בעקבות עסקת השבויים: על בעיית העגונות בישראל

עסקת השבויים להחזרת השבוי גלעד שליט, פתחה פצעים ישנים, והעלתה לסדר היום הציבורי את כאבן של משפחות הנעדרים ובראשן משפחתו של הנווט הנעדר רון ארד. מנתונים שהתפרסמו בשנת 2006 עולה כי בסביבות ה-40 ישראלים נעלמים מדי שנה מבלי להשאיר עקבות.

עוד בנושא נשים עגונות בערוץ יחסים:

- עבורה, נישואים הם טבעת חנק  

- האם ניתן לסלוח להורה שנטש אותך?

- מדברים על נשים עגונות גם בפייסבוק שלנו

חלקם נעלמים מרצון, עוברים מדינה, משנים זהות, ובורחים מגורלם וממשפחתם. אחרים מוצאים את מותם, אם מפעילות פלילית, ואם בשל אסון שלא היו לו עדים, וכך נותרות בכל שנה נשים נשואות רבות, שעל פי ההלכה היהודית לא יכולות להינשא בשנית, חרף היעדר כל אות חיים מבעליהן. אלה הנשים העגונות, שחלקן פונות, משהתייאשו, אל מוסדות הרבנות הראשית, על מנת שתותרנה מעגינותן.  

גם בצה"ל: הליך מזורז להתרת עגונות

מעמדן של העגונות, על פי הדת, אינו שונה ממסורבות הגט. רבות מהן מעוניינות לפתוח פרק חדש בחיים, ולהינשא בשנית, אך לשם כך הן צריכות להיות מותרות מעגינותן. על פי ההלכה היהודית, אישה נשואה, גם אם היא עגונה, המביאה לעולם ילד, מביאה ממזר לעולם, אשר יוקע מקהל ישראל, וייתקל בבעיות קשות בעתידו, גם כיום. 

בצה"ל נהוג זה שנים הליך מזורז להתרת עגונות. לאחר כשנה מיום מהיעלמותם של בעלים אשר נעלמו במסגרת פעילות צבאית, יותרו נשותיהם מעגינותם, בהליך מזורז, אשר במסגרתו ייאלצו הנשים להסכים להכרזה שהבעל ייחשב חלל שמקום קבורתו לא נודע.

כך, הנשים העגונות כתוצאה ממלחמת יום הכיפורים, הותרו מעגינותן לאחר כשנה מהיום בו נעלמו עקבותיהם של בעליהן. בדומה לכך הותרו אלמנות הצוללת "דקר", שנעלמה בשנת 1968, ושרידיה נמצאו רק בשנים האחרונות. מתוך 69 אנשי צוות, היו 16 גברים נשואים, ומכאן 16 נשים עגונות, שמצאו את עצמן ללא בעל וללא מוצא מהנישואין. כשנה לאחר העלמות הצוללת הותרו הנשים מעגינותן, ממספר סיבות, שחלקן נעוצות בהלכה, וחלקן בסטטיסטיקה, על פיה, באותן נסיבות, הסבירות שמי מהגברים נותר בחיים - אפסית.

מקרהו של רון ארד, הנו דוגמא לחרב הפיפיות שהמצב ההלכתי כופה על העגונה, ואשר אינו מקל כלל ועיקר את המצב הקשה בו שרויה האישה שעקבות בעלה לא נודעו.

מחד, לצורך הפעלת לחץ מסיבי על מקבלי ההחלטות, להחזרתו של הנווט השבוי, נאלצה המשפחה להראות כי רון ארד בחיים, ואולם, לצורך התרת עגינותה של אשתו, היה עליה להוכיח כי הוא מת, או להסכים לקביעה זו. אי הוודאות בנוגע לגורלו, והסירוב להכריז עליו כחלל, גרמו לכך שאשתו נותרה עגונה שנים ארוכות.

מי היא אישה עגונה?

על פי הדין האזרחי, חוק הביטוח הלאומי מגדיר עגונה כאישה נשואה, שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אישה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, בחוץ לארץ - ולא נשא באותו זמן במזונותיה.

על פי ההלכה, אישה עגונה נחשבת לאישה נשואה "שהלך בעלה למרחקים ואין ידוע אם הוא חי או מת". דהיינו, המדובר באישה נשואה, שבעלה נעלם, ועל כן היא אינה חייה עמו, ומאידך אינה יכולה לקבל ממנו את גטה.

אך עגינות יכולה להתרחש גם בנסיבות בהן הבעל לקה במחלקה קשה (בעל גוסס, או במצב של תרדמת) ואינו יכול לתת לאישה גט, או בשל העדר יכולת פיזית לעשות כן. גם כאשר הבעל לוקה במחלה נפשית, והופך לחולה נפש, אשתו נחשבת על פי ההלכה עגונה, מפני שהוא אינו יכול לתת לה את גטה מדעת, מפני שגט שכזה לא יהא כשר על פי ההלכה היהודית.

המקרים בהם הופכת אישה בימינו לעגונה, עקב היעלמות בעלה, התמעטו בעשור האחרון, הודות להתקדמות הטכנולוגיה, המאפשרת להפעיל ציבורים שלמים לחיפוש אחר נעדרים, הקושי בזיוף תעודות ודרכונים, האפשרות ממנה נהנות המשטרות בעולם באיתור מיקום של אנשים הנעלמים, בעזרת העקבות הסלולאריים שהשאירו אחריהם, ועוד. אך תופעת העגינות בשל היעלמות הבעל, בהחלט קיימת, וכואבת.

כיום, תופעת העגינות רווחת בעיקר מסרבנות גט, כאשר הבעל שריר וקיים, וניתן לאיתור, אך מסרב לאפשר לאישה לסיים את הנישואין ביניהם. גם דבקות בלתי מתפשרת של הבעל בתביעה לשלום בית, עשויה לעיתים, לשמש אסטרטגיה דיונית מפוקפקת, המסתירה תחתיה סרבנות גט.

האם עגונות זוכות לתנאים מיוחדים מהמדינה?

עגונה תזכה בכל הזכויות וההטבות להן זכאית אם חד הורית, מכוח חוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992, לרבות, הנחות בגני יום, סיוע בדיור, מענקי לימודים, סיוע בתשלומים לבית הספר, הנחות בתשלומים לעירייה או למועצה המקומית, הנחות בארנונה, קדימות בהכשרה מקצועית, מזונות והבטחת הכנסה.

בתי הדין הרבניים מחזיקים קרן כספית לסיוע לעגונות. רובו של הכסף מוקדש לאיתור בעלים שנעלמו, אולם חלק ממנו מוקדש לתשלום לסרבני גט כדי לשכנעם לתת גט לנשותיהם. בעניין זה הוגשה, לפני כשנה, עתירה ע"י ארגון "מרכז צדק לנשים". העתירה התמקדה בשימוש בכספי הקרן לשלם לסרבני הגט כספים, על מנת להשיג גט בהסכמה, וכתוצאה מכך שחרור מעגינות. עם זאת העתירה נדחתה משנקבע כי לגופים האמורים סמכות לבצע את התשלומים וכי הם נעשים בסבירות ובגבולות ברורים.

כיצד מתירים אישה עגונה?

ניתן להתיר עגונות בשלוש דרכים: שכנוע הבעל לתת גט, מציאת מספיק ראיות למותו של הבעל, או ערעור על כשרות הנישואין מלכתחילה.

איתור הבעל סרבן הגט ושכנועו לתת גט לאשתו: לבית הדין הרבני ניתנה הסמכות להשתמש באמצעי כפייה נגד הבעל הסרבן, כגון שליחתו למאסר, הטלת מזונות אישה מופקעים על שכמו, הטלת קנסות כספיים, שלילת זכויות אזרחיות שונות ממנו, ביטול רישיון הנהיגה שלו, הטלת צווי עיכוב יציאה מהארץ נגדו ועוד. חשוב להדגיש בנקודה זו, שאסור על פי ההלכה לכפות על בעל לתת גט, מפני שאז ייחשב הגט כלא כשר, ועל כן השימוש באמצעים החריפים הללו מוגבל, ויש לעשותו בשום שכל.

סרבני גט עקשנים במיוחד, מצליחים, על אף הסנקציות הקשות, לעמוד במריים במשך שנים רבות. עם זאת, לא רק בעלים הם סרבני גט. ידוע מקרה בו אישה סירבה להסכים לגט במשך 26 שנים, פרשה אשר הסתיימה רק בהתערבות הבג"ץ. היום גם החלה מגמה להגיש תביעות נזיקיות נגד בעלים שגרמו נזקים נפשיים וכספיים לנשותיהם עת סרבו לתת להן גט, תביעות העומדות לעיתים על מאות אלפי שקלים כנגד הבעל הסרבן.

הוכחת סבירות גבוהה לכך שהבעל מת: כאמור, ניתן להתיר אישה עגונה מנישואיה, עקב היעלמות בעלה לזמן ממושך. על פי ההלכה, אין צורך להוכיח בצורה חד-משמעית שהבעל מת, ודי בהוכחה בוודאות גבוהה שאין הוא עוד בין החיים. עם זאת גלום בכך סיכון לא קטן, במקרה בו ישוב ויופיע הבעל.

אם עד הופעתו כבר בנתה האישה שהותרה בית חדש, ילדיה ייחשבו לממזרים, והיא תהיה אסורה, על פי ההלכה, גם לבעלה הראשון, ששב, ממנו הותרה, וגם לבעלה השני, שנשא אותה לאחר התרתה. לשם התרת עגונות, מוכנים הרבנים לעבור על איסורים גורפים, כמו למשל האיסור להוצאת גופה מקברה. על מנת להתיר עגונה, מתירים הרבנים להוציא גופה, או חלקיה, מהקבר, ומאפשרים את בדיקתה, להוכחת זהות הקבור.

מציאת פגם בטקס הקידושין ולפיכך ביטול הנישואין מעיקרם: הדרך השלישית, המאולצת במעט, להתרת אישה מעגינותה, היא מציאת פגמים בנישואיה, והכרזתם כלא תקפים. לדרך זו נזקקים הרבנים כמוצא אחרון, עת לא ניתן למצוא את הבעל, או כאשר הבעל עומד במריו, ומסרב ליתן את הגט.

בדרך זו צריכים הרבנים להוכיח כי טקס הקידושין לא נערך כדין, ומכאן שהנישואין בטלים מעיקרם, ולכן אין צורך בגט. לשם כך בודקים את כשירות העדים על פי ההלכה, או מראים כי האישה לא הסכימה לנישואין באופן ברור והחלטי.

• הכותבת עורכת דין ומומחית בדיני משפחה וגירושים.
  
• לאתר של עו"ד ענבר לב