שתף קטע נבחר

איך תדעו שהילד בשל לעלות לכיתה א'?

שנת הלימודים הבאה אולי נראית רחוקה, אך כבר בימים אלו עורכות הגננות בגני החובה מפגשים עם ההורים במטרה להחליט האם הילד בשל לכיתה א'. מה משפיע על ההחלטה ואיך תגיעו מוכנים? ד"ר מלי דנינו במדריך מיוחד

כמעט ואין הורה לילד בגן חובה שלא חושש מהעתיד לבוא לקראת המעבר לבית הספר, שלא שואל את עצמו אם לא נכון היה למתוח את ילדותו של הילד ואת תמימותו עוד קצת ולהשאירו שנה נוספת בגן עם ארגז החול והצעצועים. ישנם מקרים שבהם חששות ההורים מוצדקים, והילד אכן לא בשל. ועם זאת, נדמה כי כיום יותר ילדים מבעבר נשארים שנה נוספת בגן כחלק מנורמה חדשה. מתי מדובר בהחלטה מושכלת, שמעמידה על כף המאזניים את כלל השיקולים הקשורים בטובת הילד, ומתי מדובר בהחלטה בעיקר אמוציונלית, שמסתמכת על שיקולים מוטעים?

 

הכתבות האחרונות בערוץ הורים :

עוד חצי שעה בגן: ואם לא מתאים לי?

מדברים לקיר? 9 כללים שיגרמו לילדים להקשיב

בלי לאבד עשתונות: איך להיות הורים רגועים יותר

 

בימים אלה הגננות בגני החובה מתחילות להיפגש עם ההורים. על הפרק: סוגיית המעבר לבית הספר. חשוב שאנו, ההורים, נגיע למפגש שכזה מוכנים ומצוידים בידע ובהבנה, כדי שהדיאלוג עם הגננת יהיה יעיל. הלא ברגע שהילד יעלה לכיתה א', אי אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור.

 

הנטייה: להשאיר שנה נוספת בגן

המעבר מגן חובה לבית הספר הוא שלב משמעותי במעגל החיים. בשנים האחרונות יש נטייה גוברת מבעבר להשאיר שנה נוספת בגן החובה את הילדים לגביהם יש היסוס האם הם בשלים, עצמאים ומוכנים למשימות הלימודיות, החברתיות והרגשיות, שיוטלו עליהם בבית הספר.

 

תפקידן של הגננות בגני החובה להאיר את עיניי ההורים ולתת הערכה ביחס לרמת המוכנות והבשלות של כל ילד. במקרים שבהם ההמלצה היא להשאיר את הילד שנה נוספת בגן, או במקרים שבהם יש התלבטות בעניין, מופנים ההורים לאבחון בשלות, הבודק את מוכנות הילד לכיתה א' ומתבצע על ידי פסיכולוגית של השירות הפסיכולוגי החינוכי או על ידי פסיכולוג חינוכי אחר, אליו ההורים מעוניינים לפנות באופן פרטי.

 

המלצת הגננת והפסיכולוגית מסתמכת על שקלול מדדים מגוונים, המתייחסים לתפקוד הילד בגן ביחס לבני גילו. התמונה לגבי כל ילד תמיד תהא מורכבת וייתכנו פערים בין תפקודיו בתחומים שונים. כך למשל, ילד יכול לגלות קשיים רגשיים וחברתיים מובהקים, אך בה בעת לתפקד היטב במישורים אחרים. ולהיפך, ילד עשוי לגלות קושי רב בביצוע מטלות שגרתיות בגן, כגון ציור, גזירה או הבנה חשבונית, אך בה בעת להיות ילד מקובל חברתית, עצמאי ובעל בטחון עצמי רב.

 

באופן כללי, הערכת תפקוד הילד בגן החובה מתבצעת על ידי הגננת במספר תחומים: התחום השפתי, התחום החשבוני, התחום המוטורי, תפקודי קשב וריכוז, התחום הרגשי והחברתי. לגבי כל תחום קיימים קריטריונים בהם מצפים מילד בגן חובה לעמוד בכדי שתוכל הגננת להמליץ על עלייתו לכיתה א'.

 

כדי שאתם, ההורים, תוכלו לקבל מושג בושא ריכזנו עבורכם חלק מהדוגמאות למדדים הבוחנים את תפקוד הילד בתחומים השונים. אין הכוונה לכך שההורים יתחילו לבחון את תפקוד ילדיהם, תחת אנשי המקצוע המוסמכים לכך (הגננת והפסיכולוגית החינוכית – בעת הצורך), אלא פשוט להאיר את עיני ההורים ולתת להם מידע כללי על מנת שיתמצאו טוב יותר בנושא לטובת הילד.

 

1. תחום השפה

מילד בגיל גן חובה מצופה לדבר במשפטים מורכבים ומחוברים ולהיות מסוגל לספר סיפור מובנה עם התחלה, אמצע וסוף. מצופה ממנו להכיר את האותיות, לדעת לדקלם את אותיות הא"ב, לזהות את שמו ולכתוב אותו. ילד בסוף גן חובה אמור לדעת לקשר בין אות לצליל ובין צליל לאות, לדעת לחלק מילה לצלילים ולצירופים וגם לשייך שמות עצם לקטגוריות, כמו: מכשירי חשמל, כלי תחבורה, בעלי חיים.

 

2. התחום החשבוני

בתחום החשבוני אנחנו מצפים מילד בגן חובה להיות בעל הבנה חשבונית של נושא הכמות. כך, לדוגמה, נצפה שידע לספור עד 20 ולספור לאחור, נצפה שידע לזהות את המספרים מ-1 עד 10, לזהות כמות ללא ספירה (כלומר להסתכל, לדוגמה, על ארבע נקודות ולהצליח להבין שמדובר במספר ארבע). ילד בגן חובה אמור להיות מסוגל להוסיף ולהחסיר כבסיס לפעולות חשבון. למשל, אם היו לו חמישה בלונים ושלושה התפוצצו, הפעולה הנדרשת היא הפחתה של שלושה בלונים.

 

3. התחום המוטורי

הגננת בוחנת אחיזה נכונה של העיפרון, יכולת לצייר קו יציב ולא רועד, לא חזק ולא חלש מדי. אגב, כבר בתחילת גן החובה, במידה והילד לא אוחז נכון את העיפרון ואיכות הקו לא טובה מספיק, אפשר לפנות איתו לריפוי בעיסוק. ילד צריך גם לדעת לגזור ולהיות מסוגל לתיאום עין-יד של צביעה בתוך קווי מסגרת.

 

מבחינת המוטוריקה הגסה הגננת בוחנת את היציבות, את אחיזת הכתפיים, קפיצות, דילוגים, טיפוס בסולם ובכלל, מתרשמת האם יש לילד סרבול מוטורי ברמה כלשהי.

 

4. קשב וריכוז

ילד אמור להיות מסוגל להתרכז בעבודה פרטנית ברצף וללא הפסקות במשך 15 דקות. במפגש (מה שבעבר היה נקרא ריכוז) מצופה מהילד לשבת כ-20 דקות ובפעילות כלשהי, כמו משחק קופסה, כשבע-שמונה דקות לפחות. לפעמים אפשר לראות ילדים שעוברים ממשחק למשחק וזה עלול להצביע על בעיה של קשב וריכוז. במקרים חמורים יותר נראה את הילדים עם בעיות התנהגות והצקות לחברים. בנוסף מצופה מהילד לשבת על הכיסא ללא תנודות, מבלי לגעת בחברים, בנעליים, בשרוכים, בשיער. לשבת בשקט. מצופה ממנו להיות מסוגל לשלוף תשובות נכונות, להקשיב ולענות על שאלות פשוטות.

 

5. התחום הרגשי והחברתי

ילד צריך להגיע לכיתה א' בשל מבחינה רגשית, כלומר עצמאי, עם חברים, עם יכולת הפגנת אחריות ועם בשלות אישית. מילד בגן חובה מצופה להתמודד עם כל מיני מצבים חברתיים ולפתור בעיות שמתעוררות.

 

הנושא הרגשי והחברתי מאגד בתוכו למעשה כלים לחיים וכישורי חיים. לדוגמה, כשילד נשאר בלי כיסא לשבת נצפה שיגלה יוזמה ויחפש כיסא במקום אחר או שיבקש עזרה. ילד לא בשל רגשית עלול לעמוד חסר אונים או לפרוץ בבכי.

 

מצב בו ילד נרתע מלהגיע לשולחנות העבודה או לא מגלה סקרנות סביב נושאים שהגננת מלמדת עשוי לרמז על קושי בבשלות. ילד, שמתקשה להיפרד בבוקר ועדיין בוכה - מעורר סימני שאלה.

 

אלה נושאים שיש לפתור לפני כיתה א'. עם זאת, צריך לסייג ולומר שהתנהגויות אלה צריכות להופיע בדפוס קבוע כדי שנחשוד שקיים קושי ואין מדובר באירוע חד פעמי.

 

אנחנו מצפים מילד שיהיה מסוגל להביע את עצמו הבעה מילולית, שאינה אוריינית: שיוכל לומר מה הוא חש, מה הוא צריך ורוצה. מבחינה חברתית נצפה מהילד לשחק עם חברים, נצפה שיצליח בהדרגה לפתור קונפליקטים חברתיים בכוחות עצמו, שידע לענות, להגן על עצמו, לפנות למבוגר כאשר מתעוררת בעיה חברתית שהוא לא מצליח לפתור, לגלות אחריות, לעזור לחבר.

 

ההחלטה הסופית - של ההורים

גננות מדווחות שהנושא הרגשי מהווה גורם מרכזי להמלצה לבחון את השארת הילד שנה נוספת בגן. במקרים אלה יופנה הילד לאבחון בשלות. ביתר התחומים, כאשר מתגלים תפקודים מופחתים של הילד ביחס לבני גילו, הם עשויים להיות סימנים לקשיים אובייקטיבים ואולי ללקויות למידה או להפרעות קשב וריכוז, שלא תעלמנה כתוצאה מהשארת הילד שנה נוספת בגן. הסימנים הללו צריכים להדליק נורות אזהרה אצל ההורים ולהובילם מיד לקבלת הדרכה מאנשי מקצוע: איך לסייע לילד ולטפל בקשייו על מנת לצמצם את הפערים ביחס לבני גילו.

 

בסופו של דבר ההחלטה הסופית נופלת על כתפי ההורים. להם יש את זכות הוטו. ההורים צריכים לבקש מהצוות החינוכי לשקול באיזו מידה השארת הילד שנה נוספת בגן תועיל לו. עליהם לקבל יחד עם הצוות החינוכי את ההחלטה: האם להשאיר בגן או להעלות לכיתה א'? אגב, לעיתים החלטת ההורים עומדת בניגוד לעמדת הגננת והפסיכולוגית ועליהם להתאמץ ולשכנע את המערכת לקבל את עמדתם.

 

מעל לכל ישנו כלל בסיסי אחד שנכון לכלל הילדים בגן החובה והוא רכישת הרגלי למידה כהכנה לבית הספר. ישנם ילדים שלא יודעים לעבוד בחוברות ובדפי עבודה ומפגינים חוסר מוטיבציה ללמידה. פעמים רבות ההורים אומרים "שכשיגיעו לכיתה א' כבר ילמדו, ובינתיים חשוב שישחקו". זה נכון רק באופן חלקי. חשוב שהילדים יגיעו לבית הספר מוכנים. שיתנסו בעבודה בחוברת, שיהיו מורגלים לשבת ולבצע משימות שונות, אחרת המעבר לבית הספר ילווה בתחושת כישלון ויהיה עבורם טראומטי.

 

המחברת היא מנכ"לית אגודת ניצן לקידום ילדים ובוגרים עם לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז. האגודה, בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב, עורכת סדרת ההרצאות המיועדות להורים לילדי הגן בשם "שלום כיתה א' - על המעבר הצפוי של הילד מהגן לבית הספר". ההרצאה ראשונה בסדרה תתקיים ביום ו' הקרוב, ה-18.11. פרטים בטל. 5372266 – 03, שלוחה 206 או באתר





 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כיתה א'. אם הילד עובר מוקדם מדי - זה עלול להיות טראומתי
צילום: shutterstock
ד"ר מלי דנינו
מומלצים