שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נשים ותלונות שווא: מה אומר החוק?
    מדוע רשויות החוק לא מטפלות בנשים הטופלות עלילת שווא נגד בעליהן? עורכי הדין רועי קורץ ודלית לומיאנסקי על אי הטיפול המשפטי בתופעה שעלולה לרסק את חייו של אדם, ולהרחיק אותו ממשפחתו

    המחוקק הישראלי התגייס בעשורים האחרונים בכל מאודו על מנת למגר את תופעת האלימות במשפחה, כאשר מספר הרציחות של נשים על ידי בעליהן הפך לתופעה כמעט יומיומית. סעיפים בחוק שונו, עונשי מינימום נקבעו, נוהלי חקירות של המשטרה, ומתן צווי הגנה נגד בעלים הנחשדים באלימות רועננו. כל זאת במטרה למגר את תופעה המכוערת והקטלנית.

     

    דיני משפחה בערוץ יחסים:

    ידועים בציבור: זכויותיהם של זוגות חד מיניים

    68% מהדתיים: בגידה היא עילה מספקת לגירושים  

    על בעיית הנשים העגונות בישראל

    מסרבת להתגרש? אולי ימנעו ממך מזונות אישה

    מדברים על דיני משפחה גם בפייסבוק שלנו. לייק, כבר עשיתם?

     

    עם זאת, לצד הפעולה המבורכת של רשויות החוק למיגור האלימות במשפחה, התפתחה תופעה מכוערת נוספת ומפתיעה: נשים לא מעטות נתפסו כדוברות שקר, עת התברר כי בדו עלילת שווא נגד בעליהן. חשוב לזכור שגבר המואשם באלימות חווה חוויה קשה של ניתוק ממשפחתו, ולעיתים קרובות עלול למצוא את עצמו בתא מעצר צר ומעיק, בחברת פושעים ונרקומנים, ותחת חקירה קשה ומשפילה.

     

     

    רשויות החוק מתעלמות

    תופעה עלילות השווא של נשים נגד בעליהן, גם כשהיא נחשפת, לא מטופלת על ידי רשויות החוק כלל. עד היום לא נפתח אפילו לא תיק פלילי אחד נגד אישה שטפלה עלילת שווא על בעלה, ואף לא אחת מהנשים שנתפסו בעבירה זו, לא ישבה ולו יום אחד בכלא. העונש המקסימלי ניתן כקנס, בגובה 30 אלף שקל, אך היתה זו החלטה נדירה ביותר.

     

    אי הטיפול בתופעה מעודד נשים לבוא בהאשמות שווא על בעליהן, מפני שבמקרה כזה הן זוכות בנקודות רבות, מוראליות ומוחשיות, במאבק הגירושים נגד בעליהן. לעניות דעתי, אין צורך לשנות את החוק על מנת לבלום את התופעה המכוערת, אלא להשתמש בחוק הקיים גם מול נשים.

     

    בשל הרעה החולה של אלימות במשפחה שגרמה לעשרות מקרי רצח של נשים לאורך השנים, משטרת ישראל ובתי המשפט למשפחה לא לוקחים סיכונים, וכל תלונה על אלימות מטופלת ביעילות ובמהירות, כשהבעל החשוד באלימות מורחק במהירות מהבית, ולעיתים קרובות גם "מבלה" לילה אחד או שניים במעצר. אלימות במשפחה לא נחשבת רק לאלימות פיזית. גם צעקות רמות, שבירת חפצים, טריקת דלתות, חבטות בקיר או בשולחן, וכמובן איומים שונים - נחשבות על פי החוק לגילויי אלימות.

     

    הרחקת הבעל כניצחון מוראלי

    נשים לא מעטות המצויות במאבק גירושים, מגישות תלונות שווא נגד בעליהן על אלימות, ובמקרים לא מועטים הן עושות זאת בעצה אחת עם עורכי דינן. בית המשפט לענייני משפחה מעניק משמורת זמנית על הילדים כמעט תמיד לאמא. הרחקת הבעל מהבית לא רק מביא לנשים ניצחון מוראלי, אלא מאפשר להן להציב את הישארותן בבית כעובדה בשטח, שבעתיד יהיה קשה מאד לערער עליה.

     

    יש לזכור כי מדובר בהליך מאוד כוחני. מדובר בהליך בו אדם, שבחלק נכבד מהמקרים לא עשה דבר, מורחק מביתו ולמעשה הופך למנוטרל. אצל חלק גדול מהאנשים נושא ההרחקה והמשטרה הוא טראומטי. בנוסף, אסור לשכוח שהתלונה במשטרה חושפת את הבעל לחזית נוספת עמה עכשיו צריך להתמודד: קודם הליך גירושים מול אשתו.

     

    מעבר לכך, הדרך המהירה ביותר להוציא אדם מביתו היא על ידי תלונה שכזו. בכל מקרה שבו האשה מאסה בבעלה ולא יכולה לראות אותו יותר, מתאפשר לה הליך אכיפה פשוט ומפתה, כי הרי הבעל לא יעזוב את הבית מטוב לבו. באמצעות צו הגנה, הבעל מורחק מהבית, והאשה מקבלת את שחפצה בו.

     

    לצערנו, יש לזה עוד השלכות. לעיתים תכופות האישה מנופפת עם ההרחקה הזו בבית המשפט, ומשחירה את פניו של בעלה. בן-לילה הופך הבעל להיות מסוכן ואילו היא האישה הקטנה הופכת להיות המסכנה והקורבן בכל הסיפור.

     

    חשוב לציין שהרעש סביב כל תלונה במשטרה, עלול להכניס את התיק להסלמה ולגרום לתחושות מתח עצומות בין בני הזוג, דרגה שלא היתה קיימת שם קודם. עצוב הוא שלאחר זמן מה ובמידה והתלונה נסגרת, בית המשפט כמעט שלא מתייחס לכך. בכל פעם בה מוגשת תלונה על אלימות במשפחה, נפתחת חקירה משטרתית, ולא פעם מתגלה שתלונות האישה על האלימות היו מוגזמות, אם לא מופרכות מן היסוד.

     

    מקרה בולט לתלונת שווא התפרסם לאחרונה בתקשורת, ובו סופר על גבר שהואשם על ידי אשתו באלימות, ואף ישב במעצר במשך חצי שנה, עד אשר הצליח להוכיח כי תלונותיה של האישה היו תלונות שווא בלבד. גם תלונה זו לא טופלה במישור הפלילי, כך שהאישה המעלילה לא בילתה אפילו יום אחד במעצר.

     

    יש לציין שגבר רשאי לתבוע את אשתו אם הגישה נגדו תלונת שווא, אך בסופו של יום, תלונות כאלו מגיעות לבית המשפט לענייני משפחה, שלא כל כך אוהב להתעסק עם תביעות נזיקין. על כן יש בהחלט לשקול בכובד ראש את הכבדת הענישה בגין תלונות אשר מתבררות כתלונות שווא, מפני שהמצב הנוכחי מערער את עקרון השוויון בפני החוק, מפלה באזרחים על רקע מינם, ופוגע בצורה קשה בתדמית עשיית הצדק ומעמד רשויות החוק בעיני רבים מאזרחי ישראל.

     

     

    למעשה, החוק הקיים מאפשר להיפרע מכל אזרח שטפל עלילת שווא על רעהו, וזאת במספר דרכים, ביניהן: תביעה נזיקית, תביעת לשון הרע וכאמור - הגשת תלונה ופתיחה בהליך פלילי. במקרה של הרשעה, קיימים עונשים הקבועים בחוק שבהחלט עלולים להיות משמעותיים ומכאיבים.

     

    עם זאת, שינוי החוק, כך שירתיע אזרחים מלהתלונן תלונות שיתבררו בסופו של יום כתלונות שווא, ויגרור עמו ענישה קשה, עלול גם להרתיע נשים שנמצאות באמת בסיכון חיים, מפני שהוא עלול לייצר הרתעה מפני הגשת תלונות, בייחוד כאשר העדים למעשים היו הבעל והאישה לבדם.

     

    חוק שכזה עלול לגרום להחרפת המצב, להקצנה של מקרי אלימות, ועלייה בסטטיסטיקה של רצח נשים על ידי בעליהן.

     

    • עו"ד רועי קורץ, ועו"ד דלית לומיאנסקי, ממשרד רועי קורץ – עורכי דין, מתמחים בדיני משפחה, תביעות משפחתיות, ניהול עזבונות, ערעור על צוואות ועוד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עו"ד רועי קורץ
    צילום: דן לב
    עו"ד דלית לומיאנסקי
    צילום: דן לב
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים