שתף קטע נבחר

צילום: ראובן שוורץ

עניין של זמן / על שחקני ה-NBA שמגיעים לארץ

לא כל מי שעבר בליגה הטובה בעולם הוא תותח על, בהפועל ירושלים אין חדש ואת מכבי חיפה אי אפשר לנהל באימייל ממיאמי. אריה מליניאק מסכם את המחזור השני של ליגת לוטו

1. הכל עניין של טיימינג. עשית את הדבר הנכון בזמן הלא נכון, לא עשית כלום. יש שמחכה ומפסיד. יש שמחכה ומרוויח. בני השרון לא נענתה לדרישות של ג'יי.ג'יי היקסון, והוא הוריד בדרישות בגלל התארכות השביתה ב-NBA. מכבי תל אביב חיכתה לקית' לנגפורד, והמחיר עלה. בסוף ההחתמה התאפשרה לאחר שמילאן מצ'באן הושאל ופינה כסף בתקציב. אז למהר או להמתין?

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

השביתה בארצות הברית היא הזדמנות להביא שחקנים טובים, אבל לא כל מי שעבר ב-NBA הוא תותח על. גם שם יש שחקנים בינוניים לתפקידים מיוחדים, שכאשר הם מגיעים לישראל מצפים מהם שיקלעו נקודות, יחלקו ואסיסטים, ייקחו ריבאונד, יהיו נחמדים ורצוי שגם יאהבו חומוס. ואת כל החבילה הם אמורים לספק כאשר משחקים לידם מובילי כדור חלשים.

 

2. בחולון מיהרו להחתים את דן גרונפלד. בסוף התברר שאין להם כסף לשלם לו, והם ויתרו עליו לטובת הפועל ירושלים. גרונפלד שחקן טוב, אבל לא בטוח שמשהו או מישהו יכול לעזור לקבוצה של עודד קטש. החליפו שחקנים וזה נראה אותו דבר. משה מזרחי אולי יחזור לקבוצת האם שלו בחולון. למה הוא בכלל עזב אותה?

 

3. פערי הכוחות בין מכבי ת"א לליגה כל כך גדולים, שהתבוסה של גלבוע/גליל בשבוע שעבר הטעתה. קטש, גוני יזרעאלי ואלישי כדיר מכירים את האולם בגן נר, אבל שוב פתחו במינוס 15.

 

עודד קטש. הכל נשאר אותו הדבר (צילום: זוהר שחר) (צילום: זוהר שחר)
עודד קטש. הכל נשאר אותו הדבר(צילום: זוהר שחר)

 

4. חשוב לזכור שלזרים לוקח זמן להסתגל. קרייג בארקינס מאשדוד, למשל, קלע בשבוע שעבר שבע נקודות. אתמול 24 נק' ושישה ריבואנדים. לא נעים להודות, אבל מאמן שרוצה לשחק אותה, וקידום ישראלים לא מעניין אותו, צריך להביא גארד זר תותח, כמו ראמל בראדלי (55 נקודות בשני המשחקים הראשונים). עופר ברקוביץ' משחק בחוכמה עם דרור חג'ג' ומאיר טפירו לידו.

 

5. חיפה אמורה להיות אחת האטרקציות של הליגה. אטרקציה התקפית. לכן ג'רמי ווייז, טיילר ווילקרסון וקרלוס פאוול יקומו או ייפלו על הגנה. למגרש הכדורסל, לא לשכוח, יש שני צדדים. וקבוצה לא מנהלים באימייל ממיאמי.

 

6. חולון הפסידה אתמול לבקעה, אבל אהבתי את פסק הזמן של דן שמיר 25 שניות לסיום, כאשר התייעץ עם מורן רוט מה לעשות בכדור האחרון. המהלך נכשל, אבל הגישה נכונה. בסופו של דבר, השחקן הוא שצריך לקחת מה שההגנה נותנת לו, ולא מה שהמאמן החליט בשבילו. מזכיר את פסק הזמן המפורסם של פיני גרשון ועדי גורדון בגמר הגביע של ירושלים נגד מכבי ת"א. פיני ביציע, גורדון בבנימינה, ושלמה ארצי בקיסריה. זה מה שנשאר. זכרונות.

 

לתגובות: arie@maliniak.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים