הטבעת נפלה - בוטלה ליגת כדורסל נשים
השחקניות שובתות במחאה על כוונה להביא שחקניות זרות, האיגוד עושה שריר מנגד, הליגה אמורה היתה להפתח - אבל הסכסוך נמשך. כך הודיעו לנשות הכדורסל על סוף עונה, עוד בטרם התחילה
מה משותף לליגת העל בכדורסל נשים בישראל ולאולטרא-מגה-ליגה האמריקאית ה –NBA? בשתיהן בוטלו החודש המשחקים בגלל שביתה. בארה"ב היו אלה השחקנים שהתנגדו לקיצוץ בשכרם, צעד שאמור היה להניח בכיסם רק 53% מרווחי הליגה במקום 57% והבעלים אמרו לא ולא, בארץ - הסיפור קצת שונה. אתמול, איגוד הכדורסל הכריז במסיבת עיתונאים כי הליגה כולה תבוטל. ניתן להניח כי גם הסכסוך הזה נוגע בכסף - סכומים קטנים בהרבה ממה שמקובל בליגת הכוכבים האמריקאית, ועדיין כסף, אבל לפחות כלפי חוץ היה לו אופי אחר.
צעד וחצי - לאחור
השחקניות הישראליות התנגדו לשילוב של כדורסלניות זרות, ופתחו בשביתה. בתגובה (אלימה) האיגוד הודיע שהליגה כולה מבוטלת. הצעד הדרמטי הזה, ביטול של כל משחקי הליגה, מקומם ומפתיע ונדמה שהוא מחזיר את כדורסל הנשים ואת הספורט הנשי בארץ בכלל כמה צעדים אחורה. בשנים האחרונות סיפק כדורסל הנשים בארץ הרבה סיבות לגאווה. ליגת העל, הפועלת כבר יותר מחמישים שנה, החלה בעשור האחרון לדהור קדימה גם מבחינת ההישגים בעולם (אליצור רמלה לקחה את גביע היורוקאפ 2011) וכתוצאה מכך גדל גם העניין הציבורי.
מאמא ליגה
כוכבות כמו שי דורון, גת מגידו, תמר מעוז, מירב דורי ואחרות הוכיחו שיש דור המשך לספורטאיות עבר, כמו אורנה אוסטפלד, ענת דרייגור ואלומה גורן - להבדיל מהמתרחש ברוב ענפי הספורט הנשי בארץ, כדורסל נשים זכה ביושר בזכות להתייחסות הראויה לענף ספורט שמתנהל ברצינות ובמקצועיות.
אלא שבאיגוד הכדורסל חושבים אחרת, ולמרות שרק לפני ימים ספורים הודיעה השרה לימור לבנת בחגיגיות שביטול הליגה אינו אופציה, הליגה בוטלה. התביעה של השחקניות להגביל את שיתוף הזרות נתפסה כתביעה לא לגיטימית, משום שמדובר בתקנה שקיימת גם בליגת הגברים. שם הקבוצות נראות מזמן כמו סניף קטן ויומרני של מכללה אמריקאית, ושם מן הסתם מוחלפים סכומי כסף גדולים פי כמה מאלה שבליגת הנשים.
קליעת עונשין
להבדיל מליגת הגברים, המתנהלת כמו עסק גדול, רב משקיעים, רב מפרסמים, שיש בו פחות סנטימנטים והרבה יותר אינטרסים כלכליים – הליגה הנשית זוכה להרבה פחות תמיכה ממשרד הספורט והיא מתקיימת לא מעט בזכות הדבקות של השחקניות, המאמנות והקהילה המקיפה אותן, בכלל זה בני משפחה ואוהדים מסורים שמגיעים לצפות במשחקים, מעודדים, תומכים וכפי שראינו בסרטי "מאחורי הקלעים" (למשל בסרטו של עמית עזז על אורנה אוסטפלד), גם מתנדבים לשמש פועלים, מסיעים ומאבטחים בשעת הצורך.
המאבק על דמותה של הליגה הזו, על קיומה בכלל ועל היותה בית גידול לשחקניות ישראליות, הוא מאבק פמיניסטי יותר מאשר סכסוך בין פועלות לאיגוד המקצועי שלהן - ונדמה לי שאלמלא היה כזה, האיגוד לא היה מעלה בדעתו פתרון חד צדדי וכה דרקוני כמו ביטול העונה, במקום ניסיונות להגיע לפשרה שתבטיח את המשך פריחתו של ענף שיש בו לא רק הבטחות אלא גם שפע מימושים.
