רישום שעות עבודה - כשהחוק והאמון נפגשים
לא קל לעקוב אחרי שעות עבודה של עובד שנמצא בשטח ולא יושב במשרד. במקרים קיצוניים, גם המעסיק וגם העובד יכולים לרמות זה את זה. מה אומר החוק ואיך כדאי להתנהל? בדקנו
סביבת העבודה של לא מעט מהעובדים במשק אינה משרד ממוזג או שקובית בה הם מבצעים את מלאכתם. רבים, בעיקר טכנאים ואנשי מכירות שטח, מבצעים את עבודתם הרחק מעיני המעביד, עובדה אשר יוצרת קושי ללא מעט מעסיקים לעקוב באופן מסודר אחר שעות העבודה שלהם.
- סקר: 20% מהמעסיקים לא נותנים תלוש שכר בזמן
עו"ד אילן קמינצקי, מומחה לדיני עבודה, מסביר כי כדי לפתור את הסוגיה שהתעוררה סביב קושי זה, נאחזים לא מעט מעסיקים בחוק שעות העבודה והמנוחה, ליתר דיוק בסעיף 30 (א), הקובע כי החוק אינו חל על העבדתם של מספר סוגי עובדים, ובכללם כאלו שתנאי עבודתם אינם מאפשרים למעביד על פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.
הנחת העבודה השגויה של המעסיקים טומנת בחובה סיכון גדול מאוד עבורם, שכן הם חושפים את עצמם במקרים רבים לתביעה של עובד או של קבוצת עובדים.
לאור התפתחות הטכנולוגיה הסלולרית, מסביר עו"ד קמינצקי, הטענה של המעביד בדבר אי יכולתו של העובד לעדכן את שעות עבודתו, אינה עומדת במקרים רבים במבחן המציאות. צריך להיות קושי ממשי וענייני, כדי שבית הדין "יכשיר את השרץ".
וכך, במרוצת השנים, ביטא בית הדין את הסתייגותו מהחלת החוק על סוגי עבודה אלו.
כך למשל, נידונה תביעה של טכנאי מסופי מחשבים שהועסק בחוזה אישי עם סעיף שכר גלובלי שפוטר, תוך שהמעביד מסרב לשלם לו את השכר בגין השעות הנוספות.
להגנה על טענותיה, התבססה החברה על העובדה ש"חוק שעות העבודה והמנוחה" אינו חל על העובד, מאחר שאופן עבודתו מקשה עד למאוד לנהל המעקב אחר שעות העבודה שלו, כל שכן שמדובר בעובד שתפקידו דורש "מידה מיוחדת של אמון אישי".
לא שותף סוד
בית הדין לעבודה דחה את טענותיה של החברה וקבע כי מובן שהטכנאי אינו שותף סוד של החברה וברור כי תפקידו רחוק מלהיות מוגדר כמשרה ניהולית בכירה. באשר לטענה כי לא ניתן לפקח על שעות עבודתו של העובד, הרי שלעמדת בית המשפט ישנם שורה של אמצעים טכנולוגיים זמינים, שמאפשרים למעביד לקבל עדכון שוטף אודות פועלם של עובדיו.
בעניין זה שב ומציין קמינצקי את החשיבות מצד המעביד לערוך חוזה עבודה מפורט בו יופיעו מלוא הפרטים לגבי אופי העבודה, היקף השעות ויתר תנאי העבודה - "ככל שבתחילת יחסי העבודה יחתם בין העובד למעביד חוזה עבודה מפורט המסדיר את מכלול תנאי העסקת העובד, כך יקטן הסיכון לסכסוכים עתידיים".
לא לשכוח את תיקון 24 לחוק הגנת השכר
"המעסיקים צריכים לזכור כי תיקון 24 לחוק הגנת השכר, מניף על צווארם חרב חדה", מסביר עו"ד קמינצקי. לדבריו, כאשר מדובר בארגון המעסיק מספר רב של עובדים, עולה הסיכון לטעות תוך כדי רישום ידני של שעות העבודה, ואיתו גם החשיפה של המעביד לכדי תביעה מצידו של העובד".
עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בעוקץ מערכות, המתמחה בפיתוח מערכות טכנולוגיות, לניהול וחישוב שכר, מסביר כי המודעות ההולכת והגוברת של העובדים ללשון החוק וזכויותיהם והניסיון המר של חלק מהמעסיקים עם שיטת הדיווח הידני, יצרה את הצורך למצוא שיטה אפקטיבית יותר להתמודד עם המחויבות שלהם.
גם העובדים מקפחים את זכויותיו של המעביד
על פי קמינצקי, הניסיון מלמד כי היו לא מעט מקרים בהם המעביד גילה בשלב מאוחר כי העובד הונה אותו ומסר דיווח שקרי בנוגע לשעות עבודתו בשטח.
לעתים מדובר "בכסף קטן", אולם השעות הפיקטיביות המדווחות יכולות להסתכם בסופו של חודש במאות שקלים, כל שכן שאם מדובר על קבוצת עובדים שעושה יד אחת כנגד המעביד - הסכום יכול לנסוק לאלפי שקלים ואף יותר. במצב שכזה, אם מתברר למעביד כי העובד הונה אותו, החוק מאפשר לו במצבים מסוימים לפטר את העובד, בכפוף לשימוע.
עמי ברגמן מציין כי כיום קיימות מערכות חכמות המונעות את האפשרות לבצע תרמית בדיווח, וזאת באמצעות אפליקציה המבוססת על זיהוי קולי.
לדבריו, ישנם מצבים בהם המנהל זקוק לאינדיקציה נוספת לגבי נוכחות העובדים בשטח – והמענה לכך הינו מערכות ממוחשבות שמסוגלות לזהות בכל רגע נתון את מיקום הרכב ולאמת זאת אל מול הדיווח על שעות העבודה, תוך סנכרון עם נתוני השכר הקיימים במערכת.
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וקריירה
לפנייה לכתב/ת 
