שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    כסף יקר: כך הקפיצו הבנקים את המחיר על המינוס

    באופן אירוני, דווקא מאז האיסור לחרוג ממסגרת האשראי, זינקו מרווחי ריבית החובה שהבנקים גובים על אוברדראפט. הפערים בלתי נתפסים: מתוספת של 65% על ריבית הפריים בשנת 2005 הגענו לתוספת של כ-250% היום

    כ-50% מהישראלים נמצאים במינוס באופן קבוע. יתרות החובה הכוללות של תושבי ישראל עומדות על כ-35 מיליארד שקל - מינוס שמעשיר את קופת הבנק כשאנו נמצאים למעשה במצב הלוואה מתמדת ויקרה במיוחד. הריבית על האוברדראפט היתה יקרה מאז ומעולם, אך מסתבר שבמהלך 6 השנים האחרונות היא זינקה בעשרות אחוזים והבנקים הצליחו להגדיל את הרווחיות ממגזר משקי הבית באופן ניכר, מאז נאסר עליהם לאפשר חריגות ממסגרת האשראי.

     

     

    מחלקים את האוברדראפט והמרווחים קופצים

    בשנת 2006 נכנסו לתוקפן התקנות האוסרות על חריגה ממסגרת האשראי. הבנקים נדרשו לתאם מול כל לקוח מה תהיה המסגרת שלו. עד אז למעשה הבנקים הגבילו או הגדילו את יתרות החובה של הלקוח לפי ראות עיניהם.

     

    שינוי התקנות הגביל למעשה את מסגרת האשראי הכוללת שהבנקים העניקו ללקוחות וגם את היקף הגביה על הריבית: פחות אשראי - פחות רווחים מריבית. מה עושים? פשוט מאוד, מעלים את גובה הריבית. אז אמנם מלווים פחות שקלים, אך מרוויחים יותר על כל שקל שלווה הלקוח.

     

    איך עושים את זה? מחלקים את האשראי למספר מדרגות ובכל אחת מהן, או לפחות ברובן, מגדילים את ההפרש (המרווח) מריבית הפריים המשמשת את הבנק לתמחור הלוואות ועומדת על 1.5% מעל הריבית שמפרסם בנק ישראל.

     

    מאז החובה לקבוע לכל לקוח מסגרת אשראי, רוב הבנקים נוהגים לחלק את מסגרת האשראי הכוללת עליה סיכמו עם הלקוח ל-3 דרגות. כך לדוגמה אם המסגרת הכוללת עומדת על 30 אלף שקל, עבור עשרת אלפים שקל הראשונים ועבור העשירייה האחרונה (מעבר ל-20 אלף שקל), תגבה ריבית שונה. בבנק הפועלים לדוגמה, בחשבון של לקוח שכיר שמשכורתו מועברת לבנק, במדרגת הריבית הראשונה מגיעה הריבית לעד 11% (פריים + 6.5) במדרגה השניה 13.7% (פריים+9.2) ובמדרגה השלישית 13.9%(פריים + 9.4).

     

    ואולם, בכל דרך שמסתכלים על זה, המרווחים כיום גבוהים הרבה יותר מאשר ב-2005. בדיקת חברת "שגיא חישובי ריבית", המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים, מעלה לדוגמא, כי בשנת 2005 גבה בנק הפועלים מרווח המהווה תוספת בשיעור של 65% (מרווח של 3.9%) מריבית הפריים ואילו בשנת 2011 הוא גבה תוספת של בין 144% ל- 209% (מרווח של 6.5%-9.4%), על פי תעריפון הבנק. בבנק לאומי גדלה התוספת ל 220% , (ממרווח של 3.9% ל- 9.9%).

     

    בהשוואת מדרגות הריבית הנהוגות כיום ב-5 הבנקים הגדולים, בחינת מדרגת הריבית "הזולה ביותר" מעלה שהבינלאומי גובה את הריבית הגבוהה ביותר - מרווח של 11.5% (256% תוספת מריבית הפריים) לעומת מרווח של 9.9% שגבה בדצמבר 2005 (גם אז הוא היה הכי יקר).

     

    במדרגת הריבית היקרה ביותר "מככב" מזרחי-טפחות עם מרווח של 12.2%, תוספת של 271% לריבית הפריים, לעומת מרווח של 4.1% שגבה בדצמבר 2005.

     


    מרווחי ריבית על יתרות חובה (דצמבר 2005)

    מרווחי ריבית על יתרות חובה (דצמבר 2005)
      פועלים לאומי דיסקונט מזרחי-טפחות הבינלאומי
    ריבית הפריים 6% 6% 6% 6% 6%

    תוספת לפריים

    (מרווח)

    3.9% 3.9% 5.25% 4.1% 9.9%
    התוספת באחוזים, מהפריים 65% 65% 88% 68% 165%

    • על פי תעריפוני הבנקים. נערך על ידי שגיא חישובי ריבית
    • בלאומי הנתון נלקח מסוג חשבון "חשבון עו"ש פרטי משכורת- אשראי מאושר עד 15 אלף שקל".
    • בדיסקונט הנתון נלקח מסוג חשבון "עו"ש משכורת עד 25 אלף שקל".
    • במזרחי הנתון נלקח מסוג חשבון "שכירים"

     


    מרווחי ריבית על יתרות חובה (אוקטובר 2011)

    מרווחי ריבית על יתרות חובה (אוקטובר 2011)
      פועלים לאומי דיסקונט מזרחי-טפחות הבינלאומי
    ריבית הפריים 4.5% 4.5% 4.5% 4.5% 4.5%
    התוספת לפריים (מרווח) במדרגת הריבית ה"נמוכה" 6.5% 9.89%

    9.7%

    7% 11.5%
    התוספת, באחוזים מהפריים 144% 220% 216% 156% 256%
    התוספת לפריים (מרווח)במדרגת הריבית הגבוהה 9.4% 9.9% 11.1% 12.2% 11.5%
    התוספת, באחוזים מהפריים 209% 220% 247% 271% 256%

    • בלאומי הנתון נלקח מסוג חשבון "חשבונות מסוג חש"ק וחח"ק".
    • בדיסקונט הנתון נלקח מסוג חשבון "בנקאות כללית מקבל משכורת".
    • במזרחי הנתון נלקח מסוג חשבון "מסגרת שכיר רגיל/ מועדף/ נבחר"

     

    על פי נתוני חברת שגיא, בחישוב כללי, בדצמבר 2005 עמד מרווח ריבית העו"ש למשקי בית על תוספת של 65%-165%, ואילו באוקטובר 2011 עומדים מרווחי הריבית על תוספת 209%-271% .

     

    גם לעסקים הקפיצו את הריבית

    מלבד הריבית על האוברדראפט, קפצו גם הריביות המקסימאליות של הבנקים - אחוז הריבית המירבי שגובה הבנק. כך לדוגמא, התוספת מהפריים בריבית המירבית (חריגה) עמדה בבנק הפועלים בשנת 2005 על 220%, ואילו בשנת 2011 היא קפצה ל-358%. בבנק לאומי היא עמדה על 223% ואילו נכון לאוקטובר האחרון היא זינקה לכמעט 400%, ובמזרחי טפחות טיפסה מ-227% ל-371%.

     

    בדיקת שגיא מעלה כי גם אחוזי מרווחי הריבית לעסקים קפצו פלאים. לדוגמא, בנק דיסקונט גבה מרווח ריבית מהפריים בתוספת של 50% בשנת 2005, ואילו בשנת 2011 קפץ מרווח הריבית לתוספת של 194%.

     

    הבנקים כמובן יטענו שמדובר ב"מחירי מחירון" ולמעשה הציבור אינו משלם בפועל את הריביות הללו. ואמנם חלק ממשקי הבית מקבלים תנאי ריבית טובים יותר, אך מדובר בקבוצה מצומצמת שלה נכסים פיננסים ויכולת מיקוח מול הבנק. חלק נכבד מהציבור משלם את התעריף המלא.

     

    בנוסף, אמנם הריבית הממוצעת על האשראים אותה מפרסם בנק ישראל לא השתנתה באופן דרמטי במהלך השנים, אך זאת מכיוון שאצל תאגדי הענק והעסקים הגדולים, הלווים את רוב הכסף, לא חל שינוי בריבית, והם ממשיכים ליהנות ממחירים נמוכים במיוחד. לדברי אמנון שורץ, מנכ"ל קבוצת שגיא, 95% ממשקי הבית והעסקים בישראל צורכים אשראי ומשלמים עליו ריביות גבוהות, במרווחים ריאלים מהגבוהים בעולם.

     

    "גם לקוחות טובים שנהנו בעבר מריבית חובה בעלת מרווח נמוך, משלמים היום את המרווחים הגבוהים והם בעצם ה"קורבן" של השיטה. אם בעבר מי שחרג הוענש כביכול וחויב בריבית חריגה, הרי שכיום כל משקי הבית מחויבים בריבית חובה גבוהה מבעבר", אומר שורץ שפנה לאחרונה במכתב לחברי כנסת, בבקשה לקדם חקיקה בנושא גובה הריבית המקסימאלית שהבנקים יוכלו לגבות מלקוחותיהם בחשבונות העו"ש.

     

    "אין במדינת ישראל חוק שגביל את הבנקים לגבי מרווח הריבית שהם יכולים לגבות מלקוחותיהם, והיו תקופות שריבית הבנקים הייתה קרובה באופן אבסורדי לריבית של השוק האפור".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אוברדראפט - עסק יקר
    צילום: shutterstock
    אמנון שורץ
    מומלצים