שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הזוגיות שלנו - חוזה לא כתוב

    יש היום הסכם ממון, הסכם טרום נישואים וצוואות למיניהן. מדוע שלא יכתבו גם חוזה טרום זוגיות – טרום אהבה? הילי עמנואל הייתה שמחה לנסח חוזה כזה, חוזה הדדי שמבקש משני בני הזוג להתחייב האחד לשנייה לגשת לקשר עם לב פתוח, רצון חופשי ומטרה אחת: לצלול יחד פנימה אל מעמקי האהבה ואף פעם לא להפסיק להתרגש

    להיות מאוהבת או לא להיות מאוהבת? זאת השאלה. איך שאני רואה את זה כרגע, קשר שאתה לא טובע בו זה לא קשר שיש לו זכות קיום. אני לא רואה מה הטעם בלרפרף על פניו של מישהו אחר, לרפרף על ליבו, ולהמשיך לעוף. למרות שעכשיו, כשאני חושבת על זה במונחים של פרפר, ומצטיירת לי תמונה של כנפיים שקופות, שבריריות וצבעוניות, זה דווקא נשמע כמו משהו נחמד, למלא בו את משמעותו הגבוהה מכל, של הרגע הזה.

     

    זוגיות בערוץ יחסים:

     

     

    מסע ארוך אל תוך הלא נודע

    אבל חזרה לעניין. הפנטזיה הנחשקת ביותר שיש לי כרגע, הינה לתפוס בידו של בחור. לתפוס בידו בצורה שתראה כאילו שהרגע חתמנו על הסכם לצאת למסע ארכיאולוגי, אנתרופולוגי, עתידני וסקסולוגי, מסע שינסה להעניק איזושהי משמעות למושג הזה שנקרא 'חיים'. מה זה בכלל אומר ואיך עושים את זה?

     

     

    בהסכם הבלתי חתום עליו נחתום בתקיעת כף, הנחת היסוד תהיה ששני הצדדים ניגשים לעניין (לעסקה) מתוך רצון חופשי ומקום בלב לחוות את החוויה הזו, תוך התחייבות אחד לשניה לעשות כמיטב יכולתנו לחוות אותה במלואה. להרחיב את האחד לשני גופים, שני מוחות, שני לבבות שנסנכרן לפעימה משותפת, לתקופת זמן בלתי מוגבלת.

     

    מבחינתי זה אומר שאני מתחייבת לחשוב איתך, אני מתחייבת להבין את עצמי לצידך, ולרדוף אחר הטוב הפרטי שלי בתוך הביחד שלנו. מתחייבת להשתתף ברדיפתך שלך את הטוב שלך בתוך הביחד שלנו, גם כן.

     

    אני מתחייבת אלייך ללבוש את חליפת מגלה הארצות שלי וללכת לחקור את האפריקה שהיא המיניות שלך, את פראג שהיא היצירתיות שלך, ואת רוסיה שהיא העניין שלך בבני אדם. אני מבטיחה ללכת איתך למרחקים שאתה רוצה להגיע אליהם. אני מבטיחה ליצור איתך, אני מבטיחה לרוץ איתך, ואני מבטיחה להתענג עליך.

     

    כמו שלעולם לא הייתי נותנת לעצמי להשתעמם מהזמן שלי על הפלנטה הזו, אני מבטיחה באחד מסעיפי העסקה לשתף אותך בהתרגשות שיש לי מהחיים האלה. לשתף אותך במערכת התגמולים שאני בונה לעצמי בכל רגע נתון, כדי שלעולם לא אפסיק לרוץ, לא אפסיק להתקדם, להבין את הלא נודע וליצור את השביל שעליו אני הולכת.

     

    מה טוב בלרפרף על פניו של אדם ולהמשיך הלאה? (איור:  הילי עמנואל) (איור:  הילי עמנואל)
    מה טוב בלרפרף על פניו של אדם ולהמשיך הלאה?(איור: הילי עמנואל)

     

    אני מתחייבת אלייך לעולם לא להפסיק לאהוב את עצמי כדי שאוכל לאהוב אותך, ואני מבקשת ממך להתחייב לאותו הדבר בדיוק.

     

    עכשיו, אחרי שההסכם ברור ושני הצדדים מסכימים לפחות על עקרי הדברים, בוא נשאיר את סיכום הפרטים הקטנים, הפחדים, החששות, העבר והדפוסים שאנחנו חוששים לחזור עליהם - לעורכי הדין. כלומר לאונה הפחות פרודוקטיבית במוחות שלנו. נחזיק ידיים, מצוידים אך ורק רק בליבנו, נשכח יחד את פרטי את ההסכם, את הציפיות וההחלטות, ונקפוץ מראש צוק הביטחון אל תוך המים הסוערים, אל תוך הלא נודע, אל תוך ניצוץ ההבטחה, היישר אל ההתרגשות.

     

    הסכם לא כתוב שיחתם כף אל כף (איור:  הילי עמנואל) (איור:  הילי עמנואל)
    הסכם לא כתוב שיחתם כף אל כף(איור: הילי עמנואל)
     

     

    הגיהינום הוא הזולת

    אתמול, כשכתבתי את החלק הראשון, רציתי להקדיש אותו לך. כדי שתדע שזה מה שאני רוצה, כדי שתבין, כדי שאני אבין. כדי שתהיה בטוח שאם אתה נשאר זה מה שאני מוכנה לקבל, ואם אתה לא פנוי לזה אז בבקשה תהיה כנה עם עצמך, ואז תהיה כנה איתי ותלך. אל תגרום לי לשיר את פיונה אפל, שאומרת: "אתה אומר שאהבה היא גיהינום שאתה לא יכול לשאת, ואני אומרת אז תחזיר לי את שלי ולך לשם עד כמה שאכפת לי. יש לי גיהינום משלי לגדל."

     

     

    השאיפות האלה צומחות מתוך אותה הצטברות של כל פרחי חוויות היחסים שעברתי לאחרונה, דרכן אני לאט-לאט, בעצם מהר-מהר, מבינה מה אני רוצה ומה אני לא רוצה.

     

    אני חושבת שאני מבינה את עצמי כרגע קצת יותר טוב. אני מבינה מה אני יכולה לתת, ומה אני רוצה לקבל. אני מאמינה באהבה שיש בה שני צדדים, שבעבורי שניהם מכילים רומנטיקה ופואטיקה באופן שווה.

     

    האחד הוא הצניחה החופשית אל תוך עיניו, מוחו וליבו של הבחור שהכרתי, צניחה שגורמת לי להרגיש שאני לעולם לא רוצה לפתוח את המצנח אלא להמשיך לצלול ולצלול לתוכו ולתוכינו, והשני הוא הבחירה שלי כן לפתוח את המצנח, לפתוח אותו מתוך החלטה שעם הבחור הזה אני רוצה לחתום על "ההסכם", ללמוד לדאות. 

     

    לצנוח עמוק אל תוך עיניו, מוחו וליבו של הבחור  (איור:  הילי עמנואל) (איור:  הילי עמנואל)
    לצנוח עמוק אל תוך עיניו, מוחו וליבו של הבחור (איור: הילי עמנואל)

     

    נ.ב

    הכותבת עדיין לא שרה פיונה אפל, וההסכם הנוכחי נמצא כעת בשלב של מיצוק הפרטים, ובתקווה יתממש במלואו בשנה החדשה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הילי עמנואל
    צילום: ג'ניפר אבסירה
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים