"משחררים את רוצחי אחי, שצחקו לנו בפנים"
משפחתו של החייל שרון אדרי שנרצח בשנת 1996 כתבה לראש הממשלה. "זו טרגדיה כפולה לאמא. היא חיה בחרדות. אנחנו חוששים שהם ישובו להסתובב ליד בתינו". מנגד, פצוע אנוש בפיגוע בטוח: "העסקה - הישג מרשים, נכון לחתום עליה"
החייל שרון אדרי היה ב-1996 בן 20. הוא יצא מבית הוריו במושב זנוח הסמוך לבית שמש לכיוון בסיס צריפין, לאחר שלא חש בטוב אך לא הגיע חזרה הביתה. זמן קצר לאחר מכן התקשר אלמוני למשרדי הצלב האדום בעזה ובירושלים והודיע כי חוליית "עז א-דין אל קסאם", הזרוע הצבאית של חמאס, חטפה ורצחה את אדרי. כששמעו אתמול ששניים מחברי החוליה משוחררים בעסקה תמורת גלעד שליט, בני משפחתו של אדרי הרגישו שהם חייבים לבטא את החשש, וכתבו לראש הממשלה בנימין נתניהו.
"מההתחלה קינן בנו החשש שישחררו אותם, אבל לא האמנו שזה יקרה כל כך מהר, ויותר מזה - לא האמנו שזה יקרה במשמרת שלך", כתב לנתניהו האח שלומי אדרי. "במשפט הרוצחים לא הביעו חרטה. הם צחקו לנו בפנים ומול הכעס שלי ומשפחתי טענו שהם לא מפחדים מאיתנו".
שבעה חודשים לאחר הרצח, התגלתה גופתו של אדרי ליד הכפר צוריף. הכיפה הסרוגה שלו, שנמצאה בידיו, נמסרה למשפחתו. אתמול נודע כי שניים מחברי החוליה - היימן קפישה ועבד אל רחמן גנימאת - אמורים להשתחרר בעסקת שליט.
עסקת גלעד שליט - הכתבות האחרונות:
- אחמדינג'אד על עסקת שליט: "ניצחון גדול"
לדברי האח, כבר אז הבינו בני המשפחה כי הביטחון של המחבלים נבע "מהידיעה שיום אחד החמאס ידרוש את שחרורם בעסקה לשחרור אסירים ולכן דרשנו עונש מוות לבסוף נגזרו עליהם 11 מאסרי עולם. אנחנו חוששים שהם ישתחררו וימצאו דרכם לשוב ולהסתובב ליד בתינו".
המשפחה מציינת במכתב כי אדרי ז"ל נאבק עם חוטפיו עד שהכניעו אותו, וכי מדובר בטרגדיה כפולה לאמם, ששכלה את אחיה סרן אוריאל אדרי בשנת 1990. "המחיר ששילמו שרון ואמי מספיק גבוה, לא יעלה על הדעת להוסיף לנו את העונש ושישחררו את הרוצחים של שרון ז"ל".
עוד בערוץ החדשות:
- תורי ענק בנתב"ג: תקלה בביקורת הדרכונים
בשיחה עם ynet אמר אדרי כי המשפחה אינה מתנגד לעסקה, אלא רק לשחרור מחבלים עם דם על הידיים: "אני אמנם מבין את משפחת שליט ושמח בשמחתם, הרי אנחנו היינו בדיוק באותו מקום ופעלנו בדרך דומה במטרה להחזיר את שרון הביתה, אבל לצערי הוא חזר בארון".
"מאז הידיעה כי בין המשוחררים יהיו גם חברי החוליה שרצחו את אחי, אמא שלי נמצאת בחרדות איומות, שכן, אנו גרים במושב שגדר ההפרדה באזור מעולם לא הושלמה. אמי חוששת לא רק מהרוצחים אלא גם ממשפחותיהם, כי המרחק למקום בו הם גרים קצר ביותר".
מנגד, דב קלמנוביץ' שנפצע באורח אנוש בפיגוע הראשון של האינתיפאדה הראשונה שבוצע על-ידי משוחררי עסקת ג'יבריל, דווקא בעד שחרור מחבלים תמורת השבתו של גלעד. הוא קורא לחבריו - בני משפחות נפגעי טרור ושכולות - להשלים עם המחיר שמשלמת ישראל על שחרור החייל החטוף ולהימנע מעתירות לבג"ץ בעניין. לדבריו, מאמצי ראש הממשלה הולידו עסקה שיש בה "הישג מרשים ומשמעותי", ולכן נכון היה לחתום עליה.
קלמנוביץ', שנפצע ב-1988 מפגיעת בקבוק תבערה סמוך לרמאללה וייסד את ארגון נפגעי פעולות האיבה, הסביר: "תמיד הבעתי התנגדות ביטחונית ומוסרית למהלכים האלה, שמעוררים תאי טרור רדומים או מקימים חדשים, אבל פה המצב שונה". הוא ציין לשבח את ההתעקשות הישראלית כי רק כ-150 מהמשוחררים יחזרו ליהודה ושומרון – שליש מהם תחת הגבלות, לאחר שנבדק ביסודיות הפוטנציאל שלהם לחזור
לפעילות.
"אין ספק שזה כואב מאוד לראות את שחרור המחבלים ואת החגיגות בצד השני - זה ממש גורם לדקירות בלב", הוסיף קלמנוביץ', "אבל זה יהיה מיותר לגמרי לפנות לבג"ץ. מהקשר שהיה לי עם ראש הממשלה בעניין אני יודע שהוא התלבט והתחבט ועשה מאמצים אדירים שהעסקה תהיה כמה שפחות כואבת. אין סיבה שאת מה שהוא לא הצליח לעשות יעשה בית המשפט".
לפנייה לכתב/ת 
