מיתוס המוסד: כשארגון ביון ומיתוג נפגשים

בימים האחרונים, אי אפשר שלא להתעלם מקמפיין פרסומי שייתכן מאוד שהוא מופיע כעת כבאנר מרצד בעמוד הכתבה שאתם קוראים כעת. מדובר בקמפיין שמנהל "המוסד" - ארגון הביון הישראלי, המחפש לגייס לשורותיו עובדים חדשים.

אותנו מעניין "המוסד" לא כמקום עבודה פוטנציאלי, אלא משום שהוא מותג על, לא רק בסדר גודל מקומי, אלא גם בעולם כולו. ואכן, לאחרונה, זו השנה השלישית ברציפות, שארגון ה-Superbrands הבינלאומי הכתיר את "המוסד" כמותג על בישראל. האם מישהו בארגון שיכנע בצורה יעילה במיוחד את האחראי על חלוקת הפרסים, או שמא הוא זכה בתואר הזה בזכות?

ההיסטוריה של המוסד

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הידוע יותר בשמו המקוצר: “המוסד“, הוא גוף שהוקם על ידי דוד בן-גוריון ב-1949, והוא מופקד מטעם המדינה על איסוף מידע, מחקר מודיעיני וביצוע פעולות חשאיות מיוחדות מחוץ לגבולות המדינה. הוא מבצע זאת על ידי הפעלת סוכנים, איסוף מידע אלקטרוני, שמירה על קשרי מודיעין ודיפלומטיה.

על המוסד הוטלו לאורך השנים תפקידים מיוחדים, כגון חיסול ראשי ארגוני טרור, עזרה לקהילות יהודיות ברחבי העולם בעת מצוקה ומצוד אחר פושעים נאצים. קרנו של המוסד עלתה בעולם כאשר הצליח להבריח למערב את נאומו הסודי של ניקיטה חרושצ'וב, שנישא ב-24 בפברואר 1956 בוועידת המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, ובו הוקיע את פשעי סטלין. הישג בולט נוסף של המוסד הוא גילוי מקום המסתור של אדולף אייכמן בארגנטינה ולכידתו על ידי אנשיו.

רוב פעילותו של המוסד חשאית, אבל עם פעולותיו שזכו לפרסום רשמי או לאישוש ברור נמנות מבצע יהלום במסגרתו הובא לישראל מטוס מיג 21 עיראקי בשנת 1966, מבצע זעם האל לחיסולם של האחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-1972, סיוע לכוחות צה"ל לאתר ולחסל מחבלים בכירים באש"ף בלב ביירות במסגרת מבצע אביב נעורים ב-1973, השגת מידע שאיפשר לבצע את מבצע אנטבה ב-1976, חטיפת מרדכי ואנונו ברומא בשנת 1986, הכנת התשתית לחילוץ בני העדה האתיופית במבצע משה ובמבצע שלמה ועוד.

לאחרונה, יוחסו למוסד בעיתונות הזרה חיסולים, שאיש לא נטל לגביהם אחריות: חיסולו של בכיר החיזבאללה עימד מורנייה בדמשק, בכיר החמאס אל מבחוח בדובאי וחיסולם של מדעני גרעין בטהרן.

המוסד כמותג

אין ספק, כי בבסיס הצלחתו של המוסד למתג את עצמו כמותג מוביל בקהילת המודיעין והריגול עומדת אמת מוצרית חד משמעית: מדובר אכן בארגון יעיל ומועיל. אולם ההילה שנקשרה בשמו של המוסד, כמו גם העלייה בנכסיו התדמיתיים, החלה לבוא לידי ביטוי עוד לפני שנחשפו עלילותיו ועוד לפני ששמו היה ידוע לציבור.

עד לשנת 1960 לא קיים כמעט אזכור לפעולתו של המוסד. החל משנים אלה, הדיווח בתקשורת אודות המוסד היה מרומז בלבד, וגם בתחילת שנות ה-70 המשיכו הפרסומים להיות מרומזים. העיתונאים הישראלים נמנעו מלנקוב בשמו הרשמי של הארגון ובכך תרמו למעטה הסודיות שאפף את פעילותו בשנים אלו, כשבמקביל, במדינות המערב ובארצות ערב החל "המוסד הישראלי" לתפוס מקום של כבוד בתרבות הפופולארית ובעיתונות, ולהשתרש כמטבע לשון לכל פעילויותיו של המודיעין הישראלי בכללותו. מגמה זו הלכה והתבססה בעשור שהחל ב-1980.

כל אלה בנו את מותג המוסד כארגון חשאי, המפגין חוכמה, קשיחות, תחכום, נועזות ואף אכזריות כנגד אויבי ישראל והעם היהודי. ב'קטגוריית הארגונים החשאיים' העולמית, המוסד ממוצב כארגון ביון יעיל ואיכותי, שארגונים אחרים שואפים להידמות לו, ושמעלליו מעוררי ההערצה גורמים לאויביו לפחד משתק.

באופן טבעי, חשאיות וסודיות אופפים את פעולתו של המוסד, כמו גם של ארגוני ביון אחרים. אולם, דווקא עמימות זאת תורמת לנכסיות המותג, שהופך למקור לספקולציות והוא מוקף הילה מעין רומנטית, המתחזקת בסיועם של סרטים בנושא ריגול, ספרים וידיעות בעיתונות.

מכיוון שמאז שנות ה-60 של המאה הקודמת ועד היום מקפיד המוסד להימנע מניהול קשר ממוסד עם אמצעי התקשורת, ובכך פועל לשמירת העמימות של הארגון, הדבר מעצים עוד יותר את ההילה האופפת אותו. עם זאת, מעניין לראות שגם כאשר נחשפות פעולות שכשלו, כדוגמת חיסול המלצר בלילהאמר, ניסיון החיסול של חאלד משעל, תפיסת סוכני מוסד בשווייץ ובניו זילנד או אפילו הפרסומים לגבי חיסול אל מבחוח בדובאי, מעמדו של המותג אולי מתערער בטווח הקצר, אולם הוא מתחזק כאשר מתפרסמת ידיעה על הצלחה נוספת שלו.

בנוסף, הקולקטיב הישראלי, התופס את המוסד כנשק הסודי של המדינה כנגד אויביה, אינו מייחס את הכשלונות לפגם מהותי בארגון אלא לכך שאמנם לא מדובר בארגון "כל יכול" וחסין מטעויות, אולם גם כך - הוא הטוב בעולם.

בישראל, המוסד הפך למיתוס מכונן בתפיסת הביטחון והשמירה על קיומנו. מיתוסים, מטבעם, נוטים לחזק את עצמם עם השנים, ומיתוס המוסד הוא מיוחד גם משום שלאזרחי ישראל יש "אינטרס" לשמור עליו. אף אחד לא היה רוצה לקום בבוקר ולגלות שמיתוס המוסד, המקנה ביטחון ועוצמה ברמה הקיומית, אינו אמיתי.

לכן, לישראלים נוח יותר מבחינה פסיכולוגית להדוף ביקורות שמוטחות בו, גם אם הן נכונות, משום שהאלטרנטיבה - ניפוץ המיתוס, אינה מתקבלת מבחינתם על הדעת. אם השתכנעתם – תוכלו להגיש מועמדות באתר המוסד. אם אתם מתכוונים לכתוב טוקבקים לא מפרגנים, אל תשכחו רק עם מי אתם מסתבכים...

דברים שלא ידעתם על המוסד:

• סמל המוסד הוא מנורת בית המקדש כפי שמופיעה בשער טיטוס.
  

• סיסמת המוסד “באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ“, לקוחה מספר משלי, פרק י“א, פסוק י“ד. בעבר, שימש פסוק אחר כסיסמת המוסד: “בתחבולות תעשה לך מלחמה“ (משלי כ“ד, פסוק ו‘).
  

• חיפוש בגוגל עבור MOSSAD מעלה 9.74 מיליון תוצאות.
  

• המשרד הראשון של המוסד שכן ב-1948 ב"בית האדום" ברחוב הירקון בתל אביב סמוך למלונות רמדה ושרתון (בגינה קטנה במקום מוצב כיום שלט זעיר המציין זאת).
  

• התקציב השנתי של המוסד בשנת 1950 עמד על 20 אלף לירות.
  

1949 - דוד בן גוריון מורה על הקמת "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים".

1956 - סוכני המוסד שמים יד על נאומו הסודי של ניקיטה חרושצ‘וב.

1960 - אדולף איכמן מאותר בארגנטינה על ידי המוסד ומובא למשפט בישראל.

1972 - תחילתו של מבצע "זעם האל" לחיסול האחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.

1984 - הכנת התשתית לחילוץ היהודים מאתיופיה במבצע משה.

2008 - על פי מקורות זרים: אחריות לחיסולו בדמשק של עימאד מורנייה, מראשי החיזבאללה.

2010 – מותו של מחמוד אל מבחוח במלון בדובאי מיוחס לפעילותו של צוות המונה 11 אנשי מוסד.