הוא לא ממהר לשום מקום, וגם לא מתכוון לסגור את העבודה שלו בתוך קופסת פלסטיק קטנה שבתוכה עיגול. "המונח אלבום פחות רלווטני לצריכת המוזיקה היום, שהיא סלולרית ואינטרנטית".

 

אתה מקליט את השירים שלך גם באנגלית ובספרדית. עם הפנים לחו"ל?

 

"אני עדיין בחיפושים אחרי חברת תקליטים בישראל, אבל דווקא בחו"ל - אני נמצא במגעים עם חברת תקליטים ביפן, דרך אנשים שמייצגים אותי בניו יורק, וגם זה הגיע בזכות יוטיוב. הגרסה בספרדית היא סיפור מצחיק. די ג'יי ספרדי יצר איתי קשר וסיפר לי שמשמיעים אותי שם במסיבות, ובעברית. אז החלטתי פשוט להקליט את השיר שלי בשפה שלהם, כדי שיבינו גם מה אני שר".

 

לירן נוטיק - "להיות אחר". חולם גם בספרדית

 

נוטיק מספר על נוכחותו בכל שלבי העשייה, ההפך הגמור אולי משניתן לחשוב על "מוצר פופ" בימינו. "אני עובד צמוד עם הבמאי על התסריט, עם מעצב התלבושות, המתורגמן לספרדית כשהייתי צריך, בחירת לוקיישן שיצטלם, החזרות לריקוד, הכל תמיד איתי ביחד ובשיא הרצינות".

 

אז עוד שנה אתה מגה-סטאר בינלאומי?

 

"אני נמצא בעיצומן של נסיעות בין יבשות ובין הקלטות ניסיון במקומות שונים בעולם. זו דרך לא פשוטה אבל אני אדם שאוהב לעשות, לא לדבר. אני לא מפרסם בפייסבוק מה קורה איתי ומה אני הולך לעשות. אני מקווה להפתיע. ועוד שנה? אני אפתיע".

 

www.ynet.co.il/popeye

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מיכל אמדורסקי. בדרך לשיתוף פעולה
הראל סקעת. בדרך לאמריקה
צילום: Krzystof Kulesz
דנה אינטרנשיונל. בדרך למועדון
צילום: EBU
רוני דואני. בדרך חזרה למצעדים?
צילום: שוקה כהן
לירן נוטיק. בדרך לכוכבוּת
צילום: מאיר ברקוביץ'
לאתר ההטבות
מומלצים