שתף קטע נבחר

יום הזיכרון לרבין יגמור כמו צום גדליה?

אחרי שהשמאל הישראלי השתמש ברצח רבין ככלי ניגוח בדתיים, במערכת החינוך של המגזר מתקשים לקיים דיון אמיתי בנושא. אך דווקא הדתיים צריכים לראות אידיאל ביום הזיכרון לרצח ראש הממשלה - כדי שאחריתו לא תהיה כשל צום גדליה

כבר 16 שנים מציינת מדינת ישראל את הרצח הנורא של ראש ממשלה בישראל, על-ידי יהודי אזרח המדינה, בוגר מערכת החינוך וצה"ל. בשנים האחרונות נחקק חוק המחייב את מערכת החינוך לציין את היום במסגרת תוכנית הלימודים, וכך מקיימים בתי הספר טקסי זיכרון, מקריאים פרקי שירה ומדקלמים נאומים של יצחק רבין. זו חובה, אך מה תוכנו של היום הזה? האם בטקס רשמי מיצינו את הזיכרון?

 

עוד בערוץ היהדות - קראו:

 

יש שיאמרו כי עלינו ללמד את מורשתו של יצחק רבין, המצביא הגדול שהפך מאיש צבא לאיש השלום. השיר האחרון ששר יחד עם ההמונים בכיכר היה "שיר לשלום", וכך לדעתם צריך לזכור אותו. הוא קידם את השלום מול שכנינו, ועלינו להמשיך את דרכו.

 

בשנים הראשונות שלאחר הרצח, השמאל הישראלי שניכס לעצמו את רבין וזיכרונו, הפך את האירועים

לבמה של ניגוח כלפי הימין בכלל והימין הדתי בפרט - כמי שאשמים ברצח. בכך נמנע כל דיון אמיתי בנושא, ויותר מכך, חלק גדול מהציבור הדתי הדיר את רגלו מאירועי הזיכרון ליצחק רבין. שמו ומורשתו כלל לא נמצאים בתוכנית הלימודים.

 

שתי רציחות

הרצח של גדליהו בן אחיקם היה הרצח הפוליטי הראשון, ועל שמו יש את "צום גדליה" מיד לאחר ראש השנה. מעשה זה הוא שגרם לחורבן ואובדן של שארית הפליטה שנותרה לאחר חורבן הבית הראשון - ובכל זאת הוא אינו נמצא בתודעה הקולקטיבית. רוב הציבור לא יודע מי היה הנרצח או מדוע התנקשו בחייו, ובוודאי שאינו מודע לצום.

 

יום הזיכרון לרצח רבין עלול להגיע לאחרית דומה, ומסיבה זו כבר מספר שנים שחבריי ואני מנסים למצוא את התוכן המתאים ליום הזה.

 

דווקא הציבור הדתי שרואה במדינת ישראל אידיאל דתי, צריך להוביל את אירועי יום הזיכרון. מתוך הבנה שרצח פוליטי מכל סוג שהוא, עלול להביא חורבן על עם ישראל, ועל כן זו חובה דתית ללמוד וללמד תודעה זו. בידינו היום האפשרות לשנות את אחריתו של יום הזיכרון לרבין, ומתוך הטרגדיה הנוראית ליצור שיח ודיאלוג אמיתי בחברה הישראלית.

 

חובה עלינו להרים תמרור אזהרה חברתי, ולקרוא לכולם, כולל אלה המוגדרים "קיצונים", לבוא ולהשמיע את דעותיהם - ובעיקר לשמוע אחרים. שיח אמיתי הוא בין קצוות, ולא בין אלה שמסכימים ממילא. עלינו להבין ש"גורל אחד שם אותנו כאן בארץ הזאת", וכי עלינו לבנות יחד חברת מופת על בסיס ערכי היהדות, בתוך משטר דמוקרטי שוויוני. ורק אז נוכל להגיד שלא רק שאנחנו פועלים למניעת הרצח הבא, אלא מתוך הרצח הנורא אנו לומדים, מתקנים ומשפרים.

 

  • הכותב הוא מנכ"ל עמותת "גשר", שתערוך השבוע (יום ד') טקס אלטרנטיבי ליום הזיכרון ליצחק רבין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חייבים למצוא את תוכן
צילום: חיים צח, ידיעות אחרונות
אילן גאל-דור
מומלצים